חזור
בבא קמא
דף מה.דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי – לִיתְנֵי: חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׂוֹכֵר,
וְאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי – נִיתְנֵי: חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם, וְכוּלָּן בְּמוּעָדִין פְּטוּרִין לְעִנְיַן כּוֹפֶר!
אֲמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא: הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין, וּלְעִנְיַן שׂוֹכֵר סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי.
אַבַּיֵי אֲמַר: לְעוֹלָם כְּרַבִּי מֵאִיר, וְכִדְמַחֲלִיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מָסַר שׁוֹרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, הִזִּיק – חַיָּיב, הוּזַּק – פָּטוּר.
אָמְרִי: הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הוּזַּק נַמִי לִיחַיַּיב, וְאִי דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הִזִּיק נַמִי לִיפָּטֵר!
אֲמַר רָבָא: לְעוֹלָם שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְּחָן. וּסְתָמָא דְּמִילְּתָא, דְּלָא אָזֵיל אִיהוּ וּמַזִּיק אַחֲרִינֵי – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, דְּאָתֵי אַחֲרִינֵי וּמַזְקִי לֵיהּ לְדִידֵיהּ – לָא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ.
מתני׳ קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵרָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם – חַיָּיב, וּמוּעָד – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״, וְשָׁמוּר הוּא זֶה;
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.
גמ׳ מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: סְתַם שְׁוָורִים לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קַיְימִי, וַאֲמַר רַחֲמָנָא: תָּם נִיחַיַּיב, דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, הֲדַר אֲמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד, דְּנִבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה, וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם נְגִיחָה לְמוּעָד;
רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: סְתַם שְׁוָורִים בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קַיְימִי, אֲמַר רַחֲמָנָא: תָּם נְשַׁלֵּם, דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה, הֲדַר אֲמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד, דְּנַעֲבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה, הָוֵי רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי, וְאֵין רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט – מִיעֵט הַכָּתוּב לִשְׁמִירָה מְעוּלָּה.
וְכִי תֵּימָא, נְגִיחָה לְתָם נְגִיחָה לְמוּעָד – הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״, לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר.
וְהָא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְלָאו! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמוֹר״, מַאי ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״? לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר.
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פָּטוּר.
מַאי טַעֲמָא? סָבַר לָהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: מוּעָד בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה סַגִּי לֵיהּ, וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד.
אֲמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לֹא פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא צַד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ, אֲבָל צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.
אָמַר רַב: מוּעָד לְקֶרֶן יָמִין אֵינוֹ מוּעָד לְקֶרֶן שְׂמֹאל.
אָמְרִי: אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר – הָאָמַר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שְׁמִירָה מְעוּלָּה בָּעֵי, אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה – מַאי אִרִיָּא קֶרֶן שְׂמֹאל? אֲפִילּוּ בְּיָמִין נַמִי אִית בֵּיהּ צַד תַּמּוּת וְאִית בֵּיהּ צַד מוּעֶדֶת!
אָמְרִי: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וְהָכִי קָאָמַר: כִּי הַאי גַּוְונָא הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת וּמוּעֶדֶת,