בְּעָלְמָא בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ פָּטוּר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר: לָאו כָּל כְּמִינָךְ דִּמְקָרַבְתְּ לְהוּ לְפֵירוֹתָךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְחַיְּיבַתְּ לְהוּ לְתוֹרַאי.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בְּעָלְמָא בּוֹר בִּרְשׁוּתוֹ חַיָּיב. דְּבִשְׁלָמָא בּוֹר, אִיכָּא לְמֵימַר לָאו אַדַּעְתֵּיהּ, אֶלָּא פֵּירוֹת מִי אִיכָּא לְמֵימַר לָאו אַדַּעְתֵּיהּ? הָא חָזֵי לְהוּ!

לֵימָא מַחֲזֶרֶת תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: אָכְלָה מִתּוֹךְ הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, מִצִּידֵּי הָרְחָבָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמְרִים: אֵין דַּרְכָּהּ לֶאֱכוֹל אֶלָּא לְהַלֵּךְ;

רַבִּי יוֹסֵי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אֶלָּא מַחֲזֶרֶת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מַחֲזֶרֶת נַמִי מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה.

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מַחֲזֶרֶת אִי כְּרַב אִי כִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא בְּ״בִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – וְלֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמָר סָבַר: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – וְלֹא בִּרְשׁוּת הַמַּזִּיק.

בִּרְשׁוּת הַמַּזִּיק?! לֵימָא: פֵּירָךְ בִּרְשׁוּתִי מַאי בָּעֵי! אֶלָּא, דְּאִילְפָא וְרַבִּי אוֹשַׁעֲיָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

מתני׳ הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. הַכֶּלֶב שֶׁנָּטַל חֲרָרָה וְהָלַךְ לַגָּדִישׁ, אָכַל הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק הַגָּדִישׁ – עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם, וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק.

גמ׳ טַעֲמָא דְּקָפְצוּ, הָא נָפְלוּ – פָּטוּר; אַלְמָא קָסָבַר: תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר.

תַּנְיָא נַמִי הָכִי: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשָׁבְרוּ אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם, נָפְלוּ – פְּטוּרִין. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חַיָּיב מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

כְּגוֹן דְּמִקַּרְבִי כֵּלִים לְגַבֵּי כּוֹתֶל, דְּכִי קָפְצִי בִּקְפִיצָה לָא נַפְלִי עֲלַיְיהוּ, וַאֲפִילּוּ תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה לֵיכָּא.

אֲמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ נָפְלוּ נַמִי חַיָּיב, מַשְׁכַּחַתְּ לָהּ בְּכוֹתֶל רָעוּעַ. מַאי נִיהוּ? דְּאִבָּעֵי לֵיהּ לְאַסּוּקֵי דַּעְתָּא דְּנָפֵיל אָרְחֵי? סוֹף סוֹף לָא נְפַל אָרְחֵי וּנְפוֹל אִינְהוּ, תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס הוּא! לָא צְרִיכָא, בְּכוֹתֶל צַר.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁדִּלְּגוּ מִמַּטָּה לְמַעְלָה – פְּטוּרִין, מִלְמַעְלָה לְמַטָּה – חַיָּיבִין; אָדָם וְתַרְנְגוֹל שֶׁדִּלְּגוּ, בֵּין מִלְמַעְלָה לְמַטָּה בֵּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה – חַיָּיבִין.