Nazir

נָזִיר

Some commentaries explain that he first said: I am hereby a nazirite if it is so-and-so. Then he added: Even if it is not him, I will be a nazirite (Commentary on Nazir). Later authorities are puzzled by this interpretation, as no novel halakha is taught by this case (see Mishne LaMelekh). Therefore, some suggest that he said: If it is the individual you think it is, I am hereby a nazirite. Then he continued: Even if it is someone other than the person I think it is, I will be a nazirite (Birkat Rosh). Others similarly state that it refers to one who says: I am hereby a nazirite if this is Reuven and not Shimon, and the person in question was someone else entirely (Meiri). In this case, although the first part of his initial statement remained unfulfilled, his last clause was correct. Alternatively, Abaye means that he retracted his earlier statement, and is now saying that he is a nazirite if it is not that individual (Tosafot).

Where he said, etc.

כְּגוֹן דְּאָמַר וכו׳

לדברי המפרש הכוונה היא שאמר תחילה: הריני נזיר אם זה הוא פלוני, והוסיף: וגם אינו פלוני הריני נזיר. וכבר תמהו האחרונים מה חידוש יש בדבר (ראה במל״מ), ובברכת רא״ש הציע שהכוונה היא שאמר (כשיטת המפרש): אם זהו פלוני שאתה סבור הריני נזיר, והוסיף: וגם אם זהו אדם אחר, שאינו מי שאני סבור הריני נזיר. פירוש דומה לכך יש למאירי שמפרש כגון שהנודר אמר: הריני נזיר שהוא ראובן, ואינו שמעון. ולבסוף התברר שהוא איש אחר לגמרי. הרי אף שלא התקיימו דבריו הראשונים, מכל מקום דבריו האחרונים (״שאינו שמעון״) התקיימו. ואילו התוס׳ ועוד פירשו כי כוונת אביי לומר שאותו אדם חזר בו ואמר: אם אין זה פלוני הריני נזיר ע״אי (ו״אי נמי״ אינו במשמעות תוספת, אלא שינוי דעתו). והחידוש כאן הוא שחזרה בתוך כדי דיבור הריהי חזרה, והולכים אחר דבריו האחרונים. וכבר המאירי התקשה בדברים וראה גם בקרן אורה שתמה מצד אחר.

כגון דאמר וכו׳

עיונים

 כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא וחבריה אמר הריני נזיר שזה פלוני אי נמי לאו פלוני הוא אי הוי נמי נזיר:

גמ׳ אביי אמר 

 דקאמרי ב״ה הכי קאמרי לא מיבעיא כי נתקיימו דבריו הראשונים הוי נזיר אלא אפילו לא נתקיימו דבריו הראשונים הרי זה נזיר משום דבריו האחרונים:

ומאי לא נתקיימו דבריו 

Abaye said: One must correct his understanding of the mishna, so that it deals with a situation where in addition to his first statement he said: <note data-assoc="n"/>Even if it is not so-and-so, I shall be a nazirite. And what is the meaning of the phrase: Whose statement was not fulfilled? It means: His first statement was not fulfilled, as it was not that person; rather, he is a nazirite because his last statement was fulfilled.

אביי אמר: צריך לתקן את סגנון הדברים במשנה ולומר: כגון שאמר נוסף לדבריו הראשונים: ״אי נמי לאו [אם גם לא] פלוני הוא — אי הוי [אהיה] נזיר״. ומאי [ומה] פירוש ״לא נתקיימו דבריו״ — הכוונה היא: אף שלא נתקיימו דבריו הראשונים, שלא היה זה פלוני, אלא דבריו אחרונים נתקיימו — אף בכגון זה הריהו נזיר.

אַבַּיֵי אֲמַר: כְּגוֹן דְּאָמַר ״אִי נַמִי לָאו פְּלוֹנִי הוּא אֵי הֱוִי נָזִיר״. וּמַאי ״לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו״ – לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא דְּבָרָיו אַחֲרוֹנִים.

 הא לבית הלל לא הוי נזירות בטעות אימא מי שנתקיימו דבריו אביי אמר כגון דאמר אי נמי לאו פלוני הוא אהוי נזיר ומאי לא נתקיימו דבריו [הראשונים] ומיירי שחזר בו תוך כדי דבור ואגב אורחיה קמ״ל דתוך כדי דבור כדבור דמי ודבריו האחרונים עיקרים:

מי שלא נתקיימו דבריו אמאי הוי נזיר 

כי לשיטת בית שמאי ודאי אין הבדל בדבר, ואף אם הרתיע לאחוריו הריהו נזיר, שהרי אף אם טעה בדבריו הריהו נזיר. וכתבו התוס׳ כי לא העלתה הגמרא את האפשרות שהלכה זו היא לדעת בית הלל, כיון שלדעת בית הלל היה עליו להיות במקרה כזה נזיר מספק (וראה בקרן אורה שמצא כך מקור מפורש בתלמוד הירושלמי, והר״פ מביא שכך גרסו בגמרא, ראה בגרסות להלן), ואילו הלשון ״אינו נזיר״ מורה שהכוונה היא שאינו נזיר כלל. ואחרים אמרו שאמנם לשיטת בית הלל היא, אלא שזו לא נתפרשה בבירור, ופירשוה כדברי ר׳ יהודה, שנזירות שאינה מגיעה לבירור אינה נזירות (מאירי).

מני

§ The mishna taught that if the individual walking toward them turned back, so that his identity remained unknown, not one of them is a nazirite. The Gemara clarifies: The reason is only because he turned back, from which it may be inferred that if that person comes before us and is identified, the one who said he would be a nazirite if it is so-and-so is considered to be a nazirite. The Gemara inquires: In accordance with whose opinion is this halakha?

שנינו במשנה: ״הרתיע לאחוריו ולא נודע מי היה האיש — אינו נזיר״ כו׳. ומדייקים: טעמא [הטעם, דווקא] משום שהרתיע לאחוריו, הא אתי לקמן [הרי אם היה בא לפנינו] אותו האיש והיינו מזהים אותו — הוי [הריהו] נזיר, אותו אדם שאמר שיהיה נזיר אם זה פלוני. ומבררים: מני [כשיטת מי היא] הלכה זו?

״הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ נָזִיר״ כו'. טַעֲמָא – מִשּׁוּם דְּהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, הָא אָתֵי לְקַמָּן – הָוֵי נָזִיר. מַנִּי?

§ The mishna taught that if the individual walking toward them turned back, so that his identity remained unknown, not one  of them is a nazirite. The Gemara clarifies: The reason is only because he turned back, from which it may be inferred that if that person comes before us and is identified, the