הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מִמִּי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת וְשָׁכַח לְעַשְּׂרָן, וְנִכְנַס שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְעַשֵּׂר — הֲרֵי זֶה שׁוֹאֲלוֹ; אִם אָמַר לוֹ: ״מְעֻשָּׂרִין הֵן״ — אוֹכֵל עַל פִּיו בְּשַׁבָּת. וְכֵן אִם אָמַר לוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן: ״מְעֻשָּׂרִין הֵן״ — אוֹכֵל עַל פִּיו בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת מְתֻקָּנִין מֵאוֹתוֹ הַמִּין, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עַל עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵינוֹ עוֹבֵר בָּהּ עֲבֵרָה.

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹכֵל עַל פִּיו בְּשַׁבָּת — הֲרֵי זֶה לֹא יֹאכַל מֵאוֹתָן הַפֵּרוֹת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר מַעְשַׂר דְּמַאי עַל הַכֹּל, עַל שֶׁאָכַל בְּשַׁבָּת וְעַל הַנִּשְׁאָר, שֶׁלֹּא הֱקִלּוּהוּ וְהֶאֱמִינוּהוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ שַׁבָּת.

הָיְתָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב סָמוּךְ לָהּ, וּשְׁאָלוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן — אוֹכֵל אַף בַּשֵּׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִרְאָה לְעַשֵּׂר בֵּינְתַיִם. וְכֵן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת.

הַנִּשְׁבָּע עַל חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת, וְהוּא אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ עַל הַמַּעַשְׂרוֹת — שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכֵל עַל פִּיו בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבַד. אֲבָל בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּדַר מִמֶּנּוּ הֲנָיָה אִם לֹא יֹאכַל אֶצְלוֹ — לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר מַעְשַׂר דְּמַאי.

מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִפֵּרוֹתָיו שֶׁהֵן דְּמַאי, וּרְאִינוּהָ שֶׁחָזְרָה וְנָפְלָה לְפָנֵינוּ, בֵּין לִמְקוֹמָהּ בֵּין לְמָקוֹם אַחֵר, וְאָמַר: ״חָזַרְתִּי וְהִפְרַשְׁתִּי אוֹתָהּ״ — נֶאֱמָן אֲפִלּוּ בַּחֹל, וְאוֹכֵל עַל פִּיו. כְּשֵׁם שֶׁאֵימַת שַׁבָּת עַל עַמֵּי הָאָרֶץ, כָּךְ אֵימַת דִּמּוּעַ עֲלֵיהֶן, וְאֵינָן חֲשׁוּדִין לְהַאֲכִיל אֶת הַמְדֻמָּע.

מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁרְאִינוּהוּ שֶׁהִפְרִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מִפֵּרוֹת אֵלּוּ, וְאָמַר שֶׁהִפְרִישׁ מֵהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — נֶאֱמָן. הִפְרִישׁ בְּפָנֵינוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאָמַר שֶׁהִפְרִישׁ הָרִאשׁוֹן — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁהַשֵּׁנִי שֶׁלּוֹ הוּא, וְהַנֶּאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן, וְהַנֶּאֱמָן עַל הָרִאשׁוֹן נֶאֱמָן עַל הַשֵּׁנִי.

לְפִיכָךְ, מִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁהוֹצִיא פֵּרוֹת מִבֵּיתוֹ וְאָמַר: ״אֵלּוּ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן״ — נֶאֱמָן, וְאֵין מַפְרִישִׁין מֵהֶן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּמַעַשְׂרוֹת. וְאִם אָמַר: ״אֵלּוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, וַהֲרֵי הֵן דְּמַאי, וּמַפְרִישִׁין מֵהֶן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא פּוֹדֶה אֶת כֻּלָּן.

הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת: ״קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר״, וְהָלַךְ וְלָקַח וְהֵבִיא לוֹ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. אִם אָמַר לוֹ: ״קַח לִי מֵאִישׁ פְּלוֹנִי״ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן לוֹמַר: ״מִמֶּנּוּ לָקַחְתִּי״, שֶׁהֲרֵי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יִשְׁאָלֶנּוּ. הָלַךְ לִקַּח לוֹ מֵאוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְאָמַר: ״לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן.

הַנִּכְנָס לָעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם, וְאָמַר: ״מִי כָּאן נֶאֱמָן?״, ״מִי כָּאן מְעַשֵּׂר?״, וְאָמַר לוֹ אֶחָד: ״אֲנִי״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. אָמַר לוֹ: ״אִישׁ פְּלוֹנִי״ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וְהוֹלֵךְ וְלוֹקֵחַ מֵאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, וְאוֹכֵל עַל פִּיו. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְשָׁאַל לוֹ: ״מִי כָּאן מוֹכֵר יָשָׁן?״, אָמַר לוֹ: ״זֶה שֶׁשְּׁלָחֲךָ אֶצְלִי״, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם. אֲבָל אִם מַכִּיר שָׁם אָדָם — לֹא יִקַּח אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה. וְאִם שָׁהָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם — לֹא יִקַּח אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.

וְלֹא הִתִּירוּ דְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא בִּתְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, אֲבָל לְעִנְיַן פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אוֹ לְעִנְיַן טְהָרוֹת — לֹא יִקַּח אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.

הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶן: ״פֵּרוֹתַי אֵלּוּ אֵינָן מְתֻקָּנִין, אֲבָל פֵּרוֹת חֲבֵרִי זֶה מְתֻקָּנִין וּמְעֻשָּׂרִין הֵן״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא קְנוּנְיָא הֵן עוֹשִׂין זֶה עִם זֶה וְיִהְיֶה הַשָּׂכָר בֵּינֵיהֶן.

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת בְּסוּרְיָא, וְאָמַר: ״מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן״ — חַיָּב הַלּוֹקֵחַ לְעַשֵּׂר. ״מְתֻקָּנִים וּמְעֻשָּׂרִין הֵן״ — נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. ״מִשֶּׁלִּי הֵן״ — חַיָּב לְעַשֵּׂר. ״מְעֻשָּׂרִין הֵן״ — נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַרְקַע בְּסוּרְיָא וְהָיָה רֹב מִמְכָּרוֹ מִשָּׂדֵהוּ — חַיָּב הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ לְעַשֵּׂר, שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁהֵבִיא מִשָּׂדֵהוּ.

עֲנִיִּים שֶׁאָמְרוּ: ״פֵּרוֹת אֵלּוּ שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵן״ — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין כָּל זְמַן הַגְּרָנוֹת, שֶׁהַלֶּקֶט וְהַפֵּאָה וְהַשִּׁכְחָה מְצוּיִין. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב מִן הַגֹּרֶן כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא וְיָבֹא בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִם אָמְרוּ: ״שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הֵן״ — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ.

וְאֵינָן נֶאֱמָנִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִתֵּן אוֹתוֹ.

כֵּיצַד? ״חִטִּין אֵלּוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הֵן״ — נֶאֱמָנִין. ״קֶמַח זֶה מֵחִטִּים שֶׁל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הוּא״ — אֵין נֶאֱמָנִין. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַפַּת לוֹמַר: ״מִשֶּׁל מַתְּנוֹת הָעֲנִיִּים הוּא״, אֶלָּא מִתְעַשֶּׂרֶת דְּמַאי.

נֶאֱמָנִין עַל הַשְּׂעוֹרָה שֶׁל אֹרֶז, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל. נֶאֱמָנִין עַל הַפּוֹל, וְאֵין נֶאֱמָנִין עַל הַגְּרִיסִין בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִים. נֶאֱמָנִין עַל הַשֶּׁמֶן לוֹמַר: ״שֶׁל מַעְשַׂר עָנִי הוּא״, וְאֵין נֶאֱמָנִין לוֹמַר: ״שֶׁל זֵיתֵי נִקּוּף הוּא״.

נֶאֱמָנִין עַל הַיָּרָק חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִין עָלָיו מְבֻשָּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה דָּבָר מֻעָט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי בָּתִּים לִתֵּן מְעַט יָרָק מְבֻשָּׁל מִקְּדֵרָתוֹ לֶעָנִי, וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: ״בַּעַל הַבַּיִת נְתָנוֹ לִי״, יָכוֹל לוֹמַר: ״אֲנִי בִּשַּׁלְתִּיהוּ מִמַּתְּנוֹתַי״.

וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר: ״פֵּרוֹת אֵלּוּ מִמַּעֲשֵׂר שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ הֵן״ — הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן לְעוֹלָם עַל תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶאֱמָן עַל תְּרוּמָה גְּדוֹלָה. אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן עָלָיו לְפָטְרוֹ מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי.

אֵין כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲמוּרִין אֶלָּא בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ לֹא חָשׁוּד וְלֹא נֶאֱמָן. אֲבָל מִי שֶׁהוּא חָשׁוּד לִמְכֹּר תְּרוּמָה לְשֵׁם חֻלִּין — אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ כְּלָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִקַּת תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, אֲפִלּוּ קִרְבֵי דָּגִין, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶן שֶׁמֶן. וְאֵין אָסוּר אֶלָּא כָּל שֶׁלְּפָנָיו, אֲבָל אוֹצָרוֹ — מֻתָּר לִקַּח מִמֶּנּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא לְעָרֵב תְּרוּמָה בְּאוֹצָרוֹ, שֶׁמָּא יִוָּדַע הַדָּבָר וְיַפְסִיד הַכֹּל.

וְכֵן הֶחָשׁוּד עַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְמָכְרוֹ לְשֵׁם חֻלִּין — אֵין לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו זִקַּת מַעֲשֵׂר. וְכָל זֶה קְנָס מִדִּבְרֵיהֶם.

חָשׁוּד שֶׁהֵעִיד עַל שֶׁל אֲחֵרִים — נֶאֱמָן, חֲזָקָה אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַם הָאָרֶץ. לְפִיכָךְ, עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר: ״זֶה טֶבֶל וְזוֹ תְּרוּמָה״, ״זֶה וַדַּאי וְזֶה דְּמַאי״, אֲפִלּוּ בְּשֶׁלּוֹ — נֶאֱמָן. אָמַר: ״אֵלּוּ פֵּרוֹת מְתֻקָּנִין״, בְּשֶׁל אֲחֵרִים — נֶאֱמָן, וְהוּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְּעוֹשֶׂה קְנוּנְיָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ, וְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִתַּחַת יָדוֹ אָמַר לַלּוֹקֵחַ: ״פֵּרוֹת שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ טְבָלִים הֵן״, ״הַבָּשָׂר בְּשַׂר בְּכוֹר הָיָה״, ״הַיַּיִן יֵין נֶסֶךְ״ — שׁוּרַת הַדִּין שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, אֲפִלּוּ הָיָה הַמּוֹכֵר חָבֵר. וְהַזָּרִיז מַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, וְאִם הֶאֱמִינוֹ — הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, אֲפִלּוּ הָיָה הַמּוֹכֵר עַם הָאָרֶץ.