The Torah does not refer to this day as Rosh HaShana, meaning the New Year, but rather as “a day of sounding the alarm” or “a remembrance by means of an alarm blast” (Leviticus 23:24). The term rosh hashana is mentioned in Ezekiel (40:1), but there it refers to a season rather than to a specific day (see also Exodus 34:22). The Torah also does not explain the significance of the day or the meaning of the alarm blasts. It is unclear from the Torah if the blast marks the beginning of a new year, as the month of Nisan has already been identified as the first month of the year (Exodus 12:2). It is possible that the shofar blast marks the beginning of the many festivals that occur in the month of Tishrei. According to the tradition of the Oral Torah, the first of Tishrei is indeed the New Year, and the shofar blast serves to declare God the King of the world, and to announce His judgment of the world on this day. This is alluded to in Psalms (81:4–5; see Rosh HaShana 8a, 16a; commentary on Leviticus 23:25).

In the seventh month, on the first of the month

DISCUSSION

בלשוננו קרויים כל שבעת הימים 'חג הפסח', אך התורה מבחינה בין יום ארבעה-עשר בניסן, שבו מובא קרבן הפסח, והוא מועד 'הפסח', לבין החג בן שבעת הימים המתחיל ביום החמישה-עשר בניסן 'חג המצות', שאף בו מצוינת יציאת מצרים, אך אין הוא קשור במישרין לזבח הפסח. ראוי לציין כי במקומות אחרים בולט הקשר בין יום הפסח לחג שלאחריו, והם נתפסים כחג רצוף אחד. (ראו יחזקאל מה,כא: בָּֽרִאשׁוֹן, בְְּאַרְְְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ יִֽהְְְיֶה לָכֶם הַפָּסַח חַג שְְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל; דברים טז,ב–ג: וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ... שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם).

בארבעה עשר יום לחֹדש פסח לה', ובחמשה עשר יום לחֹדש הזה חג

הרחבות

In the seventh month, Tishrei, on the first of the month, <notes|d 1/>Rosh HaShana, it shall be a holy convocation for you; you shall not perform any toilsome labor; a day of sounding the alarm of the shofar it shall be for you.

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, תשרי
 בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, ראש השנה,
 מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם.
 כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. יוֹם תְּרוּעָה, תקיעת שופר
 יִהְיֶה לָכֶם.

א וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

You shall perform a burnt offering for a pleasing aroma to the Lord: One young bull, one ram, seven lambs in the first year, unblemished;

וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פַּר בֶּן בָּקָר– 
 אֶחָד, אַיִל– 
 אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 שִׁבְעָה, תְּמִימִם.

ב וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃

and their meal offering: High-quality flour mixed with oil, three-tenths for the bull, two-tenths for the ram,

וּמִנְחָתָם– 
 סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל

ג וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃

and one-tenth for each lamb for the seven lambs.

וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

ד וְעִשָּׂר֣וֹן אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

And one goat as a sin offering, to atone for you.

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

ה וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃

The order in which the offerings are sacrificed depends upon their frequency. The continual offering is always sacrificed first. If it is also the Sabbath and New Moon, the additional offering of the Sabbath follows the continual offering, and the additional offering of the New Moon follows after that.

Besides the burnt offering of the New Moon and its meal offering, and the continual burnt offering and its meal offering

התורה אינה מכנה יום זה 'ראש השנה', אלא יוֹם תְּרוּעָה או זִכְרוֹן תְּרוּעָה (ויקרא כג,כד). הביטוי 'ראש השנה' נזכר ביחזקאל (מ,א), אך שם אין הוא מציין יום זה אלא את עונת השנה. (וכן עולה משמות לד,כב). התורה גם אינה מפרשת את משמעות היום ואת פשר התרועה בו. לא ברור אם התרועה מציינת את ראשית השנה, שהרי כבר נקבע ניסן כראש לחודשי השנה (שמות יב,ב); ייתכן שהתרועה באה לפתוח את החגים שחודש זה משופע בהם. במסורת התורה שבעל פה נקשרת התקיעה ביום הפותח את השנה, עם המלכת ה' על הארץ ועם משפטו. העניין מופיע ברמז גם בתהלים (פא,ד–ה. ראו ראש השנה ח ע"א; טז ע"א. ראו עוד בהרחבה לויקרא כג,כה).

ובחֹדש השביעי באחד לחדש

מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא בְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה:

מלבד עלת החדש.

These offerings are 
 besides the burnt offering of the New Moon and its meal offering, as this festival occurs on the New Moon, and the continual burnt offering and its meal offering, <notes|d 1/>and their libations, in accordance with their ordinance, as discussed above (28:5–7, 12–14) for a pleasing aroma, a fire offering to the Lord.

קרבנות אלה הם 
 מִלְּבַד עֹלַתראש
 הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ,שהרי חג זה חל באחד לחודש,
 וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ, וְנִסְכֵּיהֶם– 
 כְּמִשְׁפָּטָםהמפורט לעיל,
 
 לְרֵיחַ נִיחֹחַ, אִשֶּׁה לַה'.

ו מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ (ס)

On the tenth of this seventh month, Yom Kippur, it shall be a holy convocation for you; but on this day you shall afflict your souls by fasting. Furthermore, you shall not perform any labor, including labor undertaken for food preparation, just like on the Sabbath.

וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, יום הכיפורים
 מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, אך ביום זה – 
 וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם.זהו יום צום. יתר על כן, 
 כָּל מְלָאכָה, לא רק מלאכת עבודה אלא גם מלאכות שהן לצורך אוכל נפש 
 לֹא תַעֲשׂוּ,כמו בשבת.

ז וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

You shall present a burnt offering to the Lord, a pleasing aroma: One young bull, one ram, seven lambs in the first year, unblemished. This is identical to the additional offering of Rosh HaShana.

וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַה' רֵיחַ נִיחֹחַ: פַּר בֶּן בָּקָר– 
 אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 שִׁבְעָה, תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.קרבן זהה למוסף של יום התרועה.

ח וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔ה תְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃

And their meal offering: High-quality flour mixed with oil, three-tenths for the bull, two-tenths for the one ram,

וּמִנְחָתָם– 
 סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד,

ט וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃

one-tenth for each lamb for the seven lambs.

עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

י עִשָּׂרוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃

שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הָאָמוּר בְּאַחֲרֵי מוֹת, שֶׁגַּם הוּא חַטָּאת:

מלבד חטאת הכפרים.

וּמִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ עוֹלוֹת הַלָּלוּ:

ועלת התמיד.

מוּסָב עַל הַמּוּסָפִין הַכְּתוּבִים וְעַל תַּעֲשׂוּ, וְהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי — מִלְּבַד עוֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה וְנִסְכֵּיהֶם, וְכֵן כָּל נִסְכֵּיהֶם הָאֲמוּרִים בְּכָל הַמּוֹעֲדוֹת חוּץ מִשֶּׁל קָרְבְּנוֹת הֶחָג, שֶׁכָּל וְנִסְכָּהּ, וְנִסְכֵּיהֶם, וּנְסָכֶיהָ שֶׁבָּהֶם מוּסַבִּים עַל הַתָּמִיד, וְאֵינָן לְשׁוֹן צִוּוּי, שֶׁהֲרֵי נִסְכֵּיהֶם שֶׁל מוּסָפִין כְּתוּבִין לְעַצְמָן בְּכָל יוֹם וָיוֹם:

ונסכיהם.

One goat as a sin offering; besides the bull and goat brought on Yom Kippur as a special sin offering of atonement , and the continual burnt offering, and its meal offering, and their libations. The special sin offerings of a bull and goat are not specifically mentioned here because they do not belong to the general category of additional offerings on the festivals, as they serve a different purpose. <endnote_marker|22 />

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– 
 חַטָּאת.ברשימה זו נכללים קרבנות המוסף ואין בה פירוט לשאר הקרבנות המובאים באותם מועדים – 
 מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, הפר והשעיר המיוחדים ליום הכיפורים
 
 וכן 
 עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.

יא שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (פ)

Other than the number of bulls brought as burnt offerings each day, the verses pertaining to the different days of this festival are practically identical. Nevertheless, there are small differences with regard to the conclusions of the verses. The verses about each day conclude with the expression “and its libation,” except for the second day, where the verse states “and their libations” (29:19) and the sixth day, where the verse states “and its libations” (29:31). Furthermore, the verses employ the expression “in accordance with its ordinance” with regard to all of the days except the seventh day, where the verse states “in accordance with their ordinance” (29:33). These small differences do not affect the plain meaning of the verses, but the Sages find hidden meaning in these nuances. In Hebrew, the differences in expression are created by the simple addition of a total of three letters to the regular expressions. These letters, mem , yod , and mem , spell the word mayim , water, and the Sages interpret this as an allusion to the water libation, an offering brought on Sukkot that is not mentioned explicitly in the verses ( Ta’anit 2b). The number of bulls brought as burnt offerings changes each day: On the first day thirteen bulls are brought, and the number decreases by one on each subsequent day. The total number of bulls sacrificed as burnt offerings over the festival is seventy. This number is identical to the number of nations in the world, as per the list of the descendants of Noah (Genesis 10). The seventy bulls brought as burnt offerings therefore symbolize the onset of peace among all the nations of the world ( Sukka 55b). The universal nature of Sukkot is also expressed by the prophecy of Zechariah (see Zechariah 14:16).

Seven days

BACKGROUND

On the fifteenth day of the seventh month it shall be a holy convocation, Sukkot, for you; you shall not perform any toilsome labor, and you shall celebrate a festival to the Lord seven days. <notes|B 1/>

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,חג הסוכות 
 מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִיםמיום החמישה-עשר והלאה.

יב וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר י֜וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ וְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃

You shall present a burnt offering, a fire offering, a pleasing aroma to the Lord: Thirteen young bulls, two rams, fourteen lambs of the first year, they shall be unblemished;

וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פָּרִים בְּנֵי בָקָר– 
 שְׁלשָׁה עָשָׂר, אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם יִהְיוּ.

יג וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃

and their meal offering: High-quality flour mixed with oil, three-tenths for each bull for the thirteen bulls, two-tenths for each ram for the two rams,

וּמִנְחָתָם– 
 סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן: שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד– 
 לִשְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד– 
 לִשְׁנֵי הָאֵילִם,

יד וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤י עֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃

and one-tenth for each lamb for the fourteen lambs.

וְעִשָּׂרֹון עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד– 
 לְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים.

טו וְעִשָּׂרׄוֹן֙ עִשָּׂר֔וֹן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃

And one goat as a sin offering; besides the continual burnt offering, its meal offering, and its libation.

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

טז וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)

On Passover, the additional offering is the same for each of the seven days of the festival. In contrast, on Sukkot, each day is unique; despite the same basic composition of the additional offering, there is a change from one day to the next. 
 On the second day, twelve young bulls, one less than the previous day, as well as two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי: פָּרִים בְּנֵי בָקָר– 
 שְׁנֵים עָשָׂר,אחד מהפרים נחסר,
 אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

יז וּבַיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

פָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים הֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, סִימָן כְּלָיָה הִיא לָהֶם, וּבִימֵי הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם מִן הַיִּסּוּרִין (סוכה נ"ה):

ומנחתם ונסכיהם לפרים.

כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ "שֶׂה פְזוּרָה" (ירמיהו נ'), וְהֵם קְבוּעִים, וּמִנְיָנָם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, לְכַלּוֹת מֵהֶם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה; בַּשֵּׁנִי נֶאֱמַר וְנִסְכֵּיהֶם עַל שְׁנֵי תְמִידֵי הַיּוֹם, וְלֹא שִׁנָּה הַלָּשׁוֹן אֶלָּא לִדְרֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִ"לִ (ספרי; שבת ק"נ) בַּשֵּׁנִי וְנִסְכֵּיהֶם, בַּשִּׁשִּׁי וּנְסָכֶיהָ, בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם, מֵ"ם יוֹ"ד מֵ"ם הֲרֵי כָאן מַיִם, רֶמֶז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה בֶּחָג:

ולכבשים.

and their meal offering and their libations for the bulls, for the rams, and for the lambs, according to their number, in accordance with the ordinance. There shall be accompanying meal offerings and libations for each of the animals sacrificed, as per the guidelines set forth above (verses 14–15).

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.יש להכפיל את המנחות והנסכים לפי מספר הקרבנות.

יח וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

And one goat as a sin offering; besides the continual burnt offering, and its meal offering, and their libations.

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– 
 חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם.

יט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ (ס)

On the third day, eleven bulls, two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי: פָּרִים עַשְׁתֵּי עָשָׂר,אחד-עשר 
 אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

כ וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

and their meal offering and their libations for the bulls, for the rams, and for the lambs, according to their number, in accordance with the ordinance.

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.

כא וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

And one goat as a sin offering; besides the continual burnt offering, and its meal offering, and its libation.

וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

כב וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)

On the fourth day, ten bulls, two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי: פָּרִים– 
 עֲשָׂרָה, אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

כג וּבַיּ֧וֹם הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

their meal offering and their libations for the bulls, for the rams, and for the lambs, according to their number, in accordance with the ordinance.

מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.

כד מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

כה וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)

On the fifth day, nine bulls, two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי: פָּרִים– 
 תִּשְׁעָה. אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

כו וּבַיּ֧וֹם הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

כז וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

כח וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (ס)

On the sixth day, eight bulls, two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי: פָּרִים– 
 שְׁמֹנָה, אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

כט וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

ל וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

And one goat as a sin offering; besides the continual burnt offering, and its meal offering, and its libations.

וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וּנְסָכֶיהָ.

לא וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ (פ)

On the seventh day, the final day of Sukkot, which the Sages refer to as the Day of the Willow and which is currently known as Hoshana Rabba, seven bulls, two rams, fourteen lambs in the first year, unblemished;

וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, היום האחרון של חג הסוכות, הנקרא בלשון חכמים 'יום ערבה', ובפינו 'הושענא רבה',
 פָּרִים– 
 שִׁבְעָה, אֵילִם– 
 שְׁנָיִם, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 אַרְבָּעָה עָשָׂר, תְּמִימִם.

לב וּבַיּ֧וֹם הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃

and their meal offering and their libations for the bulls, for the rams, and for the lambs, according to their number, in accordance with their ordinance.

וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּהֶם, לַפָּרִים לָאֵילִם וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם.

לג וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃

And one goat for a sin offering; besides the regular burnt offering, its meal offering, and its libation.

וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד, מִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ.

לד וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ (פ)

This day concludes the celebration of the thrice-yearly pilgrimage festivals. Passover, which is celebrated in Nisan, the first month, is the first pilgrimage festival of the yearly cycle, and this cycle concludes with a great assembly, Shemini Atzeret, at the end of the seventh month, Tishrei. Since Hanukkah and Purim are not Torah festivals, as they were instituted later, Shemini Atzeret marks the beginning of the ordinary days, when there are no festivals.

Assembly

מלבד מספרי הקרבנות, הפסוקים כמעט זהים זה לזה. בכל זאת בסיומיהם מצויים הבדלים קלים. כל אחד מן הימים מסתיים במלה וְנִסְכָּהּ, מלבד היום השני, שבו מופיעה תחתיה המלה וְנִסְכֵּיהֶם, והיום השישי שבסופו המלה וּנְסָכֶיהָ. הבדל קטן נוסף קשור למלה כַּמִּשְׁפָּט, המופיעה בכל הימים, אך ביום השביעי מופיעה תחתיה כְּמִשְׁפָּטָם. בהבנת פשט הפסוקים אין משמעות להבדלים זעירים אלו, אך על בסיסם מצאו דרשנים קדומים צופן נסתר אם משווים את השינויים למתכונת הלשון הקבועה, מגלים כי האותיות הנוספות יוצרות את המלה 'מים'. כך מצאו חכמים רמז לקרבן שאינו נזכר בתורה כלל ניסוך המים בחג הסוכות (תענית ב ע"ב). מספר הפרים ביום הראשון של סוכות הוא הגדול ביותר, והוא קטֵן והולך מדי יום בפר אחד. שאר הקרבנות נשארים כפי שהם. בימי החג מובאים בסך הכול שבעים פרים. מספר זה מרמז למספר אומות העולם, כפי שעולה מרשימת צאצאיו של נח (בראשית י), ושבעים הפרים המובאים למקדש בחג הסוכות מסמלים את הבאת השלום על כל שבעים אומות העולם (סוכה נה ע"ב. אופיו האוניברסלי של חג הסוכות עולה גם מנבואת זכריה. ראו זכריה יד,טז).

קרבנות ימי חג הסוכות

עֲצוּרִים בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; דָּ"אַ, עצרת — עִצְרוּ מִלָּצֵאת, מְלַמֵּד שֶׁטָּעוּן לִינָה; וּמִדְרָשׁוֹ בַאַגָּדָה לְפִי שֶׁכָּל יְמוֹת הָרֶגֶל הִקְרִיבוּ כְנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּבָאִין לָלֶכֶת, אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם עֲשׂוּ לִי סְעוּדָה קְטַנָּה כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִכֶּם (סוכה נ"ה):

עצרת תהיה לכם.

On the eighth [ shemini ] day it shall be an assembly <notes|b 1/>[ atzeret ] for you, an additional festival day that serves as the summation of all the preceding days; you shall not perform any toilsome labor. This day is referred to by the Sages as Shemini Atzeret. The seventh day of Passover is also referred to as an assembly. <endnote_marker|23 />However, when the Sages use the term atzeret , they are referring to Shavuot, which stops [ otzer ] and concludes the spiritual growth that has developed since the beginning of Passover. <endnote_marker|24 />

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, ולא ביום השביעי כבחג המצות,
 עֲצֶרֶת, יום חג נוסף המסכם את ימי החג הקודמים
 
 תִּהְיֶה לָכֶם. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

לה בַּיּוֹם֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃

אֵלּוּ כְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, הִתְעַכְּבוּ לִי מְעַט עוֹד, וּלְשׁוֹן חִבָּה הוּא זֶה, כְּבָנִים הַנִּפְטָרִים מֵאֲבִיהֶם וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם, עַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה כוּ', כִּדְאִיתָא בְמַסֶּכֶת סֻכָּה (שם); וּבְמִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא: לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַכְסְנַאי יוֹם רִאשׁוֹן יַאֲכִילֶנּוּ פְּטוּמוֹת, לְמָחָר יַאֲכִילֶנּוּ דָּגִים, לְמָחָר בְּשַׂר בְּהֵמָה, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ קִטְנִית, לְמָחָר מַאֲכִילוֹ יָרָק, פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ כְּפָרֵי הֶחָג:

פר אחד איל אחד.

You shall present a burnt offering, a fire offering, a pleasing

וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה': פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– 
 שִׁבְעָה, תְּמִימִם.

לו וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃

their meal offering and their libations for the bull, for the ram, and for the lambs, according to their number, in accordance with the ordinance.

מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים, בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט.

לז מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃

יום זה יסיים את שמחתם של שלושת הרגלים. שלושת הרגלים מתחילים בפסח שבחודש הראשון ונגמרים בעצרת הגדולה של סוף חודש תשרי. כיוון שחנוכה ופורים הם חגים מאוחרים יותר ואינם מן התורה, הרי עצרת מסמן את תחילת ימי החול הפשוטים.

עצרת

And one goat as a sin offering; besides the continual burnt offering, and its meal offering, and its libation. <notes|d 1/>

לח וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃

דָּבָר הַקָּצוּב לְחוֹבָה:

אלה תעשו לה' במועדיכם.

אִם בָּאתֶם לִדּוֹר קָרְבָּנוֹת בָּרֶגֶל, מִצְוָה הִיא בְּיֶדְכֶם, אוֹ נְדָרִים אוֹ נְדָבוֹת שֶׁנְּדַרְתֶּם כָּל הַשָּׁנָה, הַקְרִיבוּם בָּרֶגֶל, שֶׁמָּא יִקְשֶׁה לוֹ לַחֲזֹר וְלַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וּלְהַקְרִיב נְדָרָיו וְנִמְצָא עוֹבֵר בְּבַל תְּאַחֵר:

לבד מנדריכם.

In conclusion, 
 these communal offerings you shall offer to the Lord in your appointed times, besides your vows, and your pledges, for your burnt offerings, and for your meal offerings, and for your libations, and for your peace offerings. These are the personal offerings brought to the Temple during the festival or on other days.

קרבנות ציבור
 אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה' בְּמוֹעֲדֵיכֶם,
 לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם,מעבר לקרבנות היחיד המובאים בימי הרגל או בימים אחרים למקדש.

לט אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמוֹעֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖ם וּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃

In the seventh month, Tishrei, on the first of the month, Rosh HaShana, it shall be a holy convocation for you; you shall not perform any toilsome labor; a day of sounding the alarm of the shofar it shall be for you. 