חזור
בבא קמא
דף פז:אֲמַר לֵיהּ: לֹא זִכְּתָה תּוֹרָה לָאָב אֶלָּא שֶׁבַח נְעוּרִים בִּלְבַד. אֵיתִיבֵיהּ: הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד עִבְרִי – חַיָּיב בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הַשֶּׁבֶת בִּזְמַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ! אֲמַר אַבַּיֵי: מוֹדֶה רַב בְּשֶׁבֶת, דְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ עַד שְׁעַת בַּגְרוּת דַּאֲבוּהָ הָוֵי.
אֵיתִיבֵיהּ: הַחוֹבֵל בִּבְנוֹ גָּדוֹל – יִתֵּן לוֹ מִיָּד, בִּבְנוֹ קָטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה. הַחוֹבֵל בְּבִתּוֹ קְטַנָּה – פָּטוּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ! הָכִי נַמִי בְּשֶׁבֶת.
וּבִבְנוֹ גָּדוֹל – יִתֵּן לוֹ מִיָּד? וּרְמִינְהוּ: הַחוֹבֵל בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו שֶׁל אֲחֵרִים, גְּדוֹלִים – יִתֵּן לָהֶם מִיָּד, קְטַנִּים – יַעֲשֶׂה לָהֶם סְגוּלָּה. בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו שֶׁלּוֹ – פָּטוּר!
אָמְרִי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן כְּשֶׁסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, כָּאן כְּשֶׁאֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ.
בְּמַאי אוֹקִימְתָּא לְקַמַּיְיתָא? בְּשֶׁאֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ; אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הַחוֹבֵל בְּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה – פָּטוּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ; לְדִידָהּ בָּעֵי לְמֵיתַב לָהּ, דְּבָעֲיָא מְזוֹנֵי!
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד ״עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנְךָ״, הָנֵי מִילֵּי בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, דְּאָמַר לֵיהּ: עֲבִיד עֲבִידְתָּא כּוּלֵּי יוֹמָא וּלְאוֹרְתָּא זִיל סְחַר וֶאֱכוֹל, אֲבָל עֶבֶד עִבְרִי, דִּכְתִיב: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״, עִמְּךָ בְּמַאֲכָל, עִמְּךָ בְּמִשְׁתֶּה – לֹא, כָּל שֶׁכֵּן בִּתּוֹ!
כְּדַאֲמַר רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עוּלָּא: לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעֲדָפָה, הָכָא נַמִי לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעֲדָפָה.
בְּמַאי אוֹקִימְתָּא לְבַתְרַיְיתָא? בִּסְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ; גְּדוֹלִים – יִתֵּן לָהֶם מִיָּד, קְטַנִּים – יַעֲשֶׂה לָהֶם סְגוּלָּה, אַמַּאי? לַאֲבִיהֶם בָּעֵי לְמֵיתְבֵי!
אָמְרִי: כִּי קָא קָפֵיד – בְּמִידֵי דְּקָא חָסֵר, בְּמִידֵי דַּאֲתָא מֵעָלְמָא לָא קָפֵיד.
וְהָא מְצִיאָה דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ, וְקָא קָפֵיד! אָמְרִי: רַוְוחָא דְּקָאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא וְלֵית לְהוּ צַעֲרָא דְּגוּפַיְיהוּ בְּגַוָּוהּ – קָפֵיד, אֲבָל חַבָּלָה, דְּאִית לְהוּ צַעֲרָא דְּגוּפַיְיהוּ וּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ – לָא קָפֵיד.
וְהָא הָתָם דְּאִית לָהּ צַעֲרָא דְּגוּפָא וּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לָהּ, וְקָא קָפֵיד; דְּקָתָנֵי: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא (אֲפִילּוּ) אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ!
אָמְרִי: הָתָם דְּגַבְרָא קַפְדָּנָא הוּא, דְּהָא אֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ – אֲפִילּוּ בְּמִידֵי דְּאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא קָפֵיד, הָכָא דְּלָאו גַּבְרָא קַפְדָּנָא הוּא, דְּהָא סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ, כִּי קָא קָפֵיד – בְּמִידֵי דְּקָא חָסֵר לֵיהּ, בְּמִידֵי דְּאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא לָא קָפֵיד.
מַאי סְגוּלָּה? רַב חִסְדָּא אָמַר: סֵפֶר תּוֹרָה, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: דִּיקְלָא דְּאָכֵיל מִינֵּיהּ תַּמְרֵי.
וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא זִכְּתָה תּוֹרָה לָאָב אֶלָּא שֶׁבַח נְעוּרִים בִּלְבַד, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ פְּצִיעָה.
פְּצִיעָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֲפִילּוּ רַבִּי אֶלְעָזָר לָא קָמִיבָּעֲיָא לֵיהּ אֶלָּא חַבָּלָה,