חזור
בבא קמא
דף צד.אָמְרוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה – גְּזֵילָה הַנִּשְׁתַּנֵּית חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״, מִכָּל מָקוֹם. וְאִם תֹּאמַר: מִשְׁנָתֵנוּ! מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִים.
וּמִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר!
אֲמַר לְהוּ הַהוּא מִדְּרַבָּנַן וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל עֵצִים מְשׁוּפִּין וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, דַּהֲוָה לֵיהּ שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי בְּרִבִּית שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶן – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רֵיקָה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲפִילּוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלְּךָ! וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
מֵיתִיבֵי: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהֵן רִבִּית – אֵין חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר; אִינְהוּ הוּא דְּלָא, הָא אֲבִיהֶם חַיָּיב לְהַחֲזִיר!
בְּדִין הוּא דַּאֲבִיהֶם נַמִי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחֲזִיר, וְהָא דְּקָתָנֵי בְּדִידְהוּ – מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה וְטַלִּית וְכָל דָּבָר הַמְסוּיָּים חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר מִפְּנֵי כְבוֹד אֲבִיהֶם – תְּנָא רֵישָׁא נַמִי בְּדִידְהוּ.
וּמִפְּנֵי כְבוֹד אֲבִיהֶם חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר? אִקְרִי כָּאן ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״, בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ!
כְּדַאֲמַר רַב פִּנְחָס: בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, הָכָא נַמִי בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אִי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, מַאי בָּעֵי גַּבֵּיהּ? אִיבָּעֵי לֵיהּ לְאַהֲדוּרֵי! שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַחֲזִיר עַד שֶׁמֵּת.
תָּא שְׁמַע: הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחֲזִירִין.
גַּזְלָנִין מַאי ״שֶׁגָּבוּ״ אִיכָּא? אִי גְּזוּל – גְּזוּל, וְאִי לָא גְּזוּל – לָא גְּזוּל! אֶלָּא אֵימָא: הַגַּזְלָנִין, וּמַאי נִיהוּ? מַלְוֵי רִבִּיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחֲזִירִין! אָמְרִי: מַחֲזִירִין וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם.
אֶלָּא לָמָּה מַחֲזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם.
תָּא שְׁמַע: הָרוֹעִים, וְהַגַּבָּאִין, וְהַמּוֹכְסִין – תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה, וּמַחֲזִירִין לַמַּכִּירִין!
אָמְרִי: מַחֲזִירִין וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. וְאֶלָּא לָמָּה מַחֲזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. אִי הָכִי, אַמַּאי תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה?
וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: וְשֶׁאֵין מַכִּירִין – יַעֲשֶׂה בָּהֶן צָרְכֵי צִיבּוּר, וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת! אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה.
וְהָשְׁתָּא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, אֲפִילּוּ תֵּימָא אִידִי וְאִידִי לְאַחַר תַּקָּנָה, וְלָא קַשְׁיָא.