קַלָּה כַּחֲמוּרָה (שם):

את כל הדבר.

לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל עֲשֵׂה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה, שֶׁכָּל הִשָּׁמֶר לְשׁוֹן לֹא תַעֲשֶׂה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹקִין עַל הִשָּׁמֶר שֶׁל עֲשֵׂה (מכות י"ג):

תשמרו לעשות.

חֲמִשָּׁה טֹטָפוֹת, חֲמִשָּׁה מִינִין בַּלּוּלָב, אַרְבַּע בְּרָכוֹת לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים (ספרי):

לא תסף עליו.

All this matter that I command you, you shall take care to perform; you shall not add to it and you shall not subtract from it; the system of Torah law is immutable.

אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם–
 אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.חוק התורה הוא יציב.

א אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃ (פ)

בַּשָּׁמַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בְּגִדְעוֹן (שופטים ו') "וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת" וְאוֹמֵר "יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה" וְגוֹ':

ונתן אליך אות.

בָּאָרֶץ, אַעַ"פִּ כֵן לֹא תִשְׁמַע לוֹ, וְאִם תֹּאמַר מִפְּנֵי מָה נוֹתֵן לוֹ הַקָּבָּ"ה מֶמְשָׁלָה לַעֲשׂוֹת אוֹת? כי מנסה ה' אלהיכם אתכם (ספרי; עי' סנהדרין צ'):

או מופת.

If a prophet, who expresses himself in an articulate manner, rises in your midst, or a dreamer of a prophetic dream, and he provides you with a sign or a wonder, a marvel that transcends the natural order, in order to validate his words,

כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא, המתבטא בשפה מהוקצעת ומדויקת
 אוֹ חֹלֵם חֲלוֹםנבואי, מעין חוזה, 
 וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת,דבר פלא היוצא מגדר הטבע כדי לאמת את דבריו.

ב כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃

and the sign or the wonder that he spoke to you comes to pass, ostensibly indicating that he is a true prophet, who is prophesying on behalf of a different religion or seeking to institute changes to the Jewish religion, saying: Let us follow other gods that you did not know and serve them. The problem in this case is not due to his cooperation with the enemies surrounding Israel, as the verse speaks of the gods of distant nations, who are not known to the people.

וּבָא, ויתקיים
 הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ, ולכאורה נראה שהוא נביא אמת, המנבא בשליחותה של דת אחרת, או המבקש לערוך תיקונים בעולמו של עם ישראל, 
 לֵאמֹר:
 נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם.הבעיה אינה נובעת משיתוף הפעולה שלו עם האויבים שמסביב, שכן הפסוק מדבר בעמים רחוקים.

ג וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנָֽעָבְדֵֽם׃

In that case, 
 you shall not heed the words of that prophet, or that dreamer of a dream, even if he provided a sign or a wonder to validate his words. This is puzzling: How did he receive divine assistance if his message is antithetical to the word of God? The verse explains: As the Lord your God is testing you, to know whether you love the Lord your God with all your heart and with all your soul.

במקרה כזה – 
 לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא,אף שנתן אות ומופת לדבריו. והדבר תמוה: כיצד קיבל סיוע מלמעלה, אם בפיו דברים שאסור לשמעם? – 
 כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם, האם אתם 
 אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם.

ד לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃

ואת מצותיו תשמרו.

ובקלו תשמעו.

ואתו תעבדו.

הִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו – גְּמֹל חֲסָדִים, קְבֹר מֵתִים, בַּקֵּר חוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ"ה (סוטה י"ד):

ובו תדבקון.

Ultimately, 
 you shall follow the Lord your God, and Him you shall fear, and His commandments you shall observe, and His voice you shall heed, and Him you shall serve, and to Him you shall cleave. You must do whatever you can do to cleave to God to the extent that no factor in the world will be able to separate you.

בסופו של דבר, 
 אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְוֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ, וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ, וּבוֹ תִדְבָּקוּן.עשו ככל יכולתכם כדי להידבק בבורא, כך ששום דבר בעולם לא יוכל להפרידכם.

ה אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃

דָּבָר הַמּוּסָר מִן הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא וְלֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר כֵּן, דישטו"רנורא בְּלַעַז:

סרה.

אֲפִלּוּ אֵין לוֹ עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדָאֲךָ — דַּיּוֹ (ספרי):

והפדך מבית עבדים.

