וּתְנֵי ״זָכְתָה״.

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּישֵּׂאת לְגֵר וְנִתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ, וְחָבַל בָּהּ – בְּחַיֵּי הַגֵּר, נוֹתֵן דְּמֵי וְלָדוֹת לַגֵּר, לְאַחַר מִיתַת הַגֵּר, תָּנֵי חֲדָא חַיָּיב, וְתָנֵי חֲדָא פָּטוּר, מַאי לָאו תַּנָּאֵי נִינְהוּ? לְרַבָּה וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא. אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא?

לָא קַשְׁיָא הָא רַבָּנָן הָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

אִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מַאי אִרְיָא לְאַחַר מִיתָה? אֲפִילּוּ מֵחַיִּים נַמִי אִית לָהּ פַּלְגָּא! מֵחַיִּים אִית לָהּ פַּלְגָּא, לְאַחַר מִיתָה כּוּלֵּיהּ.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כָּאן בְּשֶׁבַח וְלָדוֹת כָּאן בִּדְמֵי וְלָדוֹת.

אָמְרִי מִשֶּׁבַח וְלָדוֹת, לִישְׁמַע דְּמֵי וְלָדוֹת, וּמֵרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לִישְׁמַע לְרַבָּנָן!

אָמְרִי לֹא, שֶׁבַח וְלָדוֹת דְּשַׁיְיכָא יָדָהּ בְּגַוַּיְיהוּ זָכְיָא בְּהוּ בְּכוּלְּהוּ, דְּמֵי וְלָדוֹת לָא שַׁיְיכָא יָדָהּ בְּגַוַּיְיהוּ לָא זָכְיָא בְּהוּ כְּלָל,

בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב יֵיבָא סָבָא מֵרַב נַחְמָן: הַמַּחֲזִיק בִּשְׁטָרוֹתָיו שֶׁל גֵּר מַהוּ? מַאן דְּמַחֲזִיק בִּשְׁטָרָא אַדַּעְתֵּיהּ דְּאַרְעָא הוּא מַחֲזִיק, וּבְאַרְעָא הָא לָא אַחְזִיק וּשְׁטָרָא נַמִי לָא קָנָה דְּלָאו דַּעְתֵּיהּ אַשְּׁטָרָא. אוֹ דִּלְמָא דַּעְתֵּיהּ נַמִי אַשְּׁטָרָא?

אָמַר לֵיהּ: עֲנִי מוֹרִי, וְכִי לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ הוּא צָרִיךְ, אָמַר לֵיהּ: לָצוּר וְלָצוּר.

אָמַר רַבָּה: מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד גֵּר, וּמֵת הַגֵּר, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בּוֹ – מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, מַאי טַעֲמָא? כֵּיוָן דְּמִית לֵיהּ גֵּר פָּקַע לֵיהּ שִׁעְבּוּדֵיהּ.

מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל גֵּר בְּיַד יִשְׂרָאֵל וּמֵת הַגֵּר, וּבָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר וְהֶחֱזִיק בּוֹ זֶה קָנָה כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו, וְזֶה קָנָה אֶת הַשְּׁאָר.

וְאַמַּאי? תִּקְנֵי לֵיהּ חֲצֵירוֹ, דְּהָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: חֲצֵירוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ!

אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּלֵיתֵיהּ, כָּל הֵיכָא דְּאִיתָא לְדִידֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי מִקְנֵי [מָצֵי] קָנֵי – קַנְיָא לֵיהּ [נַמִי] חֲצֵירוֹ. כָּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ לְדִידֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי הוּא לְמִיקְנֵי לָא מָצֵי קָנֵי – חֲצֵירוֹ נַמִי לָא קָנְיָא.

וְהִלְכְתָא: דְּלֵיתֵיהּ בַּחֲצֵירוֹ דְּלָא קָנָה.

מתני׳ הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֵר – חַיָּיב.

גמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד – חַיָּיב, וְזֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הִפְקִיר רְשׁוּתוֹ וְלֹא הִפְקִיר בּוֹרוֹ – זֶהוּ בּוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה.

אָמַר רַבָּה: בְּבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִיחַיַּיב, מַאי טַעֲמָא? אָמַר קְרָא: ״כִּי יִפְתַּח״ וְ״כִּי יִכְרֶה״, אִם עַל פְּתִיחָה חַיָּיב, עַל כְּרִיָּיה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא, שֶׁעַל עִסְקֵי פְתִיחָה וְעַל עִסְקֵי כְרִיָּיה בָּאָה לוֹ; לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא