חזור
בבא קמא
דף קטז:לְהָבִיא כְּרוּב וְדוּרְמַסְקָנִין לַחוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁהִבְרִיא – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם!
אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי? הָתָם עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ, הָכָא לָא עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ.
תָּנוּ רַבָּנַן: שַׁיָּירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִיס לְטוֹרְפָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת,
וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּיר הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם – מְחַשְּׁבִין אַף לְפִי נְפָשׁוֹת, וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִין.
רַשָּׁאִין הַחַמָּרִין לְהַתְנוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁיֹּאבַד לוֹ חֲמוֹרוֹ יַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִם אָמַר ״תְּנוּ לִי וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ חֲמָרָא אַחֲרִינָא, מַהוּ דְּתֵימָא הָא קָא מִינְטַר לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לָן: שָׁאנֵי נְטִירוּתָא דְּחַד מִנְּטִירוּתָא דְּבֵי תְּרֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם, עָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטוֹבְעָהּ וְהֵקֵילּוּ מִמַּשָּׂאָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן, וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים.
וְרַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ סְפִינָה יַעֲמִיד לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. אָבְדָה לוֹ בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ, וְאִי פֵּירַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכִין – אֵין מַעֲמִידִין.
פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּבְנִיסָן מְרַחֲקִי חַד אַשְׁלָא, וּבְתִשְׁרֵי מְרַחֲקִי תְּרֵי אַשְׁלֵי, וְקָא אָזֵיל בְּיוֹמֵי נִיסָן לִמְקוֹם תִּשְׁרֵי, מַהוּ דְּתֵימָא דַּוְושֵׁיהּ נָקֵיט וְאָזֵיל, קָא מַשְׁמַע לָן.
תָּנוּ רַבָּנַן: שַׁיָּירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד גַּיִיס וּטְרָפָהּ, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל – הִצִּיל לָאֶמְצַע, וְאִם אָמַר ״אֲנִי אַצִּיל לְעַצְמִי״ – הִצִּיל לְעַצְמוֹ.
הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּיָכוֹל לְהַצִּיל – אֲפִילּוּ סֵיפָא נַמִי לָאֶמְצַע, וְאִי דְּלֹא יָכוֹל לְהַצִּיל – אֲפִילּוּ רֵישָׁא נַמִי לְעַצְמוֹ!
אֲמַר רָמִי בַּר חָמָא: הָכָא בְּשׁוּתָּפִין עָסְקִינַן, וּכְגוֹן זֶה שׁוּתָּף חוֹלֵק שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ, אֲמַר – פָּלֵיג, לָא אֲמַר – לָא פָּלֵיג.
רָבָא אֲמַר: הָכָא בְּפוֹעֲלִין עָסְקִינַן, וּכְרַב, דְּאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם.
וְכַמָּה דְּלָא הָדַר בֵּיהּ כְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת דָּמֵי, וְכִי הָדַר בֵּיהּ טַעֲמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״, וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים.
רַב אַשִׁי אֲמַר: כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק; גַּלֵּי דַּעְתֵּיהּ – לְעַצְמוֹ, לָא גַּלֵּי דַּעְתֵּיהּ – לָאֶמְצַע.
מתני׳ הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּנְטָלוּהָ מַסִּיקִין, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר.
גמ׳ אֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבֵּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבֵּשׁ. מַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבֵּשׁ, דִּכְתִיב: ״בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק״.
וּמַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבֵּשׁ, דִּכְתִיב: ״יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל״, וּמְתַרְגְּמִינַן: יַחְסְנִינֵיה סַקְּאָה.
״אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב״. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דַּאֲנָסוּהָ לְאַרְעָא דִּידֵיהּ וְלָא אֲנָסוּהָ כּוּלֵּי אַרְעָתָא, הָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא כו׳, אִי לָא – לָא!
לָא צְרִיכָא, דְּאַחֲוֵי אַחֲווּיֵי. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דַּאֲנָסוּהָ גּוֹיִים וְאָמְרִי לֵיהּ: אַחֲוּיֵי אַרְעָתֵיהּ, וְאַחֲוֵי הַהוּא בַּהֲדַיְיהוּ.
הַהוּא גַּבְרָא דְּאַחֲוֵי אַכָּרְיָא דְּחִטֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוּמֵי. יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, וְיָתֵיב רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב נַחְמָן: דִּינָא אוֹ קְנָסָא?
אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא, דִּתְנַן: אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה, וְאוֹקִימְנָא דְּאַחֲוֵי אַחֲווּיֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינֵּיהּ