חזור
בבא קמא
דף צו:מַאי לָאו הוּא הַדִּין לְנֶחְלְקָה? לָא, נִיטְּלָה שָׁאנֵי, דְּהָא חָסֵר לָהּ.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֶחְלְקָה הַתִּיּוֹמֶת – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּטְּלָה וּפָסוּל, שְׁמַע מִינָּהּ.
אֲמַר רַב פַּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל עַפְרָא מֵחַבְרֵיהּ וְעַבְדֵיהּ לְבֵינְתָא – לָא קָנֵי, מַאי טַעֲמָא? דְּהָדַר מְשַׁוֵּי לֵיהּ עַפְרָא; לְבֵינְתָא וְעַבְדֵיהּ עַפְרָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ? דִּלְמָא הָדַר וְעָבֵיד לֵיהּ לְבֵינְתָא – הַאי לְבֵינְתָא אַחֲרִיתִי הוּא, וּפָנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן.
וַאֲמַר רַב פַּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל נַסְכָא מֵחַבְרֵיהּ וְעָבֵיד זוּזֵי – לָא קָנֵי, מַאי טַעֲמָא? הָדַר עָבֵיד לְהוּ נַסְכָא; זוּזֵי וְעַבְדִינְהוּ נַסְכָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ? הָדַר עָבֵיד לְהוּ זוּזֵי – פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן;
שְׁחִימֵי וְעַבְדִינְהוּ חֲדַתֵּי – לָא קָנֵי, חֲדַתֵּי וְעַבְדִינְהוּ שְׁחִימֵי – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ? הֲדַר עָבֵיד לְהוּ חֲדַתֵּי – מֵידַע יְדִיעַ שִׁיחֲמַיְיהוּ.
״זֶה הַכְּלָל: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה״. זֶה הַכְּלָל לְאַתּוּיֵי מַאי? לְאַתּוּיֵי הָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ וּקְנָאוֹ, טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר.
הַהוּא גַּבְרָא דִּגְזַל פַּדְנָא דְּתוֹרֵי מֵחַבְרֵיהּ, אֲזַל כְּרַב בְּהוּ כְּרָבָא, זְרַע בְּהוּ זַרְעָא, לְסוֹף אַהַדְרִינְהוּ לְמָרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוֹמוּ שְׁבָחָא דְּאַשְׁבַּח.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תּוֹרֵי אַשְׁבַּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּח? אֲמַר: מִי קָאָמִינָא נְשַׁיְימוּ כּוּלֵּיהּ? פַּלְגָּא קָאָמִינָא. אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף גְּזֵילָה הוּא, וְקָא הָדְרָה בְּעֵינָא, דִּתְנַן: כָּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה!
אֲמַר לֵיהּ, לָא אָמִינָא לָךְ: כִּי יָתֵיבְנָא בְּדִינָא לָא תֵּימָא לִי מִידֵי, דַּאֲמַר הוּנָא חַבְרִין עֲלַאי: אֲנָא וְשָׁבוֹר מַלְכָּא אַחֵי בְּדִינָא? הַאי אֱינָשׁ גַּזְלָנָא עַתִּיקָא הוּא וּבָעֵינָא דְּאִיקְנְסֵיהּ.
מתני׳ גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה; רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק, פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנִתְעַבְּדָה בָּהּ עֲבֵירָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִיסָּקֵל – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.
גמ׳ אָמַר רַב פַּפָּא: לֹא הִזְקִינָה – הִזְקִינָה מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּחֲשָׁה. וְהָא אֲנַן הִזְקִינָה תְּנַן! כָּחֲשָׁה כְּגוֹן הִזְקִינָה, דְּלָא הָדַר בָּרִיא.
אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אַשִׁי, הָכִי קָאָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ וּקְנָאוֹ, טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. אֲמַר לֵיהּ, לָאו אָמִינָא לָךְ: לָא תַּחֲלִיף גַּבְרֵי? הַהוּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָא אִיתְּמַר.
״רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב שָׁבֵיק רַבָּנַן וְעָבֵיד כְּרַבִּי מֵאִיר? אָמְרִי: מִשּׁוּם דְּבָרַיְיתָא אִיפְּכָא תַּנְיָא. וְרַב שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא? רַב, מַתְנִיתִין נַמִי אִיפְּכָא תָּנֵי.
וּמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַב דְּאַפֵּיךְ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי דְּבָרַיְיתָא? אַדְּרַבָּה, נֵיפּוֹךְ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! אָמְרִי: רַב נַמִי מַתְנִיתִין אִיפְּכָא אַתְנְיֵהּ.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי לָא אַפֵּיךְ – חֲדָא מִקַּמֵּי חֲדָא, חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי אַפֵּיךְ.
דְּתַנְיָא: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה, זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה״ וְהַלָּה שׁוֹתֵק – זָכָה בָּהּ. זֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ וְזֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – יַחֲלוֹקוּ.
זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ וְזֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ יָלְדָה, לְפִי שֶׁכָּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין נִשְׁבָּעִין לֹא עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת.
הַאי הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר, הֲלָכָה כְּרַבָּנַן מִיבָּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְאַפְכִיתוּ וְתָנֵיתוּ, הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר.