חזור
בבא קמא
דף לב.בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרָאת כַּלָּה מַלְכְּתָא. וְאָמְרִי לָהּ: לִקְרַאת שַׁבָּת כַּלָּה מַלְכְּתָא. רַבִּי יַנַּאי מִתְעַטֵּף וְקָאֵי, וְאָמַר: בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה.
מתני׳ הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר – חַיָּיב.
גמ׳ וּצְרִיכָא; דְּאִי תְּנָא הַמְבַקֵּעַ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים, אֲבָל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אֵימָא לָא.
וְאִי תְּנָא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת עָבֵיד, אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים דְּבִרְשׁוּת עָבֵיד – אֵימָא לָא.
וְאִי תְּנָא הָנָךְ תַּרְתֵּי – הָא מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי רַבִּים וְהָא מִשּׁוּם דְּשֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אֲבָל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר, דְּלָא שְׁכִיחִי רַבִּים וּמֵעִיקָּרָא בִּרְשׁוּת – אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לְחָנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה בְּקַעַת וְטָפְחָה עַל פָּנָיו וּמֵת – פָּטוּר, וְאִם נִכְנָס בִּרְשׁוּת – חַיָּיב.
מַאי חַיָּיב? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּפָטוּר מִגָּלוּת,
לְפִי שֶׁאֵין דּוֹמֶה לַיַּעַר, יַעַר – זֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס וְזֶה לִרְשׁוּתוֹ נִכְנָס, זֶה – לִרְשׁוּת חֲבֵירוֹ נִכְנָס.
אֲמַר רָבָא, קַל וָחוֹמֶר: וּמַה יַּעַר, זֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס וְזֶה לְדַעְתּוֹ נִכְנָס, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּכְנָס לְדַעַת חֲבֵירוֹ וְגוֹלֶה, זֶה שֶׁלְּדַעַת חֲבֵירוֹ נִכְנָס – לֹא כָּל שֶׁכֵּן?
אֶלָּא אֲמַר רָבָא: מַאי פָּטוּר מִגָּלוּת – דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּגָלוּת, וְהַיְינוּ טַעֲמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ שׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד.
מְתִיב רָבָא: הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וּמֵת – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. וְהָא הָכָא דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא, דְּאִיבָּעֵי אַסּוּקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּמָיְיתֵי אֱינָשֵׁי בַּחֲדָא רְצוּעָה, וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה! אֲמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דְּטָעֵי בְּמִנְיָנָא.
טְפַח לֵיהּ רָבָא בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ הוּא מָנֵי? וְהָתַנְיָא: גָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּינִין קוֹרֵא, וְהַשֵּׁנִי מוֹנֶה, וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר ״הַכֵּהוּ״!
אֶלָּא אֲמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: דְּטָעָה דַּיָּינָא גּוּפֵיהּ.
מֵיתִיבֵי: הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. וְהָא הָכָא דְּשׁוֹגֵג קָרוֹב לְמֵזִיד הוּא, דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ אַסּוּקֵי אַדַּעְתֵּיהּ דְּבִרְשׁוּת הָרַבִּים שְׁכִיחִי אֱינָשֵׁי, וְקָתָנֵי: הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה!
אֲמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ.
אִיבָּעֵי לֵיהּ עִיּוּנֵי! בְּסוֹתֵר בַּלַּיְלָה.
בַּלַּיְלָה נַמִי אִיבָּעֵי לֵיהּ עִיּוּנֵי! בְּסוֹתֵר אֶת כּוֹתְלוֹ בַּיּוֹם לָאַשְׁפָּה.
הַאי אַשְׁפָּה הֵיכִי דָּמֵי? אִי דִּשְׁכִיחִי רַבִּים – מֵזִיד הוּא, וְאִי לָא שְׁכִיחִי רַבִּים – אָנוּס הוּא!
אֲמַר רַב פַּפָּא: [לָא צְרִיכָא, אֶלָּא] בְּאַשְׁפָּה הָעֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּלַּיְלָה וְאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, וְאִיכָּא דְּמִיקְרֵי וְיָתֵיב. מֵזִיד לָא הָוֵי – דְּהָא אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת בַּיּוֹם, אָנוּס נַמִי לָא הָוֵי – דְּהָא אִיכָּא דְּמִיקְרֵי וְיָתֵיב.
רַב פַּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לָהּ אַרֵישָׁא: הַנִּכְנָס לְחָנוּתוֹ שֶׁל נַגָּר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וְנִתְּזָה לוֹ בְּקַעַת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו וּמֵת – פָּטוּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּפָטוּר מִגָּלוּת.
מַאן דְּמַתְנֵי לָהּ אַסֵּיפָא – כָּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא, וּמַאן דְּמַתְנֵי לָהּ אַרֵישָׁא, אֲבָל אַסֵּיפָא, כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּת – חַיָּיב גָּלוּת.
וּמִי חַיָּיב גָּלוּת? וְהָתַנְיָא: הַנִּכְנָס לְחָנוּתוֹ שֶׁל נַפָּח, וְנִתְּזָה נִיצוֹצוֹת וְטָפְחָה לוֹ עַל פָּנָיו וּמֵת – פָּטוּר, וַאֲפִילּוּ נִכְנָס בִּרְשׁוּת!
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשׁוּלְיָא דְּנַפָּחֵי. שׁוּלְיָא דְּנַפָּחֵי לְמִקְטְלָא קָאֵי? כְּשֶׁרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ יוֹצֵא.
וּמִשּׁוּם דְּרַבּוֹ מְסַרְהֵב בּוֹ לָצֵאת, לְמִיקְטְלֵיהּ קָאֵי? כְּסָבוּר יָצָא. אִי הָכִי, אַחֵר נַמִי!