אִי הָכִי, שַׁפִּיר קַשְׁיָא לֵיהּ!

מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ פִּירְכָא: לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר מֵהֵיכָא קָמַיְיתֵי לֵיהּ? מִכְּלָל בַּתְרָא. כְּלָלָא גּוּפֵיהּ ״חַיִּים״ כְּתִיב בֵּיהּ,

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל מַאי קָא מְהַנֵּי לֵיהּ? אִי לְאַתּוּיֵי כָּל דָּבָר – הָא ״חַיִּים״ כְּתִיב, בַּעֲלֵי חַיִּים – אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא – לָא! מִשּׁוּם הָכָא אִיצְטְרִיךְ ״אִם הִמָּצֵא״.

אָמְרִי: וְהָא שְׁנֵי כְלָלוֹת דִּסְמִיכִי אַהֲדָדֵי נִינְהוּ! אֲמַר רָבִינָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעַרְבָא: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה – הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט.

שְׁדִי ״שׁוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״, לְאַתּוּיֵי מַאי? אִי לְאַתּוּיֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, מֵ״חַיִּים״ נָפְקָא! אֶלָּא לְאַתּוּיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, וּדְרוֹשׁ הָכִי: מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן.

וְתוּ, שְׁדִי ״חֲמוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״, לְאַתּוּיֵי מַאי? אִי לְאַתּוּיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, מִ״שׁוֹר״ נָפְקָא! אֶלָּא לְאַתּוּיֵי דָּבָר מְסוּיָּים,

אִי הָכִי ״שֶׂה״ לָמָּה לִי? אֶלָּא, רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה הוּא, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,

דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בַּמָּיִם״ ״בַּמַּיִם״ שְׁתֵּי פְעָמִים, אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה רִיבָּה הַכֹּל.

מַאי רַבֵּי, רַבֵּי כָּל מִילֵּי? אִי הָכִי, כָּל הָנֵי פְּרָטֵי לָמָּה לִי? חַד לְמַעוּטֵי קַרְקַע, וְחַד לְמַעוּטֵי עֲבָדִים, וְחַד לְמַעוּטֵי שְׁטָרוֹת, ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – לְכִדְרַב, דְּאָמַר: אַחֲיָיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וְגַנָּב עַצְמוֹ נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״, הַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ?

מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי, דְּאָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מַאי טַעֲמָא דְּרַב, דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים פָּטוּר? דִּכְתִיב: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״, ״אִם הִמָּצֵא״ – בְּעֵדִים, ״תִמָּצֵא״ – בְּדַיָּינִים, פְּרָט לַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ.

וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּהַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַפֵּיק לֵיהּ לַגַּנָּב עַצְמוֹ, מַרְשִׁיעַ עַצְמוֹ מְנָלַן? מֵ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״, וְלֹא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּאַיְיתֵי לֵיהּ מֵ״הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ, הַאי ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמוֹדֶה בִּקְנָס דְּפָטוּר.

וּמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, קָסָבַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב.

וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּנָפְקָא לֵיהּ גַּנָּב מֵהָתָם, בִּשְׁלָמָא ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי, אֲבָל כָּל הָנֵי פְּרָטֵי לָמָּה לִי?

כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית, לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא לְדָבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.

וְאֵימָא: גַּנָּב עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה!

לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ – שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה; אַתָּה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה.

מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״? אֲמַר אַבַּיֵי: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ בְּגַנָּב, וְלֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב: וּמַה טּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דִּבְהֶיתֵּירָא אֲתָא לִידֵיהּ – אָמַר קְרָא לִישַׁלֵּם תְּרֵי, גַּנָּב עַצְמוֹ דִּבְאִיסּוּרָא אֲתָא לִידֵיהּ, לֹא כָּל שֶׁכֵּן?

אֶלָּא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּגַנָּב עַצְמוֹ לָמָּה לִי? דַּאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה.

וְהַאי ״אִם הִמָּצֵא״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הָא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״יָדוֹ״,