מתני׳ הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר; לֹא נָעַל בְּפָנֶיהָ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – חַיָּיב.

נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים – לִסְטִים חַיָּיבִין.

הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה, אוֹ שֶׁמְּסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה – חַיָּיב.

מְסָרָהּ לְרוֹעֶה – נִכְנַס הָרוֹעֶה תַּחְתָּיו.

נָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית, יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה? שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה, כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה;

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִים, אִם סְאָה – סְאָה, אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם.

גמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ כָּרָאוּי, וְאֵיזֶהוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי? דֶּלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה – זֶהוּ כָּרָאוּי, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה – זֶהוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי.

אֲמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִישׁ: מַאן תָּנָא מוּעָד דְּסַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה? רַבִּי יְהוּדָה הִיא; דִּתְנַן: קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵירָה וְנָעַל לְפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם – חַיָּיב, מוּעָד – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״, וְשָׁמוּר הוּא זֶה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי שֵׁן וְרֶגֶל, דְּהַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן, וְאֵלּוּ הֵן: בּוֹר וְאֵשׁ, שֵׁן וְרֶגֶל.

בּוֹר – דִּכְתִיב ״כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״, הָא כִּסָּהוּ – פָּטוּר;

אֵשׁ – דִּכְתִיב ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״, עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין מַבְעִיר;

שֵׁן – דִּכְתִיב ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין ״וּבִעֵר״;

רֶגֶל – דִּכְתִיב ״וְשִׁלַּח״, עַד דְּעָבֵיד כְּעֵין ״וְשִׁלַּח״.

וְתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח״ – זֶה הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. ״וּבִעֵר״ – זֶה הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״;

טַעֲמָא דְּעָבֵיד כְּעֵין ״וְשִׁלַּח״ ״וּבִעֵר״, הָא לָא עָבֵיד – לָא.

אֲמַר רַבָּה: מַתְנִיתִין נַמִי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי ״צֹאן״; מִכְּדִי בְּשׁוֹר קָא עָסְקִינַן וְאָתֵי – נִיתְנֵי ״שׁוֹר״, מַאי שְׁנָא דְּקָתָנֵי ״צֹאן״? לָאו מִשּׁוּם דְּהַתּוֹרָה מִיעֲטָה בִּשְׁמִירָתָן?

לָאו, מִשּׁוּם דְּכָאן קֶרֶן לָא כְּתִיבָא בָּהּ, שֵׁן וְרֶגֶל הוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּשֵׁן וְרֶגֶל דְּמוּעָדִין הוּא, שְׁמַע מִינָּהּ.

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים, הָעוֹשֶׂה אוֹתָן פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, וְאֵלּוּ הֵן: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶהֱמַת חֲבֵירוֹ, וְהַכּוֹפֵף קָמָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ בִּפְנֵי הַדְּלֵיקָה, וְהַשּׂוֹכֵר עֵדֵי שֶׁקֶר לְהָעִיד, וְהַיּוֹדֵעַ עֵדוּת לַחֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מֵעִיד לוֹ.

אָמַר מָר: הַפּוֹרֵץ גָּדֵר בִּפְנֵי בֶהֱמַת חֲבֵירוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא בְּכוֹתֶל בָּרִיא – בְּדִינֵי אָדָם נַמִי נִיחַיַּיב! אֶלָּא