אִי דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אָזְלָא – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ אָזְלָא, מַאי קָא עָבֵיד?

מַתְקִיף לָהּ רַב פַּפָּא, וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד וְלֹא שְׁבָרוּהוּ, וּבָא אֶחָד וְיָשַׁב עָלָיו וּשְׁבָרוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, וַאֲמַר רַב פַּפָּא: כְּגוֹן פַּפָּא בַּר אַבָּא!

הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אִיתְבַּר, פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ נַמִי אִיתְבַּר, מַאי קָעָבֵיד?

סוֹף סוֹף מַתְנִיתָא הֵיכָא מִתַּרְצָא?

לָא צְרִיכָא, דִּבְלָאו אִיהוּ הָוֵי מִיתְבַּר בִּתְרֵי שָׁעֵי, וְהָשְׁתָּא אִיתְבַּר בַּחֲדָא שָׁעָה, דְּאָמְרִי לֵיהּ: אִי לָאו אַתְּ, הָוֵי יָתְבִינַן טְפֵי פּוּרְתָּא וְקָיְימִין.

וְלֵימָא לְהוּ: אִי לָאו אַתּוּן, בְּדִידִי לָא הֲוָה מִיתְבַּר!

לָא צְרִיכָא, דְּבַהֲדֵי דִּסְמִיךְ בְּהוּ תְּבַר.

פְּשִׁיטָא!

מַהוּ דְּתֵימָא: כֹּחוֹ לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לָן דְּכֹחוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי, דְּכָל הֵיכָא דְּגוּפוֹ תָּבַר, כֹּחוֹ נַמִי תָּבַר.

וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם בְּעֶשֶׂר מַקְלוֹת, בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה, וּמֵת – כּוּלָּן פְּטוּרִין; רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בָּזֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירֵב אֶת מִיתָתוֹ!

בִּקְטָלָא לָא קָמַיְירֵי.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּפְלוּגְתָּא לָא קָמַיְירֵי. וְלָא? וְהָא אוֹקִימְנַן דְּלָא כְּרַבִּי! דְּלָא כְּרַבִּי וּכְרַבָּנַן מוֹקְמִינַן, כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְלָא כְּרַבָּנַן לָא מוֹקְמִינַן.

״חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ״. ״חַבְתִּי בְּנִזְקוֹ״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ״.

תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: תַּשְׁלוּמֵי נֵזֶק – מְלַמֵּד, שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵילָה.

מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אֲמַר רַבִּי אַמִי: דְּאָמַר קְרָא ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״, אַל תִּקְרֵי ״יְשַׁלְּמֶנָּה״ אֶלָּא ״יַשְׁלִימֶנָּה״.

רַב כָּהֲנָא אֲמַר, מֵהָכָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם״, עַד טְרֵפָה יְשַׁלֵּם, טְרֵפָה עַצְמָהּ לֹא יְשַׁלֵּם.

חִזְקִיָּה אֲמַר מֵהָכָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״ – לַנִּיזָּק.

וְכֵן תְּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״ – לַנִּיזָּק; אַתָּה אוֹמֵר: לַנִּיזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה.

מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״?

אֲמַר אַבַּיֵי: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ נְבֵילָה דְּמַזִּיק הָוְיָא, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר״ וְלִישְׁתּוֹק, ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״ לָמָּה לִי? שְׁמַע מִינָּהּ, לַנִּיזָּק.

וּצְרִיכָא; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״ – מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא, אֲבָל טְרֵפָה דִּשְׁכִיחָא – אֵימָא לָא, צְרִיכָא;

וְאִי אַשְׁמוּעִינַן טְרֵפָה – מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא, אֲבָל מַכֵּה בְּהֵמָה, דִּבְיָדַיִם – אֵימָא לָא;

וְאִי אַשְׁמוּעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, הָא מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא וְהָא מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא, אֲבָל ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״, דִּשְׁכִיחָא וּבְיָדַיִם – אֵימָא לָא;

וְאִי אַשְׁמוּעִינַן ״הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״ – מִשּׁוּם דְּמָמוֹנָא קָא מַזִּיק, אֲבָל הָכָא דִּבְגוּפָא מַזִּיק – אֵימָא לָא, צְרִיכָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב: אֶלָּא טַעֲמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמִינָא נְבֵילָה דְּמַזִּיק הָוְיָא;

הָשְׁתָּא אִי אִית לֵיהּ לְדִידֵיהּ כַּמָּה טְרֵיפוֹת יָהֵיב לֵיהּ, דְּאָמַר מָר: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שְׁוֵה כֶסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין, דִּידֵיהּ מִבָּעֲיָא?

לָא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה.

לֵימָא, פְּחַת נְבֵילָה תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִיאֵהוּ עֵד״.