חזור
בבא קמא
דף קיט:וְלֹא יַטִּיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוֹבִין, וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבוֹ, וּמַשְׁוֵיהוּ לְאָרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרָחְבּוֹ, וְאִם בָּא לְהַשְׁווֹתוֹ עַד טֶפַח רַשַּׁאי.
אָמַר מָר: שְׁנֵי חוּטִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שָׁלֹשׁ! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּאַלִּימֵי, וְהָא בִּקְטִינֵי.
וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא: הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּסַרְבְּלָא.
וְלֹא יַטִּיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוֹבִין. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוּיֵי וְאַתּוּיֵי חַד, אוֹ דִּלְמָא אַמְטוּיֵי וְאַתּוּיֵי תְּרֵי? תֵּיקוּ.
וּמַשְׁוֵיהוּ לְאָרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרָחְבּוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא: הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּהֶמְיוֹנֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַסּוֹרֵק מוֹכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ – לוֹקְחִין; וּבְכָל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן כַּר מָלֵא מוֹכִין וְכֶסֶת מְלֵאָה מוֹכִין. מַאי טַעֲמָא? קָנַנְהוּ בְּשִׁינּוּי.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִגַּרְדִּי לֹא אִירִין וְלֹא נִירִין, וְלֹא פּוּנְקָלִין וְלֹא שִׁיּוּרֵי פְּקִיעוֹת,
אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד מְנוּמָּר, עֵרֶב וּשְׁתִי, טָווּי וְאָרִיג.
אָמְרִי: הָשְׁתָּא טָווּי שָׁקְלִי, אָרוּג מִבָּעֲיָא? מַאי אָרִיג – תִּיכֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַצַּבָּע לֹא אוֹתוֹת וְלֹא דּוּגְמוּת וְלֹא תְּלוּשִׁים שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד צָבוּעַ, טָווּי, בְּגָדִים. הָשְׁתָּא טָווּי שָׁקֵיל, בְּגָדִים מִיבָּעֲיָא? מַאי בְּגָדִים – נַמְטֵי.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן עוֹרוֹת לְעַבְּדָן, הַקִּיצּוּעִין וְהַתְּלוּשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהָעוֹלֶה וּמִשַּׁטֵּף בַּמַּיִם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
״אִם הָיָה שָׁחוֹר״ [וכו׳]. אֲמַר רַב יְהוּדָה: קַצְרָא שְׁמֵיהּ, וְקַצְרָא שָׁקֵיל לֵיהּ. אֲמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיַן תְּכֵלֶת, וְיִצְחָק בְּרִי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ.
״הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר (מִן) [אֶת] הַחוּט״ כו׳. וְכַמָּה לִתְפּוֹר? אֲמַר רַב אַסִי: מְלֹא מַחַט חוּץ לַמַּחַט. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט, אוֹ דִּלְמָא: מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ?
תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר אֶת הַחוּט פָּחוֹת מִכְּדֵי לִתְפּוֹר בּוֹ, וּמַטְלִית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט – פָּחוֹת מִכָּאן חֲזִי לְסִיכְתָּא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ, פָּחוֹת מִכָּאן לְמַאי חֲזִי?
אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ: מְלֹא מַחַט וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט, שְׁמַע מִינָּהּ.
״מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ״ כו׳. וּרְמִינְהִי: מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בַּמַּעֲצָד, וְהַנִּפְסָק בַּמְּגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהַיּוֹצֵא מִתַּחַת מַקְדֵּחַ וּמִתַּחַת רְהִיטְנִי, וְהַנִּגְרָר בַּמְּגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ!
אֲמַר רָבָא: בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִּידָן אִיכָּא תַּרְתֵּי חֲצִינֵי, לָרַבָּתִי קָרֵי לָהּ כַּשִּׁיל, וּלְזוּטַרְתֵּי קָרֵי לָהּ מַעֲצָד, בְּאַתְרָא דְּתַנָּא בָּרָא חַד הוּא דְּאִיכָּא, וְקָרוּ לָהּ מַעֲצָד.
״וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל״ כו׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מְסַתְּתֵי אֲבָנִים – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גֶּזֶל. מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת, מְפַסְּגֵי גְפָנִים, מְנַקְּפֵי הִיגֵי, מְנַכְּשֵׁי זְרָעִים וְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת, בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גֶּזֶל, אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ.
אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשׁוּת וְחָזִיז – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גֶּזֶל, בְּאַתְרָא דְּקָפְדִי – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גֶּזֶל. אֲמַר רָבִינָא: וּמָתָא מְחַסְיָא – אַתְרָא דְּקָפְדִי הוּא. הדרן עלך הגוזל בתרא וסליקא לה מסכת בבא קמא