menu
small logo

חזור

הלכות מעשר שני ונטע רבעי

פרק ו

מְעוֹת חֻלִּין וּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ, וְלִקֵּט מִכָּאן וּמִכָּאן — מַה שֶּׁלִּקֵּט לִקֵּט לְמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּשְׁלִים, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְאִם בָּלַל וְחָפַן אוֹ שֶׁלִּקֵּט מִצַּד אֶחָד וּמָצָא חָסֵר — הֲרֵי זֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

כֵּיצַד? הָיוּ מָאתַיִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמֵאָה חֻלִּין, נִתְפַּזְּרוּ וּבְלָלָן וְחָפַן הַכֹּל, וְנִמְצְאוּ מָאתַיִם וְשִׁבְעִים — הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מֵהֶן מַעֲשֵׂר, וְתִשְׁעִים חֻלִּין. זֶה הַכְּלָל: הַמִּתְלַקְּטִין — לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְהַנִּבְלָלִין — לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: ״אִם אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי הֵן הַמַּעֲשֵׂר — הַשְּׁאָר חֻלִּין; וְאִם הֵן חֻלִּין — הֲרֵי מְעוֹת הַמַּעֲשֵׂר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן מְחֻלָּלִין עֲלֵיהֶן״.

סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁל חֻלִּין שֶׁנִּתְעָרְבוּ — מֵבִיא בַּסֶּלַע מָעוֹת, וַאֲפִלּוּ מְעוֹת נְחֹשֶׁת, וְאוֹמֵר: ״סֶלַע שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מְחֻלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ״, וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵר אֶת הַיָּפֶה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן, וּמְחַלֵּל הַמָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת עָלֶיהָ, וְתַחֲזֹר הַסֶּלַע הַיָּפָה לְמַעֲשֵׂר.

הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: ״מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּזָוִית זוֹ״, וְנִמְצָא בְּזָוִית אַחֶרֶת — הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. אָמַר לוֹ: ״הֲרֵי שָׁם מָנֶה״, וּמָצָא מָאתַיִם — הַשְּׁאָר חֻלִּין. ״הֲרֵי שָׁם מָאתַיִם״, וּמָצָא מָנֶה — הֲרֵי הִיא חֻלִּין. הִנִּיחַ מָנֶה מַעֲשֵׂר וּמָצָא מָאתַיִם, מָאתַיִם וּמָצָא מָנֶה, אֲפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי כִּיסִין — הַכֹּל חֻלִּין.

אָמַר לוֹ אָבִיו: ״כִּיס מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִי בַּבַּיִת״, הָלַךְ וּמָצָא שָׁם שְׁלֹשָׁה כִּיסִין — הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם מַעֲשֵׂר, וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יֹאכַל מִן הַקְּטַנִּים עַד שֶׁיְּחַלְּלֵם עַל הַגָּדוֹל.

מִי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ: ״מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלְּךָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי?״, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, וְיִהְיוּ דְּבָרָיו קַיָּמִין.

אָמְרוּ לוֹ בַּחֲלוֹם: ״מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל אָבִיךָ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ הֲרֵי הוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא שָׁם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ — אֵינוֹ מַעֲשֵׂר, דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

הָאוֹמֵר לְבָנָיו: ״אֲפִלּוּ אַתֶּם מֵתִים אַל תִּגְּעוּ בְּזָוִית זוֹ״, וּמָצְאוּ שָׁם מָעוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין. טָמַן מָעוֹת בִּפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶן: ״שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן״ אוֹ ״שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵן״: אִם כְּמַעֲרִים — אֵין חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו; וְאִם כְּמִתְכַּוֵּן — דְּבָרָיו קַיָּמִין.

הַמּוֹצֵא כְּלִי וְכָתוּב עָלָיו מֵ״ם — הֲרֵי מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. דָּלֶ״ת — דְּמַאי. טֵ״ת — טֶבֶל. תָּ״ו — תְּרוּמָה. קוֹ״ף — קָרְבָּן, וְאִם הָיָה שֶׁל מַתֶּכֶת — הוּא וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ קָרְבָּן. שֶׁכֵּן הָיוּ כּוֹתְבִין אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.

מָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ דִּינְרֵי זָהָב עִם הַכֶּסֶף וְעִם הַמָּעוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, הוֹאִיל וְשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם מִתְכַּבְּדִין בְּכָל יוֹם. מָצָא בְּתוֹכָן חֶרֶס וְכָתוּב בּוֹ ״מַעֲשֵׂר״ — הֲרֵי אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אֲבָל בִּשְׁעַת הָרֶגֶל — הַכֹּל מַעֲשֵׂר.

מָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה בִּירוּשָׁלַיִם — לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר, שֶׁחֶזְקַת רֹב הָעָם מְבִיאִין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְקוֹנִים בּוֹ בְּהֵמוֹת. וְהַנִּמְצָאוֹת בְּהַר הַבַּיִת — לְעוֹלָם חֻלִּין, שֶׁחֶזְקָתָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה שֶׁחִלְּלוּם הַגִּזְבָּרִין עַל הַבְּהֵמָה.

תֵּבָה שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ חֻלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְנִמְצָא בְּתוֹכָהּ מָעוֹת: אִם רֹב מַנִּיחֵי מַעֲשֵׂר — הֲרֵי הַמָּעוֹת מַעֲשֵׂר; וְאִם רֹב מַנִּיחֵי חֻלִּין — חֻלִּין; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה — חֻלִּין.

מָצָא פֵּרוֹת בֵּין פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר לְפֵרוֹת תְּרוּמָה — יִפְּלוּ לַקָּרוֹב. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה — יֵאָכְלוּ בְּחֻמְרֵי שְׁנֵיהֶן: אֲסוּרִין לְזָרִים וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ כַּתְּרוּמָה, וַאֲסוּרִין לְאוֹנֵן וּטְעוּנִין הֲבָאַת מָקוֹם כַּמַּעֲשֵׂר. וְכֵן בְּמָעוֹת הַנִּמְצָאוֹת בֵּין חֻלִּין לְמַעֲשֵׂר.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דְּמַאי וְשֶׁל וַדַּאי שֶׁנִּתְעָרְבוּ — יֵאָכְלוּ בַּחֹמֶר שֶׁלָּהֶן.

פֵּרוֹת מַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּפֵרוֹת חֻלִּין — יֹאכַל הַכֹּל בְּטָהֳרָה בַּמָּקוֹם, אוֹ יִפְדֶּה אֶת הַמַּעֲשֵׂר. לְפִיכָךְ אִם נִתְעָרְבוּ בִּירוּשָׁלַיִם — אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן בְּמִינָן; הוֹאִיל וְהוּא בִּירוּשָׁלַיִם, הֲרֵי הוּא כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וְיֹאכַל הַכֹּל בְּטָהֳרָה.

הַזּוֹרֵעַ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחַר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם — הַגִּדּוּלִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. אֲבָל אִם זְרָעוֹ קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס — הַגִּדּוּלִין חֻלִּין, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, וּפוֹדִין אוֹתוֹ בִּשְׁעַת זְרִיעָתוֹ.

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בָּטֵל בְּרֹב. בְּאֵי זֶה מַעֲשֵׂר אָמְרוּ? בְּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם וְיָצָא וְנָפְלוּ מְחִצּוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵין שָׁם מְחִצּוֹת לְהַחֲזִירוֹ לְשָׁם, וְאִי אֶפְשָׁר לִפְדּוֹתוֹ מֵאַחַר שֶׁנִּכְנַס, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְנִמְצָא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, וּבָטֵל בְּרֹב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת.