חזור
בבא קמא
דף ד:הָכָא נַמִי תְּנֵי: אָדָם שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו.
מַתְקִיף לָהּ רַב מָרִי, וְאֵימָא: מַבְעֶה זֶה הַמַּיִם, כְּדִכְתִיב: ״כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ״! מִי כְּתִיב ״מַיִם נִבְעוּ״? ״תִּבְעֶה אֵשׁ״ כְּתִיב.
מַתְקִיף לָהּ רַב זְבִיד, וְאֵימָא: מַבְעֶה זֶה הָאֵשׁ, דְּכִי כְּתִיב ״תִּבְעֶה״ – בְּאֵשׁ הוּא דִּכְתִיב! אִי הָכִי, מַאי ״הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר״? וְכִי תֵּימָא: פֵּרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ – אִי הָכִי, ״אַרְבָּעָה״?! שְׁלֹשָׁה הָווּ!
וְכִי תֵּימָא: תְּנָא שׁוֹר דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי – אִי הָכִי, ״לֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים״, אֵשׁ מַאי רוּחַ חַיִּים אִית בֵּיהּ? וְתוּ, מַאי ״כַּהֲרֵי הָאֵשׁ״?
תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעֲיָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲבוֹת נְזִיקִין: שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר, נֵזֶק, צַעַר, וְרִיפּוּי, שֶׁבֶת, וּבוֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה דְּמַתְנִיתִין – הָא תְּלֵיסַר.
וְתַנָּא דִּידָן מַאי טַעֲמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל, בְּנִזְקֵי מָמוֹן קָמַיְירֵי, בְּנִזְקֵי גוּפוֹ לָא קָמַיְירֵי. אֶלָּא לְרַב, לִיתְנֵי! תְּנָא אָדָם וְכָל מִילֵּי דְּאָדָם.
וּלְרַבִּי אוֹשַׁעֲיָא נַמִי, הָא תָּנֵי לֵיהּ אָדָם! תְּרֵי גַּוְונֵי אָדָם, תְּנָא אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם, וּתְנָא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר.
אִי הָכִי, שׁוֹר נַמִי לִיתְנֵי תְּרֵי גַּוְונֵי שׁוֹר, לִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְלִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם!
הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר – נֵזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם, אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים. אֶלָּא שׁוֹר, מַה לִּי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, מַה לִּי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם, אִידִי וְאִידִי נֵזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם!
וְהָא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר, דְּאָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר הוּא, וְקָתָנֵי!
תָּנֵי הֶזֵּיקָא דִּבְיָדַיִם, וְקָתָנֵי הֶזֵּיקָא דְּמִמֵּילָא.
תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְגַנָּב, וְגַזְלָן, וְעֵדִים זוֹמְמִין,
וְהָאוֹנֵס, וְהַמְפַתֶּה, וּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְהַמְטַמֵּא, וְהַמְדַמֵּעַ, וְהַמְנַסֵּךְ, וְהָנֵי תְּלֵיסַר – הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה.
וְרַבִּי אוֹשַׁעֲיָא מַאי טַעֲמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בְּמָמוֹנָא קָמַיְירֵי, בִּקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי.
גַּנָּב וְגַזְלָן דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! הָא קָתָנֵי לֵיהּ: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל.
וְרַבִּי חִיָּיא נַמִי הָא תְּנָא לֵיהּ: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל! תָּנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּהֶיתֵּירָא, וְקָתָנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּאִיסּוּרָא.