אֲזַל רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אוֹקְמֵיהּ בְּנִכְסֵי. אֲזַל רַבִּי אַבָּא אֲמָרָהּ לְמִילְּתָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוֹשַׁעֲיָא, אֲזַל רַב הוֹשַׁעֲיָא אֲמָרָהּ קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה; אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַעְלָהּ וּמֵתָה, הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.

אֲמַרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעֲנָא, דִּתְנַן: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ – הַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב, וְהָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; מָכַר הָאָב – מְכוּרִים עַד שֶׁיָּמוּת, מָכַר הַבֵּן – אֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב.

כִּי מָיֵית אָב מִיהָא אִית לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ, וְאַף עַל גַּב דְּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי אָב, דְּלָא אֲתוּ לִידֵי הַבֵּן.

כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: לָא שְׁנָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב דְּלָא אֲתוּ לִידֵיהּ דְּבֵן, לָא שְׁנָא מֵת הָאָב בְּחַיֵּי הַבֵּן דַּאֲתוּ לִידֵיהּ דְּבֵן – קָנָה לוֹקֵחַ;

דְּאִתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ;

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, אָמַר לָךְ: כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתִין מָכַר הַבֵּן לֹא קָנָה לוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב, וְכִי מָיֵית הָאָב אִית לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ – דְּלָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, דַּאֲתוּ לִידֵי הַבֵּן. אֲבָל מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב דְּלָא אֲתוּ לִידֵיהּ דְּבֵן, כִּי מָיֵית אָב נַמִי לֵית לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ.

אַלְמָא קָא סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְכִי זַבֵּין – לָאו דִּידֵיהּ זַבֵּין.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: קָנָה לוֹקֵחַ, כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתִין מָכַר הַבֵּן אֵין לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב, כִּי מָיֵית אָב מִיהַת אִית לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ, לָא שְׁנָא לֹא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב דְּאָתוּ לִידֵיהּ דְּבֵן, וְלָא שְׁנָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב דְּלָא אָתוּ לִידֵיהּ דְּבֵן – קָנָה לוֹקֵחַ.

אַלְמָא קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְכִי קָא זַבֵּין – דִּידֵיהּ קָא זַבֵּין.

וַאֲנַן הָשְׁתָּא, בֵּין רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא וּבֵין רַב יְהוּדָה – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ סְבִירָא לְהוּ, וְקָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, כִּי מָיֵית אָב וּמָיֵית הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב אַמַּאי אִית לֵיהּ לַלּוֹקֵחַ? כִּי קָא זַבֵּין הַאי לָאו דִּידֵיהּ קָא זַבֵּין!

אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּהּ: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי!

אֲהַדְרוּהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲמַר לְהוּ, הָכִי אֲמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ אֵינָהּ דּוֹמָה לְמִשְׁנָתֵנוּ.

מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא אִי תָּנֵי אִיפְּכָא: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאָבִיו – אִיכָּא לְמִפְשַׁט מִינָּהּ דְּקִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי.

אֶלָּא הָשְׁתָּא דְּקָתָנֵי: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ – מִשּׁוּם דְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הוּא.

אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: אַטּוּ בְּרָא יָרֵית אַבָּא, אַבָּא לָא יָרֵית בְּרָא? אֶלָּא לְאַבְרוּחִינְהוּ לְנִכְסֵי מִבְּרֵיהּ קָא אָתֵי, הָכָא נַמִי לְאַבְרוּחִינְהוּ לְנִכְסֵי מֵאֲחוּהּ אָתֵי!

אֶלָּא, מַאי אֵינָהּ דּוֹמָה לְמִשְׁנָתֵנוּ? מִשּׁוּם תַּקָּנַת אוּשָׁא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וּמֵתָה, הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת.

אֲמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אַף אֲנַן נַמִי תָּנֵינָא: ״מְעִידִים אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּירֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָתַן כְּתוּבָּתָהּ״,