חזור
בבא קמא
דף סז.אַף גָּזוּל דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, לָא שְׁנָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלָא שְׁנָא אַחַר יֵאוּשׁ.
רָבָא אֲמַר, מֵהָכָא: ״קָרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל; אֵימַת? אִילֵימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, פְּשִׁיטָא, לָמָּה לִי קְרָא?
אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ, וּשְׁמַע מִינָּהּ: יֵאוּשׁ לָא קָנֵי, שְׁמַע מִינָּהּ.
וְהָא רָבָא הוּא דַּאֲמַר דִּגְזַל קָרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ! אִיבָּעֵית אֵימָא: הֲדַר בֵּיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חַד מִינַּיְיהוּ רַב פַּפָּא אֲמָרָהּ.
״וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה״ וכו׳.
וְאַמַּאי? נֵילַף ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת, מַה לְּהַלָּן חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כָּאן חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן!
אֲמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: שׁוֹר וְשֶׂה שׁוֹר וְשֶׂה, שְׁנֵי פְּעָמִים; שׁוֹר וְשֶׂה – אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא – לָא.
אָמְרִי: הֵי מִיַּיתַּר? אִילֵימָא ״שׁוֹר״ וְ״שֶׂה״ דְּסֵיפָא מִיַּיתַּר, דְּנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו וְאַרְבַּע צֹאן תַּחְתָּיו״, אִי כָּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמִינָא: בָּעֵי שַׁלּוּמֵי תִּשְׁעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
וְכִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״, חַד ״תַּחְתָּיו״ מִיַּיתַּר.
הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא, דְּתַנְיָא: יָכוֹל גָּנַב שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו נְגִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״!
אֶלָּא ״שׁוֹר״ וְ״שֶׂה״ דְּרֵישָׁא מְיוּתַּר, דְּנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״.
אִי כָּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמִינָא: עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי וְטָבַח לְהוּ! ״וּטְבָחוֹ״ כְּתִיב, לְחַד.
וְאֵימָא: עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וּמְזַבֵּין לְהוּ! ״וּמְכָרוֹ״ כְּתִיב, לְחַד.
וְאֵימָא, הֲוָה אָמִינָא: עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי, וְטָבַח חַד וּמְזַבֵּין חַד! ״אוֹ מְכָרוֹ״ כְּתִיב.
וְאַכַּתִּי הֲוָה אָמִינָא: עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ, וְטָבַח חַד וּמְשַׁיֵּיר חַד, אוֹ מְזַבֵּין חַד וּמְשַׁיֵּיר חַד!
אֶלָּא, ״שׁוֹר״ דְּסֵיפָא וְ״שֶׂה״ דְּרֵישָׁא מִיַּיתַּר, דְּנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״, ״שׁוֹר״ דְּסֵיפָא וְ״שֶׂה״ דְּרֵישָׁא לָמָּה לִי? שְׁמַע מִינָּהּ: שׁוֹר וְשֶׂה – אִין, מִידֵי אַחֲרִינָא – לָא.
״אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל״. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, אֲבָל לְאַחַר יֵאוּשׁ – קְנָאוֹ גַּנָּב רִאשׁוֹן, וְגַנָּב שֵׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לַגַּנָּב רִאשׁוֹן.
אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת, אָמִינָא: כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אֲמַר לְהָא שְׁמַעֲתָא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתָּרֵשׁ בְּחֵטְא; אֵימַת? אִילֵימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ,