אִי דְּאִיכָּא סָהֲדֵי דְּיָדְעִי מַאי הֲוָה בִּשְׁטָרָא – לִיכְתְּבוּ לֵיהּ שְׁטָרָא מְעַלְּיָא, וְאִי דְּלֵיכָּא סָהֲדֵי – אֲנַן מְנָא יָדְעִינַן? אָמַר רָבָא: תְּהֵא בְּמַאֲמִינוֹ.

אֲמַר רַב דִּימִי בַּר חֲנִינָא: הָא דְּרַבָּה – מַחֲלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן הִיא; לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – מִחַיַּיב, לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי – לָא מִחַיַּיב.

מַתְקִיף לָהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – בְּדָבָר שֶׁעִיקָּרוֹ מָמוֹן, כִּדְרַבָּה, דְּאָמַר רַבָּה: גָּזַל חָמֵץ לִפְנֵי הַפֶּסַח, וּבָא אַחֵר וּשְׂרָפוֹ בַּמּוֹעֵד – פָּטוּר, שֶׁהַכֹּל מְצוּוִּים עָלָיו לְבַעֲרוֹ. לְאַחַר הַפֶּסַח – מַחֲלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן,

לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – חַיָּיב, לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי – פָּטוּר. בְּדָבָר שֶׁאֵין עִיקָּרוֹ מָמוֹן מִי אָמְרִינַן?

אֲמַר אַמֵימָר: מַאן דְּדָאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי שְׁטָרָא מְעַלְּיָא, וּמַאן דְּלָא דָּאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי נְיָירָא בְּעָלְמָא. הֲוָה עוּבְדָא, וְכַפְיֵיהּ רַפְרָם לְרַב אַשִׁי, וְאַגְבֵּי בֵּיהּ כִּי כְּשׁוּרָא לְצַלְמָא.

״חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. מַאן תַּנָּא: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? אֲמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יַעֲקֹב הִיא, דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁהֵמִית, עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, מְכָרוֹ – מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ – מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר, הֶחֱזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – מוּחְזָר;

מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ, מְכָרוֹ – אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ – אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הֶחֱזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – אֵינוֹ מוּחְזָר. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ, הֶחֱזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – מוּחְזָר;

מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״?

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – אָמְרִינַן בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, דְּאִם כֵּן, נִפְלְגוּ בְּחָמֵץ בְּפֶסַח. אֶלָּא אֲמַר רַבָּה: הָכָא בְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו קָא מִיפַּלְגִי,

רַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַיְיתִּיתֵיהּ נִיהֲלֵיהּ הֲוָה מַעֲרִיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא, הָשְׁתָּא מְסַרְתֵּיהּ בְּיַד מַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִישְׁתַּעוּיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ; וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דְּאָמַר לֵיהּ: מַאי עֲבַדִי לֵיהּ? סוֹף סוֹף הֲוָה גָּמְרִי לֵיהּ דִּינָא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

אַשְׁכַּחֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵית מִידֵי בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין, תָּנֵינָא: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״ – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? יַחֲזִיר כְּעֵין שֶׁגָּזַל.

מִכָּאן אָמְרוּ: גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנֶעֱבְדָה בָּהּ עֲבֵירָה, וְשׁוֹר עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״.

מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ אִין, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ לָא – רַבָּנַן, וְקָתָנֵי: חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. אֲמַר לֵיהּ: אִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ, לָא תֵּימָא לְהוּ וְלָא מִידֵי.

פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְהָתְנַן: פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! אֲמַר רַב פַּפָּא: כָּאן שֶׁהִרְקִיבוּ כּוּלָּן, כָּאן שֶׁהִרְקִיבוּ מִקְצָתָן.

מתני׳ נָתַן לָאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לֶחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן וְקִלְקֵל – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְשִׁיבֵּר הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיקָן – חַיָּיב לְשַׁלֵּם; הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר – פָּטוּר, וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב.

גמ׳ אָמַר רַב אַסִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לֶחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל לִנְעֹץ בָּהֶן מַסְמֵר, וְנָעַץ בָּהֶן מַסְמֵר וְשִׁיבְּרָן. אֲבָל נָתַן לֶחָרָשׁ עֵצִים לַעֲשׂוֹת שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וְעָשָׂה מֵהֶן שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל וְשִׁיבְּרָן – פָּטוּר;

מַאי טַעֲמָא? אוּמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח כְּלִי.

תְּנַן: נָתַן לָאוּמָּנִין וְקִלְקְלוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם; מַאי לָאו דְּיָהֵיב לְהוּ עֵצִים? לָא, שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל.

הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא עֵצִים! אָמְרִי: פֵּרוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ לָהּ: כֵּיצַד נָתַן לָאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם? כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לֶחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל.

וְהָכִי נַמִי מִסְתַּבְּרָא דְּ״כֵּיצַד״ קָתָנֵי, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רֵישָׁא עֵצִים, הָשְׁתָּא אַשְׁמַעִינַן עֵצִים חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, וְלָא אָמְרִינַן אוּמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח כֵּלִים, שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל מִבָּעֲיָא?

אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא, תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוּיֵי רֵישָׁא; שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, אֲבָל עֵצִים לָא – תְּנָא סֵיפָא שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא עֵצִים, וַאֲפִילּוּ הָכִי חַיָּיב לְשַׁלֵּם.

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַּבָּע