חזור
בבא קמא
דף קיז.הָדְרָא לֵיהּ עַכְנָא. אֲמַר לֵיהּ: עַכְנָא עַכְנָא, פְּתַח פּוּמֵיךְ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד, וְלָא פְּתַח. ״יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר״, וְלָא פְּתַח. ״יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב״, פְּתַח לֵיהּ, בְּעָא רַחֲמֵי וְאוֹקְמֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ: אִי הֲוָה יָדַעֲנָא דְּדַרְכֵּיהּ דְּמָר הָכִי לָא חָלְשָׁא דַּעְתִּי, הָשְׁתָּא לֵיתֵי מָר בַּהֲדַן, אֲמַר לֵיהּ: אִי מָצֵית לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי דְּתוּ לָא שָׁכֵיבְנָא – אָזֵילְנָא, וְאִי לָא – לָא אָזֵילְנָא, הוֹאִיל וְחָלֵיף שַׁעְתָּא חָלֵיף.
תָּיְירֵיהּ, אוֹקְמֵיהּ, שַׁיְילֵיהּ כָּל סְפֵיקָא דַּהֲוָה לֵיהּ וּפָשְׁטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ. הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דִּילְכוֹן אָמְרִי, דִּילְהוֹן הִיא.
הַהוּא דְּאַחֲוֵי אַמְּטַכְּסָא דְּרַבִּי אַבָּא, יָתֵיב רַבִּי אַבָּהוּ וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתֵיב רַבִּי אֶילְעָא גַּבַּיְיהוּ,
סְבוּר לְחַיּוּבֵיהּ מֵהָא דִּתְנַן: דָּן אֶת הַדִּין, זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב וְחִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְטִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ,
אֲמַר לְהוּ רַבִּי אֶילְעָא, הָכִי אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד. אָמְרִי לֵיהּ: זִיל לְגַבֵּי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, דְּדָיְינֵי דִּינָא דְּגַרְמֵי.
אֲזַל לְגַבַּיְיהוּ, חַיְּיבֵיהּ מִמַּתְנִיתִין: אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר, וְאוֹקִימְנָא דְּאַחֲוֵי אַחֲווּיֵי.
הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מִפְקִיד לֵיהּ כָּסָא דְּכַסְפָּא, סְלִיקוּ גַּנָּבֵי עִילָּוֵיהּ, שְׁקַלָהּ יָהֲבָהּ לְהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פְּטָרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: הַאי מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֶלָּא אֲמַר רַב אַשִׁי: חָזֵינַן, אִי אִינִישׁ אֲמִיד הוּא – אַדַּעְתָּא דִּידֵיהּ אָתוּ, וְאִי לָא – אַדַּעְתָּא דְּכַסְפָּא אָתוּ.
הַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מִפְקִיד גַּבֵּיהּ אַרְנְקָא דְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים, סְלִיקוּ גַּנָּבֵי עִילָּוֵיהּ, שְׁקַלָהּ יְהַבָהּ נִיהֲלַיְיהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, פְּטָרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְהָא מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים גָּדוֹל מִזֶּה.
הַהוּא גַּבְרָא דְּאַקְדֵּים וְאַסֵּיק חֲמָרָא לְמַבְרָא קַמֵּי דִּסְלִיקוּ אֱינָשֵׁי בְּמַבְרָא, בָּעֵי לְאַטְבּוּעֵי, אֲתָא הַהוּא גַּבְרָא מְלַח לֵיהּ לַחֲמָרָא דְּהַהוּא גַּבְרָא וְשָׁדְיֵיהּ לְנַהֲרָא וּטְבַע, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פְּטָרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְהָא מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: הַאי מֵעִיקָּרָא רוֹדֵף הֲוָה.
רַבָּה לְטַעֲמֵיהּ, דְּאָמַר רַבָּה: רוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ, וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁל נִרְדָּף בֵּין שֶׁל כָּל אָדָם – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ.
וְנִרְדָּף שֶׁשִּׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים שֶׁל רוֹדֵף – פָּטוּר, שֶׁלֹּא יְהֵא מָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ. אֲבָל שֶׁל כָּל אָדָם – חַיָּיב, דְּאָסוּר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ.
וְרוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר רוֹדֵף לְהַצִּיל, וְשָׁבַר כֵּלִים, בֵּין שֶׁל נִרְדָּף בֵּין שֶׁל כָּל אָדָם – פָּטוּר, וְלֹא מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֵין לְךָ אָדָם שֶׁמַּצִּיל אֶת חֲבֵירוֹ מִן הָרוֹדֵף.
מתני׳ שְׁטָפָהּ נָהָר – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
גמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּשְׁטָפָהּ נָהָר – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרַשׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – רִיבּוּי, ״בְּפִקָּדוֹן״ – מִיעֵט, ״כֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר״ – חָזַר וְרִיבָּה.
רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל, וּמַאי רַבֵּי? רַבֵּי כָּל מִילֵּי,
וּמַאי מִיעֵט? מִיעֵט שְׁטָרוֹת.
וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״וְכִחֵשׁ״ – כְּלָל, ״בְּפִקָּדוֹן״ – פְּרָט, ״אוֹ מִכֹּל״ – חָזַר וְכָלַל; כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט,
מַה הַפְּרָט דָּבָר הַמִּיטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּיטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, יָצְאוּ קַרְקָעוֹת שֶׁאֵין מִטַּלְטְלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין אֵין גּוּפָן מָמוֹן.
וְהָדְתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת הַפָּרָה וּשְׁטָפָהּ נָהָר – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ פָּרָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, הָתָם בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי?
אֲמַר רַב פַּפָּא: הָתָם בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהָיְתָה