Bilam said to Balak: Build me, right here and now, seven altars, and prepare me here seven bulls and seven rams as offerings.

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה,
 כאן ועכשיו 
 שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִיםלקרבן.

א וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃

Balak did as Bilam had spoken; Balak and Bilam together offered up a bull and a ram on each altar. The joint offering of Balak and Bilam on the same altar strengthened the bond between them, enabling Bilam to represent Balak in his actions.

וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם, וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בּכל 
 מִּזְבֵּחַביחד. ההקרבה המשותפת לבלק ולבלעם באותו מזבח חיזקה את הקשר ביניהם. מעתה בלעם ייצג את בלק במעשיו.

ב וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

אֵינוֹ רָגִיל לְדַבֵּר עִמִּי בַּיּוֹם:

אולי יקרה ה' לקראתי.

כְּתַרְגּוּמוֹ יְחִידִי, לְשׁוֹן שֹׁפִי וְשֶׁקֶט, שֶׁאֵין עִמּוֹ אֶלָּא שְׁתִיקָה:

וילך שפי.

Bilam said to Balak: Stand with your burnt offering, and I will go from here; perhaps the Lord will happen upon me and He will show me some matter and I will tell you. I cannot induce a vision or demand one. I have done what I can by sacrificing the offerings; if I go off by myself there is a chance that God will reveal Himself to me. He went alone [ shefi ], quietly, without disturbances, <endnote_marker|12 />or bent over [ shafuf ], <endnote_marker|13 />while Balak remained near the altar.

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק: הִתְיַצֵּב, עמוד
 עַליד
 קרבן
 עֹלָתֶךָ, וְאֵלְכָה, אני אלך מכאן. 
 אוּלַי יִקָּרֶה ה' לִקְרָאתִי,ה' יפגוש אותי, 
 וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי– 
 וְהִגַּדְתִּי לָךְ.אינני יכול להזמין את החזון או לבקש שיבוא. עשיתי את שלי בהקרבת הקרבן, ואם אלך לבדי – אולי ה' יתגלה אלי.וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי,לבד, בשקט ללא הפרעה,
 או: שפוף.
 ובלק נשאר ליד המזבח.

ג וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃

לְשׁוֹן עֲרַאי, לְשׁוֹן גְּנַאי, לְשׁוֹן טֻמְאַת קֶרִי, כְּלוֹמַר בְּקֹשִׁי וּבְבִזָּיוֹן, וְלֹא הָיָה נִגְלֶה אֵלָיו בַּיּוֹם אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת חִבָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה נ"ב):

ויקר.

שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת עָרַכְתִּי אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת, אָמַר לְפָנָיו אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ בָּנוּ לְפָנֶיךָ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת וַאֲנִי עָרַכְתִּי כְּנֶגֶד כֻּלָּן, אַבְרָהָם בָּנָה אַרְבָּעָה — "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו" (בראשית י"ב), "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה" וְגוֹ' (שם), "וַיֶּאֱהַל אַבְרָהָם" וְגוֹ' (שם י"ג), וְאֶחָד בְּהַר הַמּוֹרִיָּה; וְיִצְחָק בָּנָה אֶחָד — "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ" וְגוֹ' (שם כ"ו), וְיַעֲקֹב בָּנָה שְׁתַּיִם, אֶחָד בִּשְׁכֶם וְאֶחָד בְּבֵית אֵל:

את שבעת המזבחת.

וְאַבְרָהָם לֹא הֶעֱלָה אֶלָּא אַיִל אֶחָד (תנחומא צו):

ואעל פר ואיל במזבח.

Indeed, 
 God happened upon Bilam, and he, Bilam, said to Him: The seven altars I have prepared, and I offered up a bull and a ram on each altar.

ואכן – 
 וַיִּקָּר, נפגש, הזדמן
 אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם,
 וַיֹּאמֶר אֵלָיובלעם
 :
 אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, וָאַעַל, והעליתי 
 פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ.הכנתי הכול.

ד וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

The Lord placed speech in Bilam’s mouth, and He said: Return to Balak, and so you shall speak. The verse indicates that Bilam received a general message that he had to formulate for Balak, rather than exact words to be recited.

וַיָּשֶׂם ה' דָּבָר בְּפִי בִלְעָם, וַיֹּאמֶר: שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר.ההקשר מלמד שבלעם קיבל מסר שעליו לנסח באוזני בלק, ולא מלים מדויקות שיצטרך לצטט.

ה וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃

He returned to him, and behold, he, Balak, was standing with his burnt offering, he, and all the princes of Moav.

וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּהבלק 
 נִצָּב עַל, עומד ליד
 עֹלָתוֹ, הוּא וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב.

ו וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב׃

בִּשְׁנֵי שְׁמוֹתֵיהֶם אָמַר לוֹ לְקַלְּלָם שֶׁמָּא אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מֻבְהָק:

ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל.

He launched his oration, or his poetic allegory, <endnote_marker|14 />and said: From Aram, as Bilam lived on the Euphrates River in Aram (see 22:5), Balak leads me, and calls me; the king of Moav from the highlands of the east, saying: Go, curse Jacob for me, and go, censure [ zo’ama ] Israel. Cause rage [ za’am ] to descend upon them, or issue pronouncements of rage against the nation of Israel.

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ,שירו, מליצתו,
 
 וַיֹּאמַר: מִן אֲרָם יַנְחֵנִי, הוביל אותי, קרא לי
 בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,שכן בלעם חי על נהר פרת שבארם,
 
 מֵהַרֲרֵי קֶדֶם,הרי המזרח
 : לְכָה, לך
 אָרָה, קלל
 לִּי, בשבילי את
 יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה, גרום לזעם, או: אמור דברי זעם על
 יִשְׂרָאֵל.

ז וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃

כְּשֶׁהָיוּ רְאוּיִים לְהִתְקַלֵּל לֹא נִתְקַלְּלוּ — כְּשֶׁהִזְכִּיר אֲבִיהֶם אֶת עֲוֹנָם "כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ", לֹא קִלֵּל אֶלָּא אַפָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "אָרוּר אַפָּם" (בראשית מ"ט); כְּשֶׁנִּכְנַס אֲבִיהֶם בְּמִרְמָה אֵצֶל אָבִיו הָיָה רָאוּי לְהִתְקַלֵּל, מַה נֶּאֱמַר שָׁם? "גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה" (שם כ"ז), בַּמְבָרְכִים נֶאֱמַר "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם", בַּמְקַלְּלִים לֹא נֶאֱמַר וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְקַלֵּל אֶת הָעָם אֶלָּא "וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה" (דברים כ"ז) — לֹא רָצָה לְהַזְכִּיר עֲלֵיהֶם שֵׁם קְלָלָה (תנחומא):

מה אקב לא קבה אל.

אֲנִי אֵין כֹּחִי אֶלָּא שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשָּׁעָה שֶׁהַקָּבָּ"ה כוֹעֵס בָּהּ, וְהוּא לֹא כָעַס כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךָ, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו') "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ" וְגוֹ' "וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם" וְגוֹ' "לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'" (סנהדרין ק"ה):

לא זעם ה'.

How will I curse, when God has not cursed? How will I censure, when the Lord has not censured? I am unable to fulfill Balak’s request to curse and censure if God does not allow me to do so. God does not want this people to be cursed, as they are special. Bilam proceeds to depict the people’s unique qualities.

מָה אֶקֹּב,אקלל, אם
 לֹא קַבֹּה, קילל
 אֵל, וּמָה אֶזְעֹם,כאשר
 לֹא זָעַם ה'.לא אוכל למלא את בקשתו של בלק לקלל ולזעום, אם ה' אינו מעוניין בכך. ה' אינו רוצה בקללתו של העם הזה משום ייחודו. ובסגולתו המיוחדת בלעם ממשיך לִצפות:

ח מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃

אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּרֵאשִׁיתָם וּבִתְחִלַּת שָׁרְשֵׁיהֶם וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מְיֻסָּדִים וַחֲזָקִים כְּצוּרִים וּגְבָעוֹת הַלָּלוּ עַל יְדֵי אָבוֹת וְאִמָּהוֹת (תנחומא):

כי מראש צרים אראנו.

הוּא אֲשֶׁר זָכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו — לִשְׁכֹּן בָּדָד, כְּתַרְגּוּמוֹ:

הן עם לבדד ישכן.

כְּתַרְגּוּמוֹ, לֹא יִהְיוּ נַעֲשִׂין כָּלָה עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ל') "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם" וְגוֹ', אֵינָן נִמְנִין עִם הַשְּׁאָר. דָּ"אַ — כְּשֶׁהֵן שְׂמֵחִין אֵין אֻמָּה שְׂמֵחָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (דברים ל"ב), וּכְשֶׁהָאֻמּוֹת בְּטוֹבָה הֵן אוֹכְלִין עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְאֵין עוֹלֶה לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן, וְזֶהוּ ובגוים לא יתחשב (תנחומא):

ובגוים לא יתחשב.

For from the top of precipices I will see it, the nation of Israel, and from hills I behold it. Since I am standing in a physically high location, on the heights of Baal, and I also have a metahistorical perspective, I can observe Israel from “above”: Behold, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations. This people is not part of the family of nations.

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים, סלעים, צוקים
 אֶרְאֶנּוּ, אצפה בישראל,
 וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ,אביט בו, שכן אני עומד במקום גבוה פיזית – בבמות בעל, ואף בנקודת תצפית על-זמנית. לכן אוכל לראות את ישראל מפרספקטיבה מוגבהת: 
 הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.עם זה אינו חלק ממשפחת העמים.

ט כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃

כְּתַרְגּוּמוֹ "דַּעְדְּקַיָּא דְבֵית יַעֲקֹב", מֵאַרְבַּע מַשִּׁרְיָתָא — מֵאַרְבָּעָה דְּגָלִים; דָּ"אַ, עֲפַר יַעֲקֹב, אֵין חֶשְׁבּוֹן בַּמִּצְוֹת שֶׁהֵם מְקַיְּמִין בְּעָפָר, "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר" (דברים כ"ב), "לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא י"ט), אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶם (תנחומא):

מי מנה עפר יעקב וגו'.

רְבִיעוֹתֵיהֶן, זֶרַע הַיּוֹצֵא מִן הַתַּשְׁמִישׁ שֶׁלָּהֶם (עי' נדה ל"א):

ומספר את רבע ישראל.

תמת נפשי מות ישרים.

Who has counted the dust of Jacob? Who can count the dust trodden under the feet of Jacob? Alternatively, this means: Who can count the descendants of Jacob, as they are as numerous as the dust. <endnote_marker|15 />Or who has tallied <endnote_marker|16 />even one quarter [ rova ] of Israel? Rova is referring to one of the four smaller camps that comprise the entire Israelite camp. <endnote_marker|17 />Let me die the death of the upright, and let my end be like his, like one of the children of Israel.

מִי מָנָה, יכול לספור את
 עֲפַר יַעֲקֹב,העפר שהוא מדרך רגליהם של יעקב, או: את בני יעקב הרבים כעפר
 ?!
 
 וּמִסְפָּר,ומי ספר
 
 אֶת רֹבַע, אפילו רבע מעם
 
 יִשְׂרָאֵל?!ישראל הם ישות לעצמה, ואינם נשלטים על ידי מספרים. הייתי רוצה ש
 תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי, ולוואי שיהיה סופי
 כָּמֹהוּ, כמו אחד מישראל.

י מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃

Balak said to Bilam, in shock: What have you done to me? To curse my enemies I took you, and behold, you have blessed them.

וַיֹּאמֶר בָּלָקבזעזוע
 אֶל בִּלְעָם: מֶה עָשִׂיתָ לִי?! לָקֹב, לקלל
 אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ– 
 וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ!

יא וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃

He, Bilam, answered and said: Is it not that which the Lord will place in my mouth, that I will take care to speak? I cannot speak according to your will.

וַיַּעַןבלעם 
 וַיֹּאמַר: הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִי– 
 אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר,ואינני מדבר לפי הזמנתך.

יב וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃

לְשׁוֹן צִוּוּי, קַלְּלֵהוּ לִי:

וקבנו לי.

Balak said to him: Please, go with me to another place that you may see them, the Israelites, from there; you will see only their edge, but you will not see all of them; curse them for me from there. If you gaze upon the Israelites from a different angle, perhaps you will be able to curse them.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק: לְךָ, לךְ
 נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ, את העם
 מִשָּׁם,
 אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה, וְקָבְנוֹ, וקלל אותו 
 לִי מִשָּׁם.הבט על ישראל מזווית אחרת; אולי משם תחול הקללה.

יג וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לך־[לְכָה־] נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃

According to Onkelos and the Septuagint, this is a description of a place, the field of lookouts [ tzofim ]. Conversely, some researchers maintain that Tzofim was the name of the place. For reasons of similarity it has been identified with Tal’at-es-Safa, a group of mountains on the northwestern edge of the range that descends steeply to the Dead Sea.

The field of Tzofim

BACKGROUND

לפי אונקלוס ותרגום השבעים, זהו תיאור של מקום כלשהו. לעומת זאת, במחקר היה מי שראה בו שם פרטי למקום מסוים בשם זה, ובשל דמיון השם זיהה אותו עם טלעת א-צפא, גוש ההרים בקצה הצפון-מערבי של הרמה היורדת במתלול חד לים המלח.

שְׂדֵהצֹפִים

הרחבות

מָקוֹם גָּבוֹהַּ הָיָה שֶׁשָּׁם הַצּוֹפֶה עוֹמֵד לִשְׁמֹר אִם יָבֹא חַיִל עַל הָעִיר:

שדה צפים.

בִּלְעָם לֹא הָיָה קוֹסֵם כְּבָלָק, רָאָה בָלָק שֶׁעֲתִידָה פִרְצָה לְהִפָּרֵץ בְּיִשָׂרָאֵל מִשָּׁם, שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, כְּסָבוּר שֶׁשָּׁם תָּחוּל עֲלֵיהֶם הַקְּלָלָה וְזוֹ הִיא הַפִּרְצָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה (תנחומא):

ראש הפסגה.

He took him to the field of Tzofim, <notes|b 1/>again to the top of the peak, and he built seven altars, and offered up a bull and a ram on each altar, in accordance with Bilam’s instructions.

וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה,שוב אל ראש הר, 
 וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ,לפי הוראותיו של בלעם.

יד וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

מֵאֵת הַקָּבָּ"ה, אקרה — לְשׁוֹן אִתְפַּעֵל:

אקרה כה.

He said to Balak: Stand here as you are, with your burnt offering, and I will be happened upon there. I will walk until I receive a prophecy.

וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: הִתְיַצֵּב, עמוֹד
 כֹּה. כפי שאתה עומד כעת הישאר לעמוד
 עַליד
 עֹלָתֶךָ, וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה,ואני אלך עד שיזדמן עלי דבר הנבואה.

טו וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃

This verb, “happened upon,” which is repeated on several occasions in this chapter, is indicative of the nature of Bilam’s prophecy. Although Bilam made efforts to achieve prophecy, he experienced it as a chance event. Other prophets could not actively initiate prophecy but considered it a gift of God, bestowed upon them by divine will. Bilam, by contrast, perceived his inspiration as happenstance, not an intentional act of God.

The Lord happened upon Bilam

DISCUSSION

ממה שסוּפר עד כה קשה להכיר את אישיותו של בלעם. ללא ספק היה אישיות גדולה, שכן ה' דיבר באמצעותו. בלעם נֵחן בכוחות על-טבעיים וביכולת לראות דברים נשגבים, אולם בוודאי אין הכתוב מתאר אותו כצדיק; ואולי דמותו קצת דמונית. בלעם היה נביא לה', אך לא הסיק מכך שעליו לאהוב את כל עובדי ה' ואת עמו. שליחותו של בלק לא נראתה מופרכת בעיניו, ומצד עצמו היה מוכן לקלל את ישראל, אילו אלוקים לא הגביל אותו. חכמים ראו אותו כבהמה המנסה לפתוח את פיה למרות הזמם הנתון בו. (ראו במדבר רבה כ,כ). בישראל הנבואה שורה רק על בעלי אישיות מוסרית גדולה שנֵחנו גם בכשרון מיוחד לקלוט דברים של מעלה. לעומת זאת, לבלעם הנביא שאינו מישראל הוענקה היכולת לשמוע את דבר ה' ולקבל את השראתו בלי תלות באישיותו ובדמותו המוסרית. נבואת בלעם נמצאה ראויה להיכתב בספר התורה משום תוקפה ואמתותה.

הדבר אשר ישים אלהים בפי אֹתו אדבר

וּמַה הִיא הַשִּׂימָה הַזֹּאת? וּמֶה חָסֵר הַמִּקְרָא בְּאָמְרוֹ "שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר"? אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה שׁוֹמֵעַ שֶׁאֵינוֹ נִרְשֶׁה לְקַלֵּל אָמַר מָה אֲנִי חוֹזֵר אֵצֶל בָּלָק לְצַעֲרוֹ? וְנָתַן לוֹ הַקָּבָּ"ה רֶסֶן וְחַכָּה בְּפִיו, כְּאָדָם הַפּוֹקֵס בְּהֵמָה בְּחַכָּה לְהוֹלִיכָהּ אֶל אֲשֶׁר יִרְצֶה, אָמַר לוֹ עַל כָּרְחֲךָ תָּשׁוּב אֶל בָּלָק (שם):

וישם דבר בפיו.

The Lord happened upon Bilam, <notes|d 1/>and again placed speech in his mouth, and said: Return to Balak, and so you shall speak. Bilam was now instilled with the word of God, although it is possible that he did not yet know what he was about to say.

וַיִּקָּר, הזדמן, הופיע
 ה' אֶל בִּלְעָם, וַיָּשֶׂםה' 
 דָּבָר בְּפִיו,שוב, 
 וַיֹּאמֶר: שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר.בלעם התמלא בדבר ה', אך ייתכן שעדיין לא ידע מה הוא עתיד לומר.

טז וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃

וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "וְכָל שָׂרֵי מוֹאָב", כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאֵין בּוֹ תִקְוָה הָלְכוּ לָהֶם מִקְצָתָם וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם:

ושרי מואב אתו.

לְשׁוֹן צְחוֹק הוּא זֶה, כְּלוֹמַר אֵינְךָ בִרְשׁוּתְךָ (שם):

מה דבר ה'.

He came to him, Balak, and behold, he was standing with his burnt offering, as Bilam had commanded, and the princes of Moav were there with him. Balak, who could tell that Bilam had received a prophecy, said to him: What did the Lord speak? Balak mocked Bilam with this question: Since you have repeatedly stated that it is not you who speaks but God, what, then, did God say? <endnote_marker|18 />

וַיָּבֹא אֵלָיו,אל בלק,
 וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ,כמו שהורה לו בלעם,
 וְשָׂרֵי מוֹאָבנמצאים 
 אִתּוֹ.
 וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק, המבחין שהוא טעון בנבואה
 : מַה דִּבֶּר ה'?בשאלה זו מבטא בלק זלזול: אחרי שחזרת ואמרת שלא אתה עצמך מדבר, אלא ה' – מה אמר ה'?

יז וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃

כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ מְצַחֵק בּוֹ, נִתְכַּוֵּן לְצַעֲרוֹ — "עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, אֵינְךָ רַשַּׁאי לֵישֵׁב, וַאֲנִי שָׁלוּחַ אֵלֶיךָ בִשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם" (שם):

קום בלק.

לְשׁוֹן מִקְרָא הוּא זֶה, כְּמוֹ "חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ') "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" (בראשית א'), "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהילים קי"ד):

בנו צפר.

He launched his oration, and said: Rise, Balak, and hear; listen to me, son of Tzipor: Perhaps he addressed him in this manner in response to the disparaging tone he detected in Balak’s comment.

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי, לי
 בְּנוֹשל
 צִפֹּר.אולי בפנייה זו הוא מגיב לזלזול ששמע בקולו של בלק.

יח וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃

כְּבָר נִשְׁבַּע לָהֶם לַהֲבִיאָם וּלְהוֹרִישָׁם אֶרֶץ שִׁבְעָה אֻמּוֹת וְאַתָּה סָבוּר לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר?:

לא איש וגו'.

בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ, וְתַרְגּוּמוֹ וְתָיְבִין וּמִתְמַלְּכִין — חוֹזְרִים וְנִמְלָכִין לַחֲזֹר בָּהֶם:

ההוא אמר וגו'.

God is not a man that He will lie and not fulfill His promises, or the son of man who changes his mind, that He will reconsider; will He say and not perform, or would He speak and not fulfill His word? <endnote_marker|19 />

לֹא אִישׁהוא ה
 אֵל– 
 וִיכַזֵּב,ולא יעמוד בדבריו,
 ולא
 בֶן אָדָם,העשוי להתחרט – 
 וְיִתְנֶחָם. 
 האם 
 הוּא, האל
 אָמַר– 
 וְלֹא יַעֲשֶׂה?! וְהאם הוא 
 דִבֶּר– 
 וְלֹא יְקִימֶנָּה,יקיים את דברו
 ?!

יט לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃

אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי "מַה דִּבֶּר ה'?", קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ לְבָרֵךְ אוֹתָם:

הנה ברך לקחתי.

הוּא בֵּרֵךְ אוֹתָם וַאֲנִי לֹא אָשִׁיב אֶת בִּרְכָתוֹ:

וברך ולא אשיבנה.

כְּמוֹ וּבִרֵּךְ, וְכֵן הִיא גִזְרַת רֵי"ש, כְּמוֹ (תהלים ע"ד) "אוֹיֵב חֵרֵף" כְּמוֹ חִרֵּף, וְכֵן (שם מ') "וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ" — הַמְהַלֵּל וּמְבָרֵךְ אֶת הַגּוֹזֵל וְאוֹמֵר אַל תִּירָא כִּי לֹא תֵעָנֵשׁ, שָׁלוֹם יִהְיֶה לְךָ, מַרְגִּיז הוּא לְהַקָּבָּ"ה; וְאֵין לוֹמַר ברך שֵׁם דָּבָר, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נָקוּד בְּפַתָּ"ח קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַעְלָה, אֲבָל לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן פִּעֵל, הוּא נָקוּד קָמָץ קָטָן וְטַעְמוֹ לְמַטָּה:

וברך.

This is God’s statement: 
 Behold, for blessing I have taken him, Bilam, and he will bless, and I will not retract it. The blessing will not be retracted, as God loves this nation.

וזה דברו: 
 הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּיאת בלעם, 
 וּבֵרֵךְ– 
 וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה,ולא אחזור בי מן הברכה. שכן אלוקים אוהב את העם הזה –

כ הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃

Aven and amal are synonyms for sin. These terms emphasize the contempt of the act rather than its evil nature, the vanity and lack of purpose and value in an unworthy deed (see Isaiah 1:13, 41:29, 59:4, and commentary ad loc.; Psalms 90:10). God does not see even such shortcomings in His people.

One has not beheld evil [aven]in Jacob, and not seen sin [amal]in Israel

בפועל וַיִּקָּר, הנשנה בפרשה, יש כדי להעיד על תפיסת הנבואה של בלעם. אמנם בלעם התאמץ להגיע לנבואה, אך הוא חווה את ההשראה המזדמנת לו כאילו היא אירוע המתרחש באקראי. אכן, גם נביאים אחרים אינם שליטים ברוח הנבואה, אלא שהם ראו בה מתת אל, המושפעת אליהם מן הרצון העליון, ואילו בלעם רואה בה מקרה, ואינו מייחס לירידתה התכוונות אלוקית.

ויקָּר אלהים אל בלעם

כְּתַרְגּוּמוֹ; דָּבָר אַחֵר אַחֲרֵי פְשׁוּטוֹ הוּא נִדְרָשׁ מִדְרָשׁ נָאֶה —

לא הביט און ביעקב וגו'.

הַקָּבָּ"ה און שֶׁבְּיַעֲקֹב — כְּשֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דְּבָרָיו אֵינוֹ מְדַקְדֵּק אַחֲרֵיהֶם לְהִתְבּוֹנֵן בְּאוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם וַעֲמָלָן שֶׁהֵן עוֹבְרִין עַל דָּתוֹ:

לא הביט.

לְשׁוֹן עֲבֵרָה, כְּמוֹ "וְהָרָה עָמָל" (תהלים ז'), "כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט" (שם י'), לְפִי שֶׁהָעֲבֵרָה הִיא עָמָל לִפְנֵי הַמָּקוֹם:

עמל.

אֲפִלּוּ מַכְעִיסִין וּמַמְרִים לְפָנָיו, אֵנוֹ זָז מִתּוֹכָן:

ה' אלהיו עמו.

לְשׁוֹן חִבָּה וְרֵעוּת, כְּמוֹ (שמואל ב ט') "רֵעֶה דָּוִד" — אוֹהֵב דָּוִד, (שופטים ט"ו) "וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס "וּשְׁכִינַת מַלְכְּהוֹן בֵּינֵהוֹן":

ותרועת מלך בו.

One has not beheld evil in Jacob, and not seen sin in Israel. <notes|d 1/>When God looks upon His people, He sees nothing reprehensible in them. The Lord his God is with him, and the blast [ teru’at ] of the King is in its midst. The people sound the blast of the shofar, or of some other instrument, or they cheer in the King’s honor. Alternatively, this means that the people are befriended by [ mitro’ea ] their King and are near to Him, and the King wants this close relationship. <endnote_marker|20 />

לֹא הִבִּיט, ראה, הבחין ב
 אָוֶן, חטא
 בְּיַעֲקֹב,
 וְלֹא רָאָה עָמָל, חטא 
 בְּיִשְׂרָאֵל.כאשר ה' מביט בעמו, אין הוא רואה בהם דבר מגונה.
 ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ.העם מריע בשופר, בכלי אחר או בפה לכבוד המלך, או: העם מתרועע עם מלכו וקרוב אליו, והמלך רוצה בקרבה זו.

כא לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃

This is a type of ox, mentioned on several occasions in the Bible (see Deuteronomy 33:17; Psalms 22:22, 29:6). Researchers identify it with the aurochs, an extinct species of large wild cattle, whose scientific name is Bos primigenius , rimu in Akkadian. Aurochs, common in the Land of Israel in biblical times, were far larger than modern cattle, as they reached a length of roughly 3 m, while the height of their shoulders was about 2 m, and they weighed up to a ton. This is not the re’em of modern Hebrew, which is the oryx, called dishon in the  Bible.

Re’em

מין שור שנזכר כמה פעמים בתנ"ך (ראו דברים לג,יז; תהלים כב,כב; כט,ו). במחקר זוהה עם שור הבר (שם מדעי: Bos primigenius, ובאכדית: rimu). שור הבר, שהיה נפוץ בארץ בימי המקרא ונכחד, היה גדול בהרבה מהבקר המודרני, אורכו כ-3 מ', גובה כתפיו כ-2 מ', ומשקלו הגיע לטון. בימינו קוראים בשם זה לחיה אחרת בעלת קרנים ארוכות וחדות (שם מדעי: Oryx) שכנראה נקראת בתנ"ך דישון.

רְאֵם

אַתָּה אָמַרְתָּ "הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם", לֹא יָצָא מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא הָאֱלֹהִים הוֹצִיאָם:

אל מוציאם ממצרים.

כְּתֹקֶף רוּם וְגֹבַהּ שֶׁלּוֹ, וְכֵן "וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת" (איוב כ"ב) לְשׁוֹן מָעוֹז הֵמָּה, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א') — הַמְעוֹפֵף בְּרוּם וְגֹבַהּ, תֹקֶף רַב הוּא זֶה, וְתוֹעֲפֹת רְאֵם — עֲפִיפַת גֹּבַהּ; דָּ"אַ, תּוֹעֲפוֹת רְאֵם — תֹּקֶף רְאֵמִים, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֵלּוּ הַשֵּׁדִים (עי' גיטין ס"ח):

כתועפת ראם לו.

God who took them out of Egypt is exalted, elevated like the great, impressive horns of the wild ox [ re’em ] <notes|b 1/>for it.

ה
 אֵלש
 מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִםמרומם ומנושא – 
 כְּתוֹעֲפֹת, כמו קרני 
 רְאֵםההדורות והעצומות
 לוֹ.

כב אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃

כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, שֶׁאֵין בָּהֶם מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים:

כי לא נחש ביעקב.

עוֹד עָתִיד לִהְיוֹת עֵת כָּעֵת הַזֹּאת אֲשֶׁר תִּגָּלֶה חִבָּתָן לְעֵין כֹּל, שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וּלְמֵדִים תּוֹרָה מִפִּיו וּמְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְהֵם יִשְׁאֲלוּ לָהֶם מה פעל אל? וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ל') "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ". דָּ"אַ — יאמר ליעקב אֵינוֹ לְשׁוֹן עָתִיד אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה, אֵינָן צְרִיכִין לִמְנַחֵשׁ וְקוֹסֵם, כִּי בְכָל עֵת שֶׁצָּרִיךְ לְהֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל הַקָּבָּ"ה וּמַה גְּזֵרוֹתָיו בַּמָּרוֹם, אֵינָן מְנַחֲשִׁים וְקוֹסְמִים אֶלָּא נֶאֱמַר לָהֶם עַל פִּי נְבִיאֵיהֶם מַה הִיא גְזֵרַת הַמָּקוֹם, אוֹ אוּרִים וְתֻמִּים מַגִּידִים לָהֶם (תנחומא); וְאֻנְקְלוֹס לֹא תִרְגֵּם כֵּן:

כעת יאמר ליעקב וגו'.

For there is no divination that can have an effect in Jacob, and no sorcery in Israel. No sorcery, divination, or magic that I might perform will have any effect upon Israel. God sees no flaw in them, and He elevates them so that I cannot harm them. Now, what God has wrought is what shall be said of Jacob and of Israel. Their fortunes are decided directly by God and cannot be influenced by witchcraft.

כִּי לֹא נַחַשׁ, ניחוש פועל
 בְּיַעֲקֹב, וְלֹא קֶסֶםשולט 
 בְּיִשְׂרָאֵל.כל הקסמים, הניחושים והלהטים שאני יכול לעשות לא ישפיעו על ישראל. ה' אינו מוצא בהם פגם, והוא מעלה אותם כך שלא אוכל לפגוע בהם. 
 כָּעֵתמה ש
 יֵאָמֵרוייעשה
 לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵלהוא 
 מַהש
 פָּעַל אֵל.תהיה זו התגלות ישירה – תְרוּעַת מֶלֶךְ, תוֹעֲפֹת רְאֵם – ולא פרי כישוף מכישופַי.

כג כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃

There are six names for lions in the Bible: ari , kefir , lavi , layish , shaḥal , and shaḥatz (see Avot deRabbi Natan , version A, 39). Some claim that these differences in name reflect various stages in the animal’s development and appearance. Others contend that the many names are due to different strains of the beast, from diverse countries of origin, and which differ in size and bodily shape. It should be noted that current zoological literature differentiates between about ten types of lion.

A great cat [lavi]

ששה שמות לאריה במקרא: ארי, כפיר, לביא, ליש, שחל, שחץ (ראו אבות דרבי נתן נו״א לט). יש הטוענים שהבדלי השמות הללו משקפים שלבים בהתפתחות החיה ובהופעותיה. אחרים סבורים כי ריבוי השמות נובע מהזנים השונים של האריות שארצות המוצא שלהן שונות ושהם שונים בגודלם ובמבנה גופם. יצוין כי בספרות הזואולגית מבחינים כיום בין עשרה סוגי אריות.

לָבִיא

כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִין כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת — לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין:

הן עם כלביא יקום וגו'.

בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ, כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם, בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּבָּ"ה שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתָם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם); דָּ"אַ — הן עם כלביא יקום וגו', כְּתַרְגּוּמוֹ:

לא ישכב.

נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה מֵת עַד שֶׁיַּפִּיל מַלְכֵי מִדְיָן חֲלָלִים וְיֵהָרֵג הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (עי' תנחומא):

ודם חללים ישתה.

Behold, a people will rise like a great cat, <notes|b 1/>and like a lion will raise itself. One who sees a lion rising from a crouching position may observe the strength and sheer power of that movement alone. Furthermore, he knows that the lion will succeed in its quest; it will not lie down again until it will devour prey, and until the blood of the slain it will drink.

הֶן עָם כְּלָבִיא, כמו אריה
 יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא.הצופה בהתרוממות האריה מרבצו מבחין בכוח ובעצמה הרבה שבעצם התנועה; ומעבר לכך, הוא יודע כי האריה יצליח לבצע את זממו – 
 לֹא יִשְׁכַּבשוב 
 עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְעד שאת 
 דַםה
 חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.

כד הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃

גַם רִאשׁוֹן מוֹסִיף עַל גַּם הַשֵּׁנִי וְגַם הַשֵּׁנִי עַל גַּם רִאשׁוֹן, וְכֵן "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה" (מלכים א ג'), וְכֵן "גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה" (דברים ל"ב):

גם קב לא תקבנו.

Balak said to Bilam: Do not curse them; also do not bless them. If you refuse to curse them, at least do not bless them.

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ, תקלל אותו – לפחות
 גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ.

כה וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃

Bilam answered and said to Balak: Did I not speak to you and warn you, saying: Everything that the Lord speaks, that I will do? I do not speak of my own volition.

וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָוהזהרתי אותך 
 לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה'– 
 אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה,ואינני מדבר מרצוני.

כו וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃

אֵין זֶה לְשׁוֹן צִוּוּי כְּמוֹ וְקָבְנוֹ, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד — אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינָיו וְתִקָּבֶנּוּ לִי מִשָּׁם, מלדי"רש בְּלַעַז:

וקבתו לי.

Balak said to Bilam: Come please, I will take you to another place; perhaps it will be proper in the eyes of God and you will curse it for me from there. Maybe there our plan will find favor in God’s eyes, and He will allow you to curse Israel.

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר, אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ, וקלל אותו 
 לִי מִשָּׁם.אולי שם ימצא הדבר חן בעיני ה', והוא יאפשר לך לקלל אותם.

כז וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָק֖וֹם אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תוֹ לִ֖י מִשָּֽׁם׃

The Sages note that although he was not a prophet on Bilam’s level, Balak himself had spiritual insight. He was therefore able to take Bilam to those locations where he sensed that misfortune would occur to Israel, such as the top of Peor, a place where the people would soon suffer a moral downfall (25:3; see Rashi).

Balak took Bilam

Identified with Râs es-Siyagha, on the slopes of Mount Nevo.

The top of Peor

הן מלים נרדפות לחטא. אין המלים הללו מדגישות את הרשעות שבחטא, אלא יותר את הבזבוז, ההבל או היעדר הערך והתוחלת שבמעשה שאינו ראוי. (ראו ישעיה א,יג; מא,כט; נט,ד וההרחבה שם; תהלים צ,י). אפילו חסרונות כאלה אין ה' רואה בעמו.

אָוֶן ועָמָל

מזוהה עם ראס סיאעה על שיפולי הר נבו.

רֹאשׁ הַפְּעוֹר

קוֹסֵם גָּדוֹל הָיָה בָלָק וְרָאָה שֶׁהֵן עֲתִידִין לִלְקוֹת עַל יְדֵי פְעוֹר, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה, אָמַר שֶׁמָּא הַקְּלָלָה תָחוּל עֲלֵיהֶם מִשָּׁם וְכֵן כָּל הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים רוֹאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מָה רוֹאִים (סוטה י"ב):

ראש הפעור.

Balak took Bilam <notes|d 1/>to the top of Peor, <notes|b 1/>once again to a mountain peak, this time to one that overlooks upon the wilderness, at the edge of the border of Canaan.

וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָםאל
 רֹאשׁ הַפְּעוֹר,שוב ראש הר, 
 הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן, המדבר שבקצה גבול כנען.

כח וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּע֔וֹר הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃

Yet again, 
 Bilam said to Balak: Build me here seven altars, and prepare me here seven bulls and seven rams.

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָקפעם נוספת
 :
 בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִם.

כט וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים׃

Bilam said to Balak: Build me, right here and now, seven altars, and prepare me here seven bulls and seven rams as offerings.