חזור
בבא קמא
דף פג:מתני׳ הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ – חַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִיפּוּי, בְּשֶׁבֶת, וּבוֹשֶׁת.
בְּנֶזֶק כֵּיצַד? סִימֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה.
צַעַר – כְּוָאוֹ (אוֹ) בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה, אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל לִהְיוֹת מִצְטָעֵר כָּךְ.
רִיפּוּי – הִכָּהוּ חַיָּיב לְרַפְּאוֹתוֹ; עָלָה בּוֹ צְמָחִים, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה – פָּטוּר; חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה – חַיָּיב לְרַפְּאוֹתוֹ, חָיְיתָה כָּל צוֹרְכָּהּ – אֵינוֹ חַיָּיב לְרַפְּאוֹתוֹ.
שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ.
בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ.
גמ׳ אַמַּאי? ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ אָמַר רַחֲמָנָא, אֵימָא: עַיִן מַמָּשׁ!
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: יָכוֹל סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – מְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ – מְקַטֵּעַ אֶת יָדוֹ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – מְשַׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַכֵּה אָדָם״ ״וּמַכֵּה בְּהֵמָה״, מַה מַּכֵּה בְּהֵמָה לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם לְתַשְׁלוּמִין;
וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת״, לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין חוֹזְרִין.
הֵי מַכֶּה? אִילֵימָא ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת״, הַהוּא בִּקְטָלָא כְּתִיב!
אֶלָּא מֵהָכָא: ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ״, הַאי לָאו מַכֶּה הוּא! הַכָּאָה הַכָּאָה קָאָמְרִינַן, מַה הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בִּבְהֵמָה לְתַשְׁלוּמִין, אַף הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בְּאָדָם לְתַשְׁלוּמִין.
וְהָא כְּתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם מוֹת יוּמָת״! בְּמָמוֹן. מִמַּאי דִּבְמָמוֹן? אֵימָא: בְּמִיתָה מַמָּשׁ!
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, חֲדָא, דְּהָא אִיתְקַשׁ לְ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״; וְעוֹד, כְּתִיב בַּתְרֵיהּ: ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״, וּשְׁמַע מִינָּהּ: מָמוֹן.
וּמַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? תּוּ קָא קַשְׁיָא לְתַנָּא: מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ מִמַּכֵּה בְּהֵמָה? לֵילַף מִמַּכֵּה אָדָם!
אָמְרִי: דָּנִין נִיזָּקִין מִנִּיזָּקִין, וְאֵין דָּנִין נִיזָּקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה, דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה!
הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת״, לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין.
וְהַאי ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ לְמַעוּטֵי רָאשֵׁי אֵבָרִים הוּא דְּאָתָא? הַאי מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: לָא תַּעֲבֵיד בֵּיהּ תַּרְתֵּי, לָא תִּשְׁקוֹל מִינֵּיהּ מָמוֹן וְתִקְטְלֵיהּ! הַאי מִ״כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ״ נָפְקָא, רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעִיּוֹת.
וְאַכַּתִּי מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא: לָא תִּשְׁקוֹל מָמוֹן וְתִפְטְרֵיהּ! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: לֹא תִקְחוּ כּוֹפֶר לַאֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, ״לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ לָמָּה לִי? שְׁמַע מִינָּהּ: לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין.
וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר״, ״מַכֵּה״ ״מַכֶּה״ לָמָּה לִי? אָמְרִי: אִי מֵהַאי, הֲוָה אָמִינָא: אִי בָּעֵי עֵינוֹ נֵיתִיב, וְאִי בָּעֵי דְּמֵי עֵינוֹ נֵיתִיב – קָא מַשְׁמַע לָן מִבְּהֵמָה, מַה מַּכֵּה בְּהֵמָה לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם לְתַשְׁלוּמִין.
תַּנְיָא, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר: מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁל זֶה גְּדוֹלָה וְעֵינוֹ שֶׁל זֶה קְטַנָּה, הֵיאָךְ אֲנִי קוֹרֵא בֵּיהּ ״עַיִן תַּחַת עַיִן״?
וְכִי תֵּימָא: כָּל כִּי הַאי שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מָמוֹנָא – הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״, מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם.
אָמְרִי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא נְהוֹרָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ; דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי,