חזור
בבא קמא
דף קד:אֵין מְשַׁלְּחִין מָעוֹת בִּדְיוֹקָנִי, וַאֲפִילּוּ עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ; וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִם עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ – מְשַׁלְּחִין.
אָמְרִי: לִשְׁמוּאֵל מַאי תַּקַּנְתָּא? כִּי הָא דְּרַבִּי אַבָּא הָוֵי מַסֵּיק זוּזֵי בִּדְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, אֲמַר לֵיהּ לְרַב סָפְרָא: בַּהֲדֵי דְּאָתֵית אַיְיתִינְהוּ נִיהֲלִי. כִּי אֲזַל לְהָתָם, אֲמַר לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ: מִי כְּתַב לָךְ ״הִתְקַבַּלְתִּי״? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אִי הָכִי, זִיל בְּרֵישָׁא וְיִכְתּוֹב לָךְ ״הִתְקַבַּלְתִּי״.
לַסּוֹף אֲמַר לֵיהּ: אִי כְּתַב לָךְ נַמִי ״הִתְקַבַּלְתִּי״ לָאו כְּלוּם הוּא, דִּלְמָא אַדְּאָתֵית שָׁכֵיב רַבִּי אַבָּא וְנָפְלוּ זוּזֵי קַמֵּי יַתְמֵי, וְ״הִתְקַבַּלְתִּי״ דְּרַבִּי אַבָּא לָאו כְּלוּם הוּא. אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי תַּקַּנְתָּא? זִיל נַקְנֵינְהוּ לָךְ אַגַּב אַרְעָא, וְתָא אַתְּ כְּתוֹב לָן ״הִתְקַבַּלְתִּי״.
כִּי הָא דְּרַב פַּפָּא הֲוָה מַסֵּיק תְּרֵיסַר אַלְפֵי זוּזֵי בֵּי חוֹזַאי, אַקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אַגַּב אַסֵּיפָא דְּבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא, נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תָּוָאךְ.
״נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן״ וכו׳. אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא, וְאִם מָיֵית – מְשַׁלְּמִי לֵיהּ יוֹרְשִׁין.
וּתְנַן נַמִי: נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע עַל הַחוֹמֶשׁ – הֲרֵי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ; אַלְמָא חוּמְשָׁא מָמוֹנָא הוּא.
וְתַנְיָא נַמִי הָכִי: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ, וְנִשְׁבַּע לוֹ וּמֵת – יוֹרְשִׁין מְשַׁלְּמִים קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וּפְטוּרִין מִן הָאָשָׁם.
וְיוֹרְשִׁין בְּנֵי שַׁלּוּמֵי חוּמְשָׁא דַּאֲבוּהוֹן הָווּ, אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא וּבָעֵי שַׁלּוּמֵי יוֹרְשִׁין? וּרְמִינְהוּ: עֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו;
הוּא וְלֹא אָבִיו, אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְאָבִיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר גָּזַל״ וַ״אֲשֶׁר עָשָׁק״, וְהוּא לֹא גָּזַל וְלֹא עָשַׁק!
אֲמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁהוֹדָה, כָּאן שֶׁלֹּא הוֹדָה.
אִי לֹא הוֹדָה, קֶרֶן נַמִי לָא מְשַׁלֵּם! וְכִי תֵּימָא הָכִי נַמִי דְּלָא מְשַׁלֵּם, וְהָא מִדְּקָא מַהֲדַר אַחוֹמֶשׁ, לְמֵימְרָא דְּקֶרֶן מְשַׁלֵּם!
וְעוֹד תַּנְיָא: וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי הוּא מְשַׁלֵּם קֶרֶן עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּע הוּא וְאָבִיו; אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְלֹא אָבִיו, לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: גְּזֵילָה וְעוֹשֶׁק אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן יֵשׁ תַּלְמוּד;
וִיתֵיב רַב הוּנָא וְקָאֲמַר לְהָא שְׁמַעֲתָא, אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ: ״יֵשׁ תַּלְמוּד״ קָאָמַר מָר, אוֹ ״יִשְׁתַּלְּמוּ״ קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: ״יֵשׁ תַּלְמוּד״ קָאָמִינָא, וּמֵרִיבּוּיָא דִּקְרָאֵי אֲמַרִי!
אֶלָּא מַאי ״לֹא הוֹדָה״ – לֹא הוֹדָה אָבִיו וְהוֹדָה בְּנוֹ.
וְנִחַיַּיב בְּנוֹ חוֹמֶשׁ אַשְּׁבוּעָה דִּידֵיהּ! אָמְרִי: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת. אִי בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, אֲפִילּוּ קֶרֶן נַמִי לֹא מְשַׁלֵּם! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא אַחֲרָיוּת.
וְכִי אִיכָּא אַחֲרָיוּת נְכָסִים מַאי הָוֵי? מִלְוֶה עַל פֶּה הִיא, וּמִלְוֶה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא מִן הַיּוֹרְשִׁין וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת!
אָמְרִי: