דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאוֹרַיְיתָא, מִכִּי שָׁחֵיט לָהּ פּוּרְתָּא – אֲסַרַהּ, אִידָךְ – לָאו דְּמָרָהּ קָא טָבַח!

אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מִחַיַּיב – נַמִי אַהַהוּא פּוּרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַשִׁי: לָא תִּידְחֵיהּ, ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא.

אֶלָּא קַשְׁיָא! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אֲמַר רַב גַּמְדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מִחַיַּיב – כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ וּגְמָרָן בִּפְנִים.

מתני׳ גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶן, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין הַכֹּל.

גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, אֵלּוּ וְאֵלּוּ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין – הָרִאשׁוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה;

נִמְצְאוּ אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין – הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה;

אֶחָד מִן אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין – בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה; אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים זוֹמְמִין – בָּטְלָה כָּל הָעֵדוּת, שֶׁאִם אֵין גְּנֵיבָה, אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה.

גמ׳ אִיתְּמַר: עֵד זוֹמֵם, אַבַּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, רָבָא אָמַר: מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל.

אַבַּיֵי אָמַר לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, מֵהַהוּא שַׁעְתָּא דְּאַסְהֵיד הֲוָה לֵיהּ רָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַל תָּשֶׁת…רָשָׁע…עֵד״;

רָבָא אָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל, עֵד זוֹמֵם חִידּוּשׁ הוּא, דְּהָא תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, מַאי חָזֵית דְּצָיֵית לְהָנֵי? צָיֵית לְהָנֵי,

הִלְכָּךְ אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא מִשְּׁעַת חִידּוּשׁ וְאֵילָךְ.

אִיכָּא דְּאָמְרִי: רָבָא נַמִי כְּאַבַּיֵי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרָבָא,