חזור
בבא קמא
דף קיד:וְקַיְמָא לָן: כְּגַזְלָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן.
גּוּפָא, רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי: גַּנָּב כְּגַזְלָן. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא קָנֵי, אוֹ דִּלְמָא כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, וְקָנֵי?
תָּא שְׁמַע: נָטְלוּ מוֹכְסִין חֲמוֹרוֹ וכו׳.
מַנִּי? אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא גַּזְלָן, אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – קַשְׁיָא גַּנָּב!
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר וְקָנֵי, הָא מַנִּי? רַבִּי הִיא, מִשּׁוּם הָכִי קָנֵי.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן קָאָמַר וְלָא קָנֵי, הָא מַנִּי? לָא רַבִּי וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְלָא רַבָּנַן!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן.
תָּא שְׁמַע: הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס – הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעַשְׂרוֹתָן מַעֲשֵׂר.
מַנִּי? אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא גַּזְלָן, אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – קַשְׁיָא גַּנָּב!
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא גַּנָּב כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, מִשּׁוּם הָכִי קָנֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ גַּנָּב כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן, הָא מַנִּי?
בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי לְרַבָּה: תָּא שְׁמַע, דְּמַתְנֵי רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי כְבוֹד אֲבִיהֶן.
טַעֲמָא מִפְּנֵי כְבוֹד אֲבִיהֶן, הָא לָאו כְּבוֹד אֲבִיהֶן – לָא, שְׁמַע מִינָּהּ: רַבִּי, גַּזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, שְׁמַע מִינָּהּ.
״וְכֵן נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים״. מַאי ״וְכֵן״?
הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, דְּקִנְיָן דְּרַבָּנַן הוּא. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמִינָא: הַאי כֵּיוָן דְּרַבָּנַן בְּעָלְמָא הוּא דְּקָנֵי לֵיהּ, אֲפִילּוּ סְתָמָא נַמִי מִיַּיאַשׁ, קָא מַשְׁמַע לָן: אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – אִין, אִי לָא – לָא.
״אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה וְקָטָן״ כו׳.
אִשָּׁה וְקָטָן בְּנֵי עֵדוּת נִינְהוּ? אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶם, וְאִשָּׁה וְקָטָן מְסִיחִין לְפִי תוּמָּם וְאוֹמֵר: מִכָּאן יָצָא נָחִיל זֶה.
אָמַר רַב אַשִׁי: אֵין מֵסִיחַ לְפִי תוּמּוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא לְעֵדוּת אִשָּׁה בִּלְבַד.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: וְלָא? וַהֲרֵי נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים מֵסִיחַ לְפִי תוּמּוֹ הוּא! שָׁאנֵי נָחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, דְּקִנְיָן דְּרַבָּנַן הוּא.
וּדְאוֹרַיְיתָא לָא? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תוּמּוֹ וְאוֹמֵר: זְכוּרַנִּי כְּשֶׁאֲנִי תִּינוֹק וּמוּרְכְּבַנִּי עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אַבָּא, וְהוֹצִיאוּנִי מִבֵּית הַסֵּפֶר וְהִפְשִׁיטוּנִי אֶת כֻּתָּנְתִּי וְהִטְבִּילוּנִי לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב,
וְרַבִּי חֲנִינָא מְסַיֵּים בָּהּ הָכִי: וַחֲבֵירַי בְּדֵילִין מִמֶּנִּי, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתִי ״יוֹחָנָן אוֹכֵל חַלּוֹת״, וְהֶעֱלָהוּ רַבִּי לִכְהוּנָּה עַל פִּיו!
בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן.
וְאַכַּתִּי דְּאוֹרַיְיתָא לָא? וְהָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר רַב חָנָא קַרְטִיגְנָא, וְאָמְרִי לָהּ רַב אַחָא קַרְטִיגְנָא מִשְׁתָּעֵי: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאָמְרִי לָהּ: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי, בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תוּמּוֹ וְאָמַר: אֲנִי וְאִמִּי נִשְׁבֵּינוּ לְבֵין הַגּוֹיִם, יָצָאתִי לִשְׁאוֹב מַיִם – דַּעְתִּי עַל אִמִּי, לִלְקוֹט עֵצִים – דַּעְתִּי עַל אִמִּי,
וְהִשִּׂיאָהּ רַבִּי עַל פִּיו לִכְהוּנָּה!
בִּשְׁבוּיָה הֵקֵילּוּ.
״אֲבָל לֹא יָקוֹץ אֶת סוֹכוֹ״ [וכו׳]. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: תְּנַאי בֵית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵירוֹ וְקוֹצֵץ סוֹכוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לְהַצִּיל אֶת נְחִילוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי סוֹכוֹ מִתּוֹךְ נְחִילוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ.
וּתְנַאי בֵית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ יֵינוֹ וּמַצִּיל אֶת דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי יֵינוֹ מִתּוֹךְ דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וּתְנַאי בֵית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא מְפָרֵק אֶת עֵצָיו וְטוֹעֵן פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי עֵצָיו מִתּוֹךְ פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.
מתני׳ הַמַּכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אַחֵר, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר – יִשָּׁבַע לוֹ לוֹקֵחַ כַּמָּה נָתַן וְיִטּוֹל, וְאִם לָאו – לָאו כָּל הֵמֶנּוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מְכָרָן לְאַחֵר וּלְקָחָן זֶה הֵימֶנּוּ.
גמ׳ וְכִי יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר מַאי הָוֵי? לֵיחוּשׁ דִּילְמָא זַבְּנִינְהוּ, וְהוּא נִיהוּ קָא מַפֵּיק שְׁמָא!
אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעָמַד וְהִפְגִּין בַּלַּיְלָה וְאָמַר: ״נִגְנְבוּ כֵּלַיי״. כָּל שֶׁכֵּן עִילָּא מָצָא!
רַב כָּהֲנָא מְסַיֵּים בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה מַחְתֶּרֶת חֲתוּרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּבְנֵי אָדָם שֶׁלָּנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָצְאוּ וְאַנְבּוּרְקְרָאוֹת שֶׁל כֵּלִים עַל כִּתְפֵיהֶם, וְהַכֹּל אוֹמְרִים ״נִגְנְבוּ כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי״.
וְדִלְמָא כֵּלִים הָווּ, סְפָרִים לָא הָווּ! אֲמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דְּקָאָמְרִי נַמִי סְפָרִים.
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא זוּטָרֵי, וְקָא טָעֵין רַבְרְבֵי! אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: דְּקָאָמְרִי סֵפֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.
וְדִלְמָא הָווּ עַתִּיקֵי, וְקָא טָעֵין חֲדָתֵי! אֲמַר רַב: כְּגוֹן דְּאָמְרִי: ״הַלָּלוּ כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי, הַלָּלוּ סְפָרָיו שֶׁל פְּלוֹנִי״.
וּמִי אֲמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: בָּא בַּמַּחְתֶּרֶת וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא – פָּטוּר; מַאי טַעֲמָא? בְּדָמֵי קָנַנְהוּ!
הָנֵי מִילֵּי דְּקָנַנְהוּ בְּבָא בַּמַּחְתֶּרֶת, דְּמֵעִיקָּרָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ לִקְטָלָא, אֲבָל הָנֵי כֵּיוָן דְּלָא מָסְרוּ נַפְשַׁיְיהוּ לִקְטָלָא – לָא.
אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשׂוּי לִמְכּוֹר כֵּלָיו, אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִמְכּוֹר כֵּלָיו