מַאי טַעֲמָא דְּרַב חִסְדָּא? הוֹאִיל וְאַנְקְטָהּ נִגְרֵי בָּרַיְיתָא.

וּמִי אֲמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּחַזְיֵיהּ לְחַבְרֵיהּ דְּאַגְבָּה אִימְרָא מֵעֶדְרָא דִּידֵיהּ, וּרְמָא בֵּיהּ קָלָא וְשַׁדְיֵיהּ, וְלָא יָדַע אִי הַדְרֵיהּ אִי לָא הַדְרֵיהּ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב – חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.

מַאי לָאו אַף עַל גַּב דְּמָנֵי? לָא, דְּלָא מָנֵי.

וּמִי אֲמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: הֶחֱזִירוֹ לְעֵדֶר שֶׁבַּמִּדְבָּר – יָצָא! אֲמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא: מוֹדֶה רַב בִּרְקוּעָתָא.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר, וְסֶלַע מִן הַכִּיס – לְמָקוֹם שֶׁגָּנַב יַחֲזִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים.

סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה; מַאי לָאו בְּסֶלַע לְדַעַת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל?

לָא, בְּטָלֶה שֶׁלֹּא לְדַעַת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב חִסְדָּא וְרַבִּי יוֹחָנָן.

אֲמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּת בְּעָלִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּדְרַב חִסְדָּא, וְהָכָא בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּתוֹ שֶׁיַּחֲזִיר לְמָקוֹם שֶׁגָּנַב קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לֹא כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ.

לֵימָא, מִנְיָן פּוֹטֵר תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ וְהִבְלִיעַ לוֹ בַּחֶשְׁבּוֹן – תָּנֵי חֲדָא: יָצָא, וְתַנְיָא אִידָךְ: לֹא יָצָא.

סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמַאן דְּאָמַר יָצָא – סָבַר: מִנְיָן פּוֹטֵר, וּמַאן דְּאָמַר לֹא יָצָא – סָבַר: מִנְיָן אֵינוֹ פּוֹטֵר?

אָמְרִי: אִי סְבִירָא לָן כְּרַבִּי יִצְחָק, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְיָן פּוֹטֵר, אֶלָּא בִּדְרַבִּי יִצְחָק קָמִיפַּלְגִי, מָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דְּמָנֵי וּרְמָא לֵיהּ בְּכִיסֵיהּ, וְהָא דְּמָנֵי וּרְמָא לִידֵיהּ.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידִי וְאִידִי דְּמָנֵי וּרְמָא בְּכִיסֵיהּ, הָא דְּאִית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ, הָא דְּלֵית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ.

מתני׳ אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵירוֹת – עֵצִים וּפֵירוֹת.

אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן, וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין – אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִין מִכָּל מָקוֹם.

גמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים לֹא עִזִּים וְלֹא גְּדָיִים, וְלֹא גִּיזִּין וְלֹא תְּלוּשִׁין שֶׁל צֶמֶר. אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן תְּפוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶן; וְלוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָה בַּמִּדְבָּר וְלֹא בַּיִּשּׁוּב;

וְלוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין, אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן; כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכֵר וּבַעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ – לוֹקְחִין מֵהֶן, אֵין מַרְגִּישׁ בּוֹ – אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן.

אָמַר מָר: לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין. הָשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר אַרְבָּעָה זָבְנִינַן, חֲמִשָּׁה מִיבָּעֲיָא? אֲמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבָּעָה מִתּוֹךְ חֲמִשָּׁה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבָּעָה מֵעֵדֶר קָטָן, וְחָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל.

הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין; אַרְבַּע וְחָמֵשׁ – אִין, אֲבָל שָׁלֹשׁ – לָא. אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן, הָא שָׁלֹשׁ זָבְנִינַן!

לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבָרְיָיתָא, הָא בִּכְחִישָׁתָא.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן כו׳. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה אַרֵישָׁא קָאֵי וּלְחוּמְרָא, אוֹ דִּלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי וּלְקוּלָּא?

אַרֵישָׁא קָאֵי וּלְחוּמְרָא, דְּאָמַר: לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה צֹאן, הָנֵי מִילֵּי בַּיָּיתוֹת, אֲבָל מִדְבָּרִיּוֹת – אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לֹא. אוֹ דִּלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי וּלְקוּלָּא, דְּאָמַר: אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין – הָנֵי מִילֵּי מִדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל בַּיָּיתוֹת – שְׁתַּיִם נַמִי לוֹקְחִין?

תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקְחִין בַּיָּיתוֹת מֵהֶן וְאֵין לוֹקְחִין מֵהֶן מִדְבָּרִיּוֹת, וּבְכָל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה צֹאן.