חזור
בבא קמא
דף נד.הָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר?
אֲמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא מִיבָּעֲיָא קָאָמַר, לָא מִבָּעֲיָא שׁוֹר שֶׁהוּא פִּקֵּחַ דְּחַיָּיב, אֲבָל שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – אֵימָא: חֵרְשׁוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, קַטְנוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, וְלִיפָּטַר, קָא מַשְׁמַע לָן.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרָבִינָא, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ בַּר דַּעַת – פָּטוּר; מַאי לָאו שׁוֹר בַּר דַּעַת? אֲמַר לֵיהּ: לָא, אָדָם. אֶלָּא מֵעַתָּה, אָדָם בֶּן דַּעַת הוּא דְּפָטוּר, הָא לָאו בֶּן דַּעַת הוּא דְּחַיָּיב? ״שׁוֹר״ – וְלֹא אָדָם כְּתִיב!
אֶלָּא מַאי ״בֶּן דַּעַת״? מִין בֶּן דַּעַת. אֲמַר לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר בֶּן דַּעַת – פָּטוּר!
אֶלָּא אֲמַר רָבָא: שׁוֹר וְהוּא חֵרֵשׁ, שׁוֹר וְהוּא שׁוֹטֶה, שׁוֹר וְהוּא קָטָן דַּוְקָא. אֲבָל שׁוֹר וְהוּא פִּקֵּחַ – פָּטוּר, מַאי טַעֲמָא? דְּבָעֵי לֵיהּ עִיּוּנֵי וּמֵיזַל. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְסוּמָא וּמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – חַיָּיב, פִּקֵּחַ וּמְהַלֵּךְ בַּיּוֹם – פָּטוּר.
מתני׳ אֶחָד שׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה – לִנְפִילַת הַבּוֹר, וּלְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי, וּלְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה, לִפְרִיקָה, לַחֲסִימָה, לְכִלְאַיִם, וּלְשַׁבָּת.
וְכֵן חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר? אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה.
גמ׳ לִנְפִילַת הַבּוֹר – ״כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו״ כְּתִיב, כָּל דְּאִית לֵיהּ בְּעָלִים, כְּדַאֲמָרַן. לְהַפְרָשַׁת הַר סִינַי – ״אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה״, וְחַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה הָוְיָא, ״אִם״ לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת.
לְתַשְׁלוּמֵי כֶפֶל – כִּדְאָמְרִינַן: ״עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע״, כָּלַל כָּל דְּבַר פְּשִׁיעָה. לַהֲשָׁבַת אֲבֵידָה – ״לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ״. לִפְרִיקָה – יָלֵיף ״חֲמוֹר״ ״חֲמוֹר״ מִשַּׁבָּת.
לַחֲסִימָה – יָלֵיף ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת.
לְכִלְאַיִם, אִי כִּלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה – יָלֵיף ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת,
אִי כִּלְאַיִם דְּהַרְבָּעָה – יָלֵיף ״בְּהֶמְתְּךָ״ ״בְּהֶמְתְּךָ״ מִשַּׁבָּת.
וְגַבֵּי שַׁבָּת מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נֶאֱמַר ״עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ״, וּבַדִּבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר ״וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ״, וַהֲלֹא שׁוֹר וַחֲמוֹר בִּכְלַל כָּל בְּהֵמָה הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ? לוֹמַר לְךָ: מַה שּׁוֹר וַחֲמוֹר הָאָמוּר כָּאן – חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כָּל חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
אֵימָא: בְּהֵמָה דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – כְּלָל, ״שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר וַחֲמוֹר – אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא – לָא!
אָמְרִי: ״וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים.
וְאֵימָא: מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף כָּל דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֲבָל עוֹפוֹת לֹא!
אָמְרִי: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא. הֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב רַחֲמָנָא שׁוֹר, הֲוָה אָמִינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא חֲמוֹר; וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חֲמוֹר, הֲוָה אָמִינָא: קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא שׁוֹר!
אֶלָּא, ״וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ״ רִיבּוּיָא הוּא.
וְכָל הֵיכָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא ״כָּל״, רִיבּוּיָא הוּא? וְהָא גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב ״כֹּל״, וְקָא דָּרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט!
דְּתַנְיָא: ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ – כְּלָל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ – פְּרָט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ״ – חָזַר וְכָלַל,
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כָּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע!
אָמְרִי: ״בְּכֹל״ – כְּלָלָא, ״כָּל״ – רִיבּוּיָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: ״כָּל״ נַמִי כְּלָלָא הוּא, מִיהוּ הַאי ״כָּל״ דְּהָכָא רִיבּוּיָא הוּא, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב ״וּבְהֶמְתֶּךָ״ כְּדִכְתִיב בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וּכְתַב ״וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ״, שְׁמַע מִינָּהּ רִיבּוּיָא.
הָשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: ״כָּל״ רִיבּוּיָא הוּא, ״בְּהֶמְתֶּךָ״ דְּדִבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשׁוֹר וַחֲמוֹר דְּדִבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לָמָּה לִי?
אָמְרִי: שׁוֹר – לְאַגְמוּרֵי ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ לַחֲסִימָה,
״חֲמוֹר״ – לְאַגְמוּרֵי ״חֲמוֹר״ ״חֲמוֹר״ לִפְרִיקָה,
״בְּהֶמְתֶּךָ״ – לְאַגְמוּרֵי ״בְּהֶמְתֶּךָ״ ״בְּהֶמְתֶּךָ״ לְכִלְאַיִם.
אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אָדָם לִיתַּסַּר! אַלָּמָּה תְּנַן: אָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּן לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ!
אֲמַר רַב פַּפָּא: פַּפּוּנָאֵי יָדְעִי טַעֲמָא דְּהָא מִילְּתָא, וּמַנּוּ? רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב; אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ״, לַהֲנָחָה הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר.
שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עָגִיל אֶת רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: מִפְּנֵי מָה בַּדִּבְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶם טוֹב, וּבַדִּבְּרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת