הָא אִיתְהַנֵית?

אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא. הֵי מַתְנִיתִין? אֲמַר לֵיהּ: לְכִי תְּשַׁמֵּשׁ לִי. שְׁקַל סוּדְרֵיהּ כְּרַךְ לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִם נֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית.

אֲמַר רָבָא: כַּמָּה לָא חַלֵּי וְלָא מַרְגִּישׁ גַּבְרָא דְּמָרֵיהּ סַיְיעֵיהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא דָּמֵי לְמַתְנִיתִין קִבְּלָה מִינֵּיהּ! הַאי זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה חָסֵר, וְהַאי זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר הוּא.

וְרָמִי בַּר חָמָא? סְתַם פֵּירוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אַפְקוּרֵי מַפְקַר לְהוּ.

תְּנַן: הַמַּקִּיף חֲבֵירוֹ מִשְּׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו, וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְּׁנִיָּה וְאֶת הַשְּׁלִישִׁית – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; הָא רְבִיעִית – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ,

שְׁמַע מִינָּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – חַיָּיב! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לֵיהּ: אַתְּ גְּרַמְתְּ לִי הֶקֵּיפָא יְתֵירָא.

תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם עָמַד נִיקָּף וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל; טַעֲמָא דְּגָדַר נִיקָּף, הָא מַקִּיף – פָּטוּר,

שְׁמַע מִינָּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – פָּטוּר! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי סַגִּי לִי בִּנְטִירָא בַּר זוּזָא.

תָּא שְׁמַע: הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּיה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּיה בּוֹנֶה בַּיִת וְיוֹשֵׁב בָּהּ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו;

יְצִיאוֹתָיו הוּא דְּמִחַיַּיב לֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת, הָא שְׂכָרוֹ – לָא, שְׁמַע מִינָּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – פָּטוּר! שָׁאנֵי הָתָם, דְּבֵיתָא לָעֲלִיָּיה מִשְׁתַּעְבֵּד.

תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר; שְׁמַע מִינָּהּ: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה לֹא חָסֵר – חַיָּיב! שָׁאנֵי הָתָם, מִשּׁוּם שַׁחֲרוּרִיתָא דְּאָשְׁיָיתָא.

שְׁלַחוּהּ בֵּי רַבִּי אַמִי, אֲמַר: וְכִי מֶה עָשָׂה לוֹ, וּמַה חִסְּרוֹ, וּמַה הִזִּיקוֹ? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אֲמַר: נִתְיַישֵּׁב בַּדָּבָר. הֲדַר שְׁלַחוּהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אֲמַר: כּוּלֵּיהּ הַאי שָׁלְחוּ לִי וְאָזְלִי, אִילּוּ אַשְׁכַּחִי בָּהּ טַעֲמָא לָא שְׁלַחְנָא לְהוּ?

אִתְּמַר, רַב כָּהֲנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר.

אֲמַר רַב פַּפָּא: הָא דְּרַבִּי אַבָּהוּ לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר, דִּתְנַן: נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל,

נְתָנָהּ לַחֲבֵירוֹ – הוּא מָעַל וַחֲבֵירוֹ לֹא מָעַל, בְּנָאָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ שָׁוֶה פְּרוּטָה,

וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה;

וִיתֵיב רַבִּי אַבָּהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, זֹאת אוֹמֶרֶת: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, וּשְׁתַק לֵיהּ.

אִיהוּ סָבַר: מִדְּשָׁתֵיק מוֹדֶה לֵיהּ, וְלָא הִיא, אַשְׁגּוּחֵי לָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ;

כִּדְרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: הֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא מִדַּעַת