חזור
בבא קמא
דף טו:״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי״ אוֹ ״שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ;
מַאי לָאו בְּתָם?
לָא, בְּמוּעָד. אֲבָל תָּם מַאי, הָכִי נַמִי דְּאֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמוּעָד, אֲבָל בְּתָם – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!
כּוּלָּהּ בְּמוּעָד קָמַיְירֵי.
תָּא שְׁמַע: זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ; מַאי לָאו, הָא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהִזִּיק מְשַׁלֵּם?
לָא, הָא כְּמָה שֶׁהִזִּיק מְשַׁלֵּם.
אֲבָל פָּחוֹת, מַאי, הָכִי נַמִי דְּלָא מְשַׁלֵּם? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כָּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, לִיתְנֵי: זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּמָה שֶׁהִזִּיק, דְּמַשְׁמַע פָּחוֹת וּמַשְׁמַע יוֹתֵר! תְּיוּבְתָּא.
וְהִלְכְתָא: פַּלְגָּא נִזְקָא – קְנָסָא.
תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?!
אִין, טַעֲמָא מַאי הָוְיָא תְּיוּבְתָּא – מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי ״כְּמוֹ שֶׁהִזִּיק״.
לָא פְּסִיקָא לֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲצִי נֵזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירָא לָהּ דְּמָמוֹנָא הוּא, מִשּׁוּם הָכִי לָא קָתָנֵי.
וְהָשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ פַּלְגָּא נִזְקָא קְנָסָא, הַאי כַּלְבָּא דַּאֲכַל אִימְרֵי, וְשׁוּנָרָא דַּאֲכָלָה תַּרְנְגוֹלָא – מְשׁוּנֶּה הוּא, וְלָא מַגְבִּינַן בְּבָבֶל.
וְהָנֵי מִילֵּי בְּרַבְרְבֵי, אֲבָל בְּזוּטְרֵי – אוֹרְחֵיהּ הוּא.
וְאִי תָּפַס – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ.
וְאִי אָמַר: קִבְעוּ לִי זִימְנָא דְּאָזְלִינָא לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל – קָבְעִינַן לֵיהּ. וְאִי לָא אָזֵיל – מְשַׁמְתִּינַן לֵיהּ.
וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְשַׁמְתִּינַן לֵיהּ עַד דִּמְסַלֵּק הֶזֵּיקָא,
מִדְּרַבִּי נָתָן; דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״.
מתני׳ חֲמִשָּׁה תַּמִּין, וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין.
הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח, וְלֹא לִיגּוֹף, וְלֹא לִשּׁוֹךְ, וְלֹא לִרְבּוֹץ, וְלֹא לִבְעוֹט.
הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לִשְׁבּוֹר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ, וְשׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם.
הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, וְהַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלֵס, וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָדִין; רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת אֵינָן מוּעָדִין, וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם.
גמ׳ מִדְּקָתָנֵי: הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל – מִכְּלָל דְּבַחֲצַר הַנִּיזָּק עָסְקִינַן, וְקָתָנֵי: בְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת – לְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ, אֲבָל חֲצִי נֵזֶק מְשַׁלֶּמֶת,
מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: מְשׁוּנָּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק – חֲצִי נֵזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם.
אֵימָא סֵיפָא: שׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם; אֲתָאן לְרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: מְשׁוּנָּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק – נֵזֶק שָׁלֵם הוּא דִּמְשַׁלֵּם.
רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן?
אִין, דְּהָאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי, רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן.
רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אֲמַר: