חזור
בבא קמא
דף מ:אִם תָּם הֲוָה מוֹדֵינָא וּמִפַּטְרִינָא!
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָּא נִזְקָא מָמוֹנָא, נֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם הוּא, הֲוָה מַעֲרִיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא!
אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַקְדֵּים בֵּי דִּינָא וְתַפְסֵיהּ.
אִי הָכִי, בְּעָלִים אַמַּאי מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֵזֶק? נֵימָא לֵיהּ: אַתְפַּסְתֵּיהּ לְתוֹרַאי בִּידָא מַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִשְׁתַּעוּיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהֲדַרְתֵּיהּ נִיהֲלָךְ, לָאו מִינָּךְ הָווּ שָׁקְלִי לֵיהּ?
וְנֵימָא לֵיהּ: אִי אַהֲדַרְתֵּיהּ נִיהֲלֵיהּ, הֲוָה מַעֲרִיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף לָאו מֵעֲלִיָּיה הַווּ מִשְׁתַּלְּמִי?
הָנִיחָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ נִכְסֵי, הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְדִידָךְ, הָכִי נַמִי מִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְהָאֵיךְ, מִדְּרַבִּי נָתָן;
דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וַחֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ, מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִזֶּה וְנוֹתְנִים לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ״.
״הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל וְהֶחֱזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֵזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם״.
סֵיפָא רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה!
אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּבְרָא, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ.
רַבָּה אֲמַר: מִדְּרֵישָׁא רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה, סֵיפָא נַמִי רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה. וְסֵיפָא הַיְינוּ טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו כָּל כְּמִינָךְ דִּמְיַיעֲדַתְּ לֵיהּ לְתוֹרַאי.
רַב פַּפָּא אֲמַר: מִדְּסֵיפָא רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא נַמִי רְשׁוּת מְשַׁנָּה. וְרֵישָׁא הַיְינוּ טַעֲמָא, מִשּׁוּם דְּכָל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ – שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו.
״שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה״. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: מַהוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ?
רַב אָמַר: כָּשֵׁר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פָּסוּל. רַב אָמַר כָּשֵׁר, אָנוּס הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסוּל, הֲרֵי נֶעֱבַד בּוֹ עֲבֵירָה.
מֵיתִיבֵי: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע, ״מִן הַבָּקָר״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבַד, ״מִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ״וּמִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ;
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ, לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ, לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ?
מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרוֹבֵעַ שֶׁאֵין בַּנּוֹגֵחַ, וְיֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ שֶׁאֵין בָּרוֹבֵעַ;
רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ.
קָתָנֵי מִיהַת: רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. לְמַאי הִלְכְתָא, לָאו לְקָרְבָּן?
לָא, לִקְטָלָא.
הָכִי נַמִי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי אָמְרַתְּ לְקָרְבָּן, נוֹגֵחַ לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, לָאו אוֹנֶס דִּידֵיהּ כְּתִיב וְלָאו רָצוֹן דִּידֵיהּ כְּתִיב! אֶלָּא לָאו, לִקְטָלָא.
אָמַר מָר: נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ, מַה לִּי קַטְלַהּ בְּקַרְנָא מַה לִּי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה!
וְאֶלָּא דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ, הַאי דְּלָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּלָא קַטְלַהּ הוּא!
אֲמַר אַבַּיֵי: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ, דְּאַתְיוּהָ לְבֵי דִּינָא וְקַטְלוּהָ, מַהוּ דְּתֵימָא