רֵישָׁא בַּעַל גָּמָל חַיָּיב – דְּלָא אִיבָּעֵי לֵיהּ לְאַפּוּשֵׁי בִּטְעִינָה, סֵיפָא חֶנְוָונִי חַיָּיב – דְּלָא אִיבָּעֵי לֵיהּ לְאַנּוּחֵי נֵרוֹ מֵאַבָּרַאי.

תָּא שְׁמַע: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב, עֶבֶד כָּפוּת לוֹ וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר;

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו, מִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ, אַמַּאי פָּטוּר? אִילּוּ קָטַל תּוֹרֵיהּ עַבְדָּא, הָכִי נַמִי דְּלָא מִיחַיַּיב?

אָמַר לָךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ.

אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, בִּגְדִי דְּחַד וְעֶבֶד דְּחַד.

תָּא שְׁמַע: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם;

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו, חִצָּיו דְּחֵרֵשׁ הוּא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אִשּׁוֹ מִשּׁוּם מָמוֹנוֹ, אִילּוּ מָסַר שׁוֹרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, הָכִי נַמִי דְּלָא מִיחַיַּיב?

הָא אִתְּמַר עֲלָהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּשֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת וְלִיבָּה, אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב, מַאי טַעֲמָא? בָּרִי הֶיזֵּקָא.

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, קָסָבַר: צְבָתָא דְּחֵרֵשׁ קָא גָּרֵים, לָא מִיחַיַּיב עַד דְּמָסַר לֵיהּ גַּוְוזָא סִילְתָּא וּשְׁרָגָא.

אֲמַר רָבָא: קְרָא וּמַתְנִיתָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן; קְרָא, דִּכְתִיב ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ״, תֵּצֵא מֵעַצְמָהּ, ״יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״, שְׁמַע מִינָּהּ: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו;

מַתְנִיתָא, דְּתַנְיָא: פָּתַח הַכָּתוּב