נֵיפּוֹק בְּעֵינוֹ, הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – נֵיפּוֹק בְּשִׁינּוֹ, סִימֵּא אֶת עֵינוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – נֵיפּוֹק בְּעֵינוֹ וְשִׁינּוֹ!

אֲמַר אַבַּיֵי: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״תַּחַת עֵינוֹ״ – וְלֹא תַּחַת עֵינוֹ וְשִׁינּוֹ, ״תַּחַת שִׁינּוֹ״ – וְלֹא תַּחַת שִׁינּוֹ וְעֵינוֹ.

אֲמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אַף אֲנַן נַמִי תָּנֵינָא: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל;

מַאי לָאו דְּהֵעִידוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהֵעִידוּ עַל הַטְּבִיחָה, וְהוּזְמוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהוּזְמוּ עַל הַטְּבִיחָה;

וְהָא כֵּיוָן שֶׁהוּזְמוּ עַל הַגְּנֵיבָה, לְגַבֵּי טְבִיחָה הֲוָה לְהוּ מוּכְחָשִׁין, וְקָתָנֵי: מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הַכְחָשָׁה לָאו תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא, אַטְּבִיחָה אַמַּאי מְשַׁלְּמִין? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ: הַכְחָשָׁה תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא!

אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוּזְמוּ עַל הַטְּבִיחָה תְּחִילָּה.

וּבִפְלוּגְתָּא, עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזְמוּ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אֲמַר: נֶהֱרָגִין, וְחַד אֲמַר: אֵין נֶהֱרָגִין.

תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר אֵין נֶהֱרָגִין, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ בְּנֶפֶשׁ – לוֹקִין,

וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר נֶהֱרָגִין, אַמַּאי לוֹקִין? הֲוָה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְכָל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין אֵין לוֹקִין עָלָיו!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ: רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר אֵין נֶהֱרָגִין, תִּסְתַּיֵּים.

לוֹקִין? תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי? סְמוֹךְ אַהָנֵי!

אֲמַר אַבַּיֵי: בְּבָא הָרוּג בְּרַגְלָיו.

מתני׳ גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

גָּנַב וְטָבַח בְּשַׁבָּת, גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה, גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וּמֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָם – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁאֵין חַיָּיב בְּאַחֲרָיוּתָם – פָּטוּר.

גמ׳ עַל פִּי עֵד אֶחָד, פְּשִׁיטָא!

אָמְרִי: הָא קָא מַשְׁמַע לָן, עַל פִּי עַצְמוֹ דּוּמְיָא דְּעַל פִּי עֵד אֶחָד, מָה עַל פִּי [עֵד] אֶחָד – כִּי אָתֵי עֵד אֶחָד מִצְטָרֵף בַּהֲדֵיהּ מִיחַיַּיב, עַל פִּי עַצְמוֹ נַמִי – כִּי אָתוּ עֵדִים מִיחַיַּיב;

לְאַפּוּקֵי מִדְּרַב הוּנָא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר.

גּוּפָא, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. אֵיתִיבֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין טָבִי עַבְדּוֹ, וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה;

מְצָאוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטָּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵירוּת? אָמַר לוֹ: לָמָּה? אָמַר לוֹ: שֶׁסִּמֵּיתִי אֶת עֵינוֹ, אָמַר לוֹ: אֵין בִּדְבָרֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ עֵדִים;

הָא יֵשׁ לוֹ עֵדִים – חַיָּיב. וְשָׁמְעִינַן מִינָּהּ: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב!

אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּלָא בִּפְנֵי בֵית דִּין אוֹדֵי. וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַב בֵּית דִּין הֲוָה!