menu
small logo

חזור

בבא קמא

דף קח:

הָא נִשְׁבַּע – אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁילֵּם, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן.

רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא: נִשְׁבַּע וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם; טַעֲמָא דְּלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם, הָא שִׁילֵּם – אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבַּע, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ.

לְאַבַּיֵי קַשְׁיָא סֵיפָא! אָמַר לָךְ אַבַּיֵי, הָכִי קָתָנֵי: נִשְׁבַּע, וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם קוֹדֶם הַשְּׁבוּעָה אֶלָּא לְאַחַר הַשְּׁבוּעָה, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. לְרָבָא קַשְׁיָא רֵישָׁא! אָמַר לָךְ רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: שִׁילֵּם, וְלֹא רָצָה לַעֲמוֹד בִּשְׁבוּעָתוֹ אֶלָּא שִׁילֵּם, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ.

תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר וְנִשְׁבַּע, וְהוּכַּר הַגַּנָּב, תְּבָעוֹ שׁוֹמֵר וְהוֹדָה, תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים וְכָפַר, וְהֵבִיאוּ עֵדִים, מִי נִפְטָר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר אוֹ לֹא נִפְטָר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר?

אָמַר רָבָא: אִם בֶּאֱמֶת נִשְׁבַּע – נִפְטָר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר, אִם בְּשֶׁקֶר נִשְׁבַּע – לֹא נִפְטָר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר.

בָּעֵי רָבָא: עָמַד לִישָּׁבַע בְּשֶׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּהוּ, מַהוּ? תֵּיקוּ. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי. רַב טַבְיוּמֵי מַתְנֵי, בָּעֵי רָבָא: נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, מַהוּ? תֵּיקוּ.

תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר וְשִׁילֵּם, וְהוּכַּר הַגַּנָּב, תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים וְהוֹדָה, תְּבָעוֹ שׁוֹמֵר וְכָפַר, וְהֵבִיא עֵדִים, נִפְטָר גַּנָּב בְּהוֹדָאַת בְּעָלִים אוֹ לֹא?

מִי אָמְרִינַן, מָצֵי אָמַר לֵיהּ שׁוֹמֵר לַבְּעָלִים: אַתּוּן כֵּיוָן דְּשָׁקְלִיתוּ לְכוּ דְּמֵי אִסְתַּלֵּיקְתוּ לְכוּ מֵהָכָא, אוֹ דִּלְמָא מָצֵי אָמְרִי לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ עָבְדַתְּ לָן מִילְּתָא אֲנַן נַמִי עָבְדִינַן לָךְ, טָרְחִינַן בָּתַר גַּנָּבָא, שָׁקֵלְנָא אֲנַן דִּידָן, וּשְׁקוֹל אַתְּ דִּידָךְ? תֵּיקוּ.

אִתְּמַר: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְהוּכַּר הַגַּנָּב, אָמַר אַבַּיֵי: אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע. אִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע; רָבָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע.

לֵימָא, פְּלִיגָא אַדְּרַב הוּנָא בַּר אָבִין, דְּשָׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְהוּכַּר הַגַּנָּב, אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע, וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע?

אָמַר לָךְ רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקָּדַם וְנִשְׁבַּע. וְהָא רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר: רָצָה שׁוֹמֵר חִנָּם עוֹמֵד בִּשְׁבוּעָתוֹ, רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין.

רַבָּה זוּטִי בָּעֵי לָהּ הָכִי: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס, וְהֶחֱזִיר גַּנָּב בְּבֵית שׁוֹמֵר וּמֵתָה בִּפְשִׁיעָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנִגְנְבָה בְּאוֹנֶס כַּלְיָא לֵיהּ שְׁמִירָתוֹ, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דְּהָדְרָה הָדְרָה לִשְׁמִירָתוֹ? תֵּיקוּ.

מתני׳ ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״אָבַד״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״ וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן, [הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם].

״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״נִגְנַב״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.

הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו וְנִשְׁבַּע לוֹ וּמֵת – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אוֹ שֶׁאֵין לוֹ – לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִין וְנִפְרָעִים.

הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קוֹנָם אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי״, אִם מֵת – יִרָשֶׁנּוּ;