חזור
בבא קמא
דף צט:רָבָא אֲמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא – הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא – אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בְּשֶׁבַח כְּלִי.
אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִלְוֶה וּפְרוּטָה – דַּעֲתָהּ אַפְּרוּטָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִלְוֶה וּפְרוּטָה – דַּעֲתָהּ אַמִּלְוֶה.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי; דְּתַנְיָא: ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – מְקוּדֶּשֶׁת; רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְכָל שֶׁכֵּן ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״;
וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּין ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״ וּבֵין ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם הוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת.
מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי נָתָן – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׂכִירוּת, בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִלְוֶה וּפְרוּטָה.
אָמַר שְׁמוּאֵל: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב לְשַׁלֵּם, מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ ״שְׁחוֹט לִי מִכָּאן״ וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן.
לָמָּה לֵיהּ לְמֵימַר ״מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא״? אִי אָמַר ״מַזִּיק הוּא״, הֲוָה אָמִינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּשָׂכָר, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּחִנָּם – לָא, קָא מַשְׁמַע לָן: פּוֹשֵׁעַ הוּא.
אֵיתִיבֵיהּ רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא לִשְׁמוּאֵל: הַנּוֹתֵן בְּהֵמָה לַטַּבָּח וְנִיבְּלָהּ, אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב, וְאִם נוֹתֵן שָׂכָר, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין אוּמָּן – חַיָּיב! אֲמַר לֵיהּ: לֵעַכַּר מוֹחָךְ!
אֲתָא הַהוּא מֵרַבָּנַן קָא מוֹתִיב לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָשְׁתָּא שָׁקַלְתְּ מַאי דִּשְׁקַל חַבְרָךְ, קָאָמִינָא לְכוּ אֲנָא רַבִּי מֵאִיר, וְקָאָמְרִיתוּ לִי רַבָּנַן. אַמַּאי לָא דָּיְיקַת מִילַּי? שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ שְׁחוֹט לִי מִכָּאן וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן. מַאן אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מִבָּעֵי לֵיהּ לְמִירְמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ.
הֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵימָא [הָא] רַבִּי מֵאִיר (קל״ן סִימָן),
דִּתְנַן: קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
הָתָם בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי!
אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר, דִּתְנַן: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ; הָתָם בְּיָדַיִם קְלָאוֹ מִינֵּיהּ!
אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר, דִּתְנַן: נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ וְלֹא סִילְּקָהּ, נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָהּ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּיב בְּנִזְקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם, וְקַיְּימָא לָן, דִּבְנִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא פְּלִיגִי.
אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב, וַאֲפִילּוּ הוּא אוּמָּן כְּטַבָּחֵי צִיפּוֹרִי. וּמִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: עוּבְדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְּמָעוֹן, וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתֵי רְאָיָה דְּמַמְחֵית לְתַרְנְגוֹלִים וְאֶפְטְרָךְ!
לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּחִנָּם, כָּאן בְּשָׂכָר; כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְחַיֵּיב לוֹ טַבָּח, יַקְדִּים לוֹ דִּינָר.
מֵיתִיבֵי: הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לִטְחוֹן, וְלֹא לְתָתָן, וַעֲשָׂאָן סוּבִּין אוֹ מוּרְסָן, קֶמַח לַנַּחְתּוֹם וַעֲשָׂאוֹ פַּת נִיפּוּלִין, בְּהֵמָה לַטַּבָּח וְנִיבְּלָהּ, חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר! אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר.
הַהוּא מַגְרוֹמְתָא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב, טָרְפֵיהּ, וּפְטָרֵיהּ לַטַּבָּח מִלְּשַׁלּוּמֵי דָּמֵי; פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִי בְּהַהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: עָבֵיד בָּךְ רַב תַּרְתֵּי.
מַאי תַּרְתֵּי? אִילֵימָא תַּרְתֵּי לִגְרִיעוּתָא, דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ לְאַכְשׁוּרֵי כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְטָרְפָהּ כְּרַבָּנַן, וְאִי נַמִי כְּרַבָּנַן, דְּאִיבָּעֵי לֵיהּ חִיּוּבָא לַטַּבָּחָא, וּמִי שָׁרֵי לְמֵימַר כִּי הַאי גַּוְנָא?
וְהָתַנְיָא: לִכְשֶׁיֵּצֵא, לֹא יֹאמַר: ״אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַי מְחַיְּיבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַי רַבּוּ עָלַי״, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד״!
אֶלָּא תַּרְתֵּי לְמַעַלְּיוּתָא, דְּלָא אוֹכְלָךְ סְפֵק אִיסּוּרָא, וּמְנָעָךְ מִסְּפֵק גְּזֵילָה.
אִיתְּמַר: הַמַּרְאֶה דִּינָר לַשּׁוּלְחָנִי וְנִמְצָא רַע, תָּנֵי חֲדָא: אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב, וְתַנְיָא אִידָךְ: בֵּין אוּמָּן בֵּין הֶדְיוֹט – חַיָּיב!
אֲמַר רַב פַּפָּא: כִּי תַּנְיָא אוּמָּן פָּטוּר – כְּגוֹן דַּנְכוּ וְאִיסּוּר, דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר כְּלָל. אֶלָּא בְּמַאי טָעוּ? טָעוּ בְּסִיכְתָּא חֲדַתָּא, דְּהַהִיא שַׁעְתָּא דִּנְפַק מִתּוּתֵי סִיכְתָּא.
הַהִיא אִיתְּתָא דְּאַחֲזְיָא דִּינָרָא לְרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לָהּ: מְעַלְּיָא הוּא. לְמָחָר אֲתַאי לְקַמֵּיהּ וְאָמְרָה לֵיהּ: אַחֲזִיתֵיהּ וְאָמְרוּ לִי בִּישָׁא הוּא, וְלָא קָא נָפֵיק לִי. אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל חַלְפֵיהּ נִיהֲלָהּ, וּכְתוֹב אַפִּנְקָסִי: ״דֵּין עֵסֶק בִּישׁ״.
וּמַאי שְׁנָא דַּנְכוּ וְאִיסּוּר דִּפְטִירִי, מִשּׁוּם דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר? רַבִּי חִיָּיא נַמִי לָאו לְמִיגְמַר קָא בָּעֵי! רַבִּי חִיָּיא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הוּא דַּעֲבַד; כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם״ – זֶה