חזור
בבא קמא
דף פ:שְׁמוּאֵל לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב אַסִי, רַב אַסִי לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב. אָמְרִי: מַאן נִתְרָח? נִתְרָח שְׁמוּאֵל, וְנֵיתֵי רַב וְרַב אַסִי.
וְנִתְרָח רַב אוֹ רַב אַסִי! רַב, מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, מִשּׁוּם הַהוּא מַעֲשֶׂה דְּלָטְיֵיהּ אַדְבְּרֵיהּ רַב עֲלֵיהּ.
אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא שׁוּנָרָא קְטַעֵיהּ לִידָא דְּיָנוֹקָא. נְפַק רַב וְדָרַשׁ: חָתוּל – מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ, וְאָסוּר לְקַיְּימוֹ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גֶּזֶל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים.
וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ״מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ״, מַאי נִיהוּ תּוּ ״אָסוּר לְקַיְּימוֹ״? מַהוּ דְּתֵימָא ״מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ״ – אִיסּוּרָא לֵיכָּא, קָא מַשְׁמַע לָן.
אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ״אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גֶּזֶל״, מַאי נִיהוּ תּוּ ״אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים״? אֲמַר רָבִינָא: לְעוֹרו.
מֵיתִיבֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְגַדְּלִין כְּלָבִים כּוּפְרִין, וַחֲתוּלִין, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים, מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִין לְנַקֵּר אֶת הַבַּיִת! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּחִיוָּורָא.
וְהָא מַעֲשֶׂה דְּרַב – אוּכָּמָא הֲוָה! הָתָם אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה. וְהָא מִבָּעֲיָא בָּעֲיָא לֵיהּ רָבִינָא;
דְּבָעֵי רָבִינָא: אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא, מַהוּ? כִּי קָמִבָּעֲיָא לֵיהּ לְרָבִינָא – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר אוּכָּמָא, מַעֲשֶׂה דְּרַב – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה.
(חב״ד בי״ח בח״ן סִימָן) אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַדָּא בַּר פַּפָּא, וְאָמְרִי לָהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פַּפָּא, וְאָמְרִי לָהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פַּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא.
מַתְרִיעִין עַל הַחִיכּוּךְ בְּשַׁבָּת, וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח, וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת.
מֵיתִיבֵי: וּשְׁאָר פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל הַצִּבּוּר, כְּגוֹן חִיכּוּךְ, חָגָב, זְבוּב, צִירְעָה, וְיַתּוּשׁ, וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין אֶלָּא צוֹעֲקִים!
לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּלַח, כָּאן בְּיָבֵשׁ; דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים – לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פּוֹרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה״.
״וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח״, מַאי הִיא? מָר זוּטְרָא אֲמַר: סְמִיכָה. רַב אַשִׁי אֲמַר: כָּל הַמְרִיעִין לוֹ לֹא בִּמְהֵרָה מְטִיבִין לוֹ. רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי אֲמַר: לְעוֹלָם אֵין מְטִיבִין לוֹ. וְלָא הִיא, רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי מִילְּתָא דְּנַפְשֵׁיהּ הוּא דַּאֲמַר.
״וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת״. בְּשַׁבָּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?
אֶלָּא כְּדַאֲמַר רָבָא הָתָם: אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה, הָכִי נַמִי – אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה. וְאַף עַל גַּב דַּאֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת הִיא, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא גָּזְרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַלּוֹקֵחַ עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיקַּח לָהּ דֶּרֶךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
תָּנוּ רַבָּנַן, עֲשָׂרָה תְּנָאִין הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ: