חזור
בבא קמא
דף יט:וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין חֲצִי נֵזֶק חָלוּק לֹא לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּים; מַאי לָאו הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים? לָא, הִתִּיזָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
וְהָאָמְרַתְּ: עֲקִירָה אֵין כָּאן, הַנָּחָה יֵשׁ כָּאן! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן – אַקֶּרֶן.
יָתֵיב רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְרַבִּי אוֹשַׁעֲיָא אַקִּילְעָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, נְפַק מִילְּתָא מִבֵּינַיְיהוּ: כִּשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אִידָךְ: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בִּזְנָבָהּ וְיֵלֵךְ? אִי הָכִי, קֶרֶן נַמִי נֵימָא: וְכִי יֹאחֲזֶנָּה בְּקֶרֶן וְיֵלֵךְ?
הָכִי הָשְׁתָּא?! קֶרֶן לָאו אוֹרְחֵיהּ, הָא אוֹרְחֵיהּ.
וְכִי מֵאַחַר דְּאוֹרְחֵיהּ, מַאי מִבָּעֲיָא לֵיהּ? כִּשְׁכּוּשׁ יְתֵירָא מִבָּעֲיָא לֵיהּ.
בָּעֵי רַב עֵינָא: כִּשְׁכְּשָׁה בְּאַמָּתָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן מִידֵי דַּהֲוָה אַקֶּרֶן; קֶרֶן לָאו יִצְרָא קָתָקֵיף לֵיהּ – הָכָא נַמִי לָא שְׁנָא. אוֹ דִּלְמָא קֶרֶן כַּוָּונָתוֹ לְהַזִּיק, הָא אֵין כַּוָּונָתָהּ לְהַזִּיק? תֵּיקוּ.
״הַתַּרְנְגוֹלִין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר״ וכו׳. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְשַׁר מֵאֵלָיו, אֲבָל קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.
נִקְשַׁר מֵאֵלָיו מַאן חַיָּיב? אִילֵימָא בַּעַל הַדְּלִיל, הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַצְנָעֵיהּ – אָנוּס הוּא, וְאִי לָא אַצְנָעֵיהּ – פּוֹשֵׁעַ הוּא!
אֶלָּא, חַיָּיב בַּעַל תַּרְנְגוֹל, מַאי שְׁנָא כּוּלֵּיהּ נֵזֶק דְּלָא – דִּכְתִיב: ״כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר״ וְלֹא שׁוֹר בּוֹר, חֲצִי נֵזֶק נַמִי ״אִישׁ בּוֹר״ וְלֹא שׁוֹר בּוֹר!
אֶלָּא, מַתְנִיתִין בִּדְאַדְיֵיהּ אַדּוּיֵי. וְכִי אִתְּמַר דְּרַב הוּנָא – בְּעָלְמָא אִתְּמַר: דְּלִיל הֶפְקֵר, אָמַר רַב הוּנָא: נִקְשַׁר מֵאֵלָיו – פָּטוּר, קְשָׁרוֹ אָדָם – חַיָּיב.
מִשּׁוּם מַאי חַיָּיב? אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: מִשּׁוּם בּוֹרוֹ הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְהֵמָה.
מתני׳ כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת? לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל פֵּירוֹת וִירָקוֹת. אָכְלָה כְּסוּת אוֹ כֵּלִים – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר.
וְאִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.
כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית? אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִצִּדֵּי הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִתּוֹךְ הַחֲנוּת – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.
גמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, כֵּיצַד? בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְאָכְלָה אוֹכָלִין הָרְאוּיִין לָהּ וְשָׁתְתָה מַשְׁקִין הָרְאוּיִין לָהּ – מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם; וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, וְטָרְפָה בְּהֵמָה וְאָכְלָה בָּשָׂר – מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם;
וּפָרָה שֶׁאָכְלָה שְׂעוֹרִין, וַחֲמוֹר שֶׁאָכַל כַּרְשִׁינִן, וְכֶלֶב שֶׁלִּיקֵּק אֶת הַשֶּׁמֶן, וַחֲזִיר שֶׁאָכַל חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר – מְשַׁלְּמִין נֵזֶק שָׁלֵם. אֲמַר רַב פַּפָּא: הָשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ כָּל מִידֵּי דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ וְאָכְלָה לֵיהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק שְׁמֵיהּ אֲכִילָה, הַאי שׁוּנְרָא דְּאָכַל תַּמְרֵי, וַחֲמָרָא דְּאָכֵיל בִּינִיתָא – מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם.
הַהוּא חֲמָרָא דַּאֲכַל נַהֲמָא וּפַלְסֵיהּ לְסַלָּא, חַיְּיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם אַנַּהֲמָא, וְאַסַּלָּא חֲצִי נֵזֶק. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמֵיכַל נַהֲמָא, אוֹרְחֵיהּ נַמִי לְפַלּוּסֵי סַלָּא! דַּאֲכַל וַהֲדַר פָּלֵיס.
וּפַת אוֹרְחֵיהּ הוּא? וּרְמִינְהוּ: אָכְלָה פַּת וּבָשָׂר וְתַבְשִׁיל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק; מַאי לָאו בִּבְהֵמָה? לָא, בְּחַיָּה.
חַיָּה, בָּשָׂר אוֹרְחֵיהּ הוּא! דְּמִטְוִי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּטַבְיָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם בִּבְהֵמָה, וּבְפָתוֹרָא.