That prophet, or that dreamer of a dream, shall be put to death, whether he actually dreamed false dreams or he concocted them, because he spoke fabrication about the Lord your God, who took you out of the land of Egypt and redeemed you from the house of bondage, to lead you astray from the path on which the Lord your God commanded you to walk; and you shall eliminate the evil from your midst. Since God would not have instructed you to serve gods other than Himself, anyone who asserts otherwise is a charlatan, even if his claims are supported by a sign or a wonder. He does not have the authority to change the laws of the Torah, and certainly not to incite people to worship other gods.

וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת,בין אם חלם בפועל חלומות של דופי, ובין אם המציאם, 
 כִּי דִבֶּר סָרָה עַל ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים, לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ–
 וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ.לא ייתכן שה' הורה לכם לעבוד אלוהים זולתו. לכן כל מי שיטען כך אינו אלא בדאי, גם אם הסתייע באות ובמופת. אין לו סמכות לשנות את חוקי התורה, ובוודאי שלא להסית לאלוהים אחרים.

ו וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃

אֵין הֲסָתָה אֶלָּא גֵּרוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ש"מ כ"ו) אִם ה' הֱסִיתְךָ בִּי, אנסיטר"א בְּלַעַז, שֶׁמַּשִּׂיאוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן:

כי יסיתך.

אחיך.

אוֹ בן אמך.

הַשּׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקְךָ וּמְחֻקָּה בְּךָ, אפקיי"דא בְּלַעַז, וְכֵן (יחזקאל מ"ג), "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ" – מִיסוֹד הַתָּקוּעַ בָּאָרֶץ:

חיקך.

זֶה אָבִיךָ, פֵּרֵשׁ לְךָ הַכָּתוּב אֶת הַחֲבִיבִין לְךָ, קַ"וָ לַאֲחֵרִים:

אשר כנפשך.

דִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה, שֶׁאֵין דִּבְרֵי מֵסִית אֶלָּא בַּסֵּתֶר, וְכֵן שְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר (משלי ז') "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה":

בסתר.

דָּבָר זֶה גְּנַאי גָּדוֹל הוּא לְךָ – שֶׁאַף הָאֻמּוֹת אֵין מַנִּיחִין מַה שֶּׁמָּסְרוּ לָהֶם אֲבוֹתֵיהֶם, וְזֶה אוֹמֵר לְךָ עֲזֹב מַה שֶּׁמָּסְרוּ לְךָ אֲבוֹתֶיךָ (ספרי):

אשר לא ידעת אתה ואבתיך.

If a relative or someone close to you, e.g., your brother, son of your mother, who for various reasons might be particularly close to you, as maternal brothers from different fathers do not quarrel even over matters of inheritance, as each brother inherits his own father, <endnote_marker|13 />or your son, or your daughter, or the wife of your bosom, or your close friend, who is like your own soul, and with whom you identify very closely, entices you secretly, saying: Let us go and serve other gods that you did not know, you and your fathers,

כִּי יְסִיתְךָאדם מן הקרובים אליך: 
 אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ, שמסיבות שונות עשוי להיות קרוב אליך במיוחד. בין אחים מאותה אם שאינם אחים מאב אין אפילו יריבות בענייני ירושה, שהרי כל אחד יורש את אביו,
 
 אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ, אשתך, 
 אוֹ רֵעֲךָ, ידידך הקרוב 
 אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ, שאתה מרגיש כלפיו כמעט רגש של זהות. אם אחד מהקרובים הללו יסית אותך
 בַּסֵּתֶר,
 לֵאמֹר: נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ,

ז כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃

לָמָּה פֵּרֵט קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים? אֶלָּא כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב: מִטִּיבָן שֶׁל קְרוֹבִים אַתָּה לָמֵד טִיבָן שֶׁל רְחוֹקִים, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מַמָּשׁ בַּקְּרוֹבִים, כָּךְ אֵין מַמָּשׁ בָּרְחוֹקִים (סנהדרין ס"א):

הקרבים אליך או הרחקים.

זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וּצְבָא הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵן מְהַלְּכִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ (ספרי):

מקצה הארץ.

whether the inciter is an agent of that idolatrous cult, or if he is an enthusiastic acolyte and wishes to share his new insights with a family member or close friend, and he urges you to worship a deity 
 from the gods of the peoples that are around you, that are near to you, or that are far from you, from one end of the earth to the other,

בין שהוא סוכן של העבודה הזרה או מפני שהוא עצמו נלהב לעניין, ומעוניין לחלוק עם קרוב משפחתו או עם ידידו את התובנה החדשה שלו, לעבוד 
 מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ–

ח מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃

לֹא תְהֵא תָאֵב לוֹ, לֹא תֶּאֱהָבֶנּוּ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ – אֶת זֶה לֹא תֶאֱהַב:

לא תאבה לו.

בְּהִתְחַנְּנוֹ עַל נַפְשׁוֹ לִמְחֹל לוֹ, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ"ג) עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ – לָזֶה לֹא תַעֲזֹב:

ולא תשמע אליו.

לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט) לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – עַל זֶה לֹא תָחֹס:

ולא תחוס עינך עליו.

לֹא תַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ:

ולא תחמל.

אִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ חוֹבָה אֵינְךָ רַשַּׁאי לִשְׁתֹּק (ספרי):

ולא תכסה עליו.

you shall not accede to him, and you shall not heed him, and your eye shall not pity him, and you shall not be compassionate, and you shall not cover up for him to spare him from punishment. Even though he is very close to you, it is your duty to expose him.

אף על פי שהוא קרוב מאוד, 
 לֹא תֹאבֶה, תסכים
 לוֹ,
 וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו, וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ, תרחם
 עָלָיו,
 וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה, תחפה
 עָלָיו,כדי שלא ייענש, אלא חובה עליך לחשוף אותו.

ט לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃

אִם יָצָא מִבֵּ"דִּ זַכַּאי הַחֲזִירֵהוּ לְחוֹבָה, יָצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב אַל תַּחֲזִירֵהוּ לִזְכוּת (שם):

כי הרג תהרגנו.

מִצְוָה בְּיַד הַנִּסָּת לַהֲמִיתוֹ. לֹא מֵת בְּיָדוֹ, יָמוּת בְּיַד אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויד כל העם וגו' (עי' ספרי):

ידך תהיה בו בראשונה.

Rather, you shall kill him in the following manner: Your hand shall be against him first to put him to death, and the hand of all the people last. In the case of one executed for idolatry, the witnesses are the first to carry out the execution (17:7). Here, in the case of one executed for attempting to entice others to commit idolatry, the individual that he tried to entice is the first to do so.

כִּיאם 
 הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ,וכך תעשה זאת: 
 יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ,שלא כמו במקרה של משפט עובד עבודה זרה, שיד העדים פוגעת בו בראשונה,
 כאן האיש שאותו ניסו להסית, צריך להיות הראשון שיהרוג את המסית. 
 וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה.

י כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃

You shall stone him with stones and he shall die because he sought to lead you astray from the Lord your God, who took you out of the land of Egypt, from the house of bondage.

וּסְקַלְתּוֹ בָאֲבָנִים–
 וָמֵת, כִּי בִקֵּשׁ לְהַדִּיחֲךָ מֵעַל ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

יא וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃

All Israel shall hear and shall fear, and they will not continue to perform like this evil matter in your midst. This case may recur; you must nip this evil in the bud, even if there was no actual commission of a transgression, but only verbal incitement to sin. <endnote_marker|14 />

וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּן, וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע הַזֶּה בְּקִרְבֶּךָ.מקרה זה עלול להישנות. על כן עליכם לחסל את מוקד הרוע הזה בכל מקום שבו יתגלה, גם אם לא נעשתה עברה מעשית אלא הסתה מילולית בלבד.

יב וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ (ס)

פְּרָט לִירוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְדִירָה (שם):

לשבת שם.

אוֹמְרִים כֵּן יָצְאוּ וְגוֹ' –

כי תשמע, לאמר.

If you shall hear in regard to one of your cities that the Lord your God is giving you to live there, saying:

כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת, על אחת מ
 עָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם, לֵאמֹר:

יג כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃

אנשים.

בְּלִי עֹל, שֶׁפָּרְקוּ עֻלּוֹ שֶׁל מָקוֹם (שם):

בני בליעל.

וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת, מִכָּאן אָמְרוּ אֵין נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת עַד שֶׁיַּדִּיחוּהָ אֲנָשִׁים וְעַד שֶׁיִּהְיוּ מַדִּיחֶיהָ מִתּוֹכָהּ (סנהדרין קי"א):

ישבי עירם.

Incorrigible 
 wicked people have emerged from your midst, and have led the inhabitants of their city astray, saying: Let us go and serve other gods that you did not know. Here it is not a single individual who clandestinely incites his relative or friend to sin, but rather a well-organized public propaganda campaign in the streets of the city that incites the residents to engage in idolatry. In that case, responsibility to take action falls upon the court, Israel’s judicial authority, and it is its members that the Torah addresses.

יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל, גרועים חסרי תקנה 
 מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם
 לֵאמֹר:
 נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.כאן אין מדובר באדם אחד המסית את רעהו בסתר, אלא בתעמולה מאורגנת וציבורית ברחבי העיר לעבודה זרה. במקרה זה האחריות מוטלת על בית הדין, המרכז המשפטי של ישראל. ואליו פונה הכתוב:

יד יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃

מִכָּאן לָמְדוּ שֶׁבַע חֲקִירוֹת מֵרִבּוּי הַמִּקְרָא, כָּאן יֵשׁ ג' – דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה וְהֵיטֵב, וְשָׁאַלְתָּ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמִמֶּנּוּ לָמְדוּ בְּדִיקוֹת – וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דברים י"ט) "וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב", וְעוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (שם י"ז) "וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב", לָמְדוּ 'הֵיטֵב' 'הֵיטֵב' לִגְזֵרָה שָׁוָה, לִתֵּן הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה (סנהדרין מ'):

ודרשת וחקרת ושאלת היטב.

You shall inquire, and interrogate, and ask diligently, investigate meticulously, and behold, if it is found to be true, the matter is correct, and not mere rumor, this abomination was indeed performed in your midst, the entire city was incited to  idolatry.

וְדָרַשְׁתָּ, עליך לחפש
 וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב,ולבצע בדיקה מדוקדקת, 
 וְהִנֵּהמתברר ש
 אֱמֶת נָכוֹן, מכוון ומבורר
 הַדָּבָרלאשורו, ולא הייתה זו שמועת שווא. אכן 
 נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ. הסיתו את העיר לעבודה זרה, וכולה עובדת עבודה זרה –

טו וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃

אִם אֵינְךָ יָכוֹל לַהֲמִיתָם בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בָּהֶם, הֲמִיתֵם בְּאַחֶרֶת (ספרי; בבא מציעא ל"א):

הכה תכה.

You shall smite the inhabitants of that city by sword; destroy it, and all that is in it, and its animals by sword; you shall destroy all those found in the city, including the animals.

הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב, הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.השמד את כל הנמצאים בעיר, ובעלי החיים בכלל זה.

טז הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר ההוא [הַהִ֖יא] לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃

לִשְׁמוֹ וּבִשְׁבִילוֹ:

לה' אלהיך.

You shall gather all its spoils into the midst of its square, and you shall burn in fire the city, and all its spoils, completely, to the Lord your God; the entire city shall go up in flames to God like an offering; and after the city is destroyed, it shall be an eternal mound, serving as a severe and tangible warning to others; it shall not be rebuilt.

וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ, החפצים שאפשר לבזוז
 תִּקְבֹּץ, תאסוף
 אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ, כיכר העיר. 
 וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ.כל העיר תעלה באש לה' כקרבן. ואחרי שהיא תיהרס – 
 וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, לֹא תִבָּנֶה עוֹד,בתור אזהרה מוחשית וחריפה.

יז וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃

In order for God to have mercy on Israel and for His wrath to be removed from them, they must, somewhat paradoxically, do something harsh and seemingly cruel. In truth, however, there is no contradiction: Even a good doctor, whose compassion is not merely superficial and sentimental, will perform surgery on his patient when necessary. The doctor may express his mercy by removing a diseased organ or amputating a limb in order to save the patient, despite the fact that this causes pain to the patient. Similarly, the eradication of idolatry in a swift and powerful manner preserves the very existence of the nation.

And He will give you mercy, and He will be merciful to you

DISCUSSION

ישראל יודעים כיצד עליהם לנהוג, אך הם עלולים להיסחף ולהיות מושפעים משכניהם. בזמן אחר ובאופן אחר אירע דבר דומה לשומרונים, אשר גלו ממקומות רחוקים אל השומרון. הם ביקשו לשמור את הפולחן שהביאו אתם, אבל רצו לשמור גם על יחסים טובים עם 'אלוהי הארץ' וניסו לפצותו כאשר העניינים לא התנהלו כרצוי להם. (ראו מלכים ב' יז,כו–לד).

השפעה סביבתית

הרחבות

שֶׁכָּל זְמַן שֶׁעֲ"זָ בָעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם (ספרי):

למען ישוב ה' מחרון אפו.

There shall not cleave anything of the proscribed property to your hand, so that the Lord will abandon His enflamed wrath, and He will give you mercy, and He will be merciful to you, <notes|d 1/>and He will multiply you, as He took an oath to your fathers,

וְלֹא יִדְבַּק, יישאר
 בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם,מרכוש העיר שהוחרם, 
 לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ,מכעסו,
 וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ.

יח וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

when you will heed the voice of the Lord your God, to observe all His commandments that I am commanding you today, to perform the right in the eyes of the Lord your God.

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.

יט כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)

All this matter that I command you, you shall take care to perform; you shall not add to it and you shall not subtract from it; the system of Torah law is immutable.