This chapter opens once again with the beginning of the family chain, in order to list the families of Levites who were not priests. The sons of Levi: Gershom, Kehat, and Merari.

הכתוב פותח שוב בתחילת השושלת, על מנת לעסוק במשפחות הלויים שאינם כהנים. בְּנֵי לֵוִי: גֵּרְשֹׁם, קְהָת וּמְרָרִי.

א בְּנֵי לֵוִי גֵּרְשֹׁם קְהָת וּמְרָרִי

These are the names of the sons of Gershom: Livni and Shimi.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־גֵרְשׁוֹם: לִבְנִי וְשִׁמְעִי.

ב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־גֵרְשׁוֹם לִבְנִי וְשִׁמְעִי

The sons of Kehat: Amram, Yitzhar, Hevron, and Uziel.

וּבְנֵי קְהָת: עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

ג וּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל

The sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites according to their patrilineal houses. The same lineage of the family of Levi appears in the Torah.<footnote data-lang="eng" data-id="8076" data-num="129"/>

בְּנֵי מְרָרִי: מַחְלִי וּמֻשִׁי. וְאֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶם. כך גם מיוחסת משפחת לוי בתורה.<footnote data-lang="heb" data-id="9066" data-num="101"/>

ד בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמֻשִׁי וְאֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת הַלֵּוִי לַאֲבֹתֵיהֶם

For Gershom: Livni was his son, as stated, and Yahat was his son, the son of Livni, and thus the chain of generations continued: Zima his son,

לְגֵרְשׁוֹם: לִבְנִי היה בְנוֹ כאמור, יַחַת בְּנוֹ של לבני, וכן שושלת הדורות הלאה – זִמָּה בְנוֹ,

ה לְגֵרְשׁוֹם לִבְנִי בְנוֹ יַחַת בְּנוֹ זִמָּה בְנוֹ

Yoah his son, Ido his son, Zerah his son, Ye’aterai his son. These are the descendants of Gershom.

יוֹאָח בְּנוֹ, עִדּוֹ בְנוֹ, זֶרַח בְּנוֹ, יְאָתְרַי בְּנוֹ. אלה צאצאי גרשום.

ו יוֹאָח בְּנוֹ עִדּוֹ בְנוֹ זֶרַח בְּנוֹ יְאָתְרַי בְּנוֹ

The sons, descendants, of Kehat: Aminadav, apparently the same individual as the aforementioned Yitzhar,<footnote data-lang="eng" data-id="8077" data-num="130"/> who was his, Kehat’s son, Korah his son, the son of Aminadav, Asir his son,

בְּנֵי, צאצאי קְהָת: עַמִּינָדָב, שכנראה הוא יצהר האמור לעיל,<footnote data-lang="heb" data-id="9067" data-num="102"/> הוא בְּנוֹ של קהת, וקֹרַח בְּנוֹ של עמינדב, אַסִּיר בְּנוֹ,

ז בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב בְּנוֹ קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנוֹ

Elkana his son, Evyasaf his son, Asir his son,

אֶלְקָנָה בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנוֹ,

ח אֶלְקָנָה בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנוֹ

Tahat was his, Asir’s, son, Uriel his son, Uziya his son, and Shaul his son.

תַּחַת היה בְּנוֹ של אסיר, אוּרִיאֵל בְּנוֹ, עֻזִּיָּה בְנוֹ וְשָׁאוּל בְּנוֹ.

ט תַּחַת בְּנוֹ אוּרִיאֵל בְּנוֹ עֻזִּיָּה בְנוֹ וְשָׁאוּל בְּנוֹ

The additional sons of the Elkana mentioned above (verse 8) were Amasai and Ahimot. Some explain that this Elkana was the same son of Shaul mentioned in the previous verse and that the verse is truncated, a stylistic feature of the book of Chronicles.<footnote data-lang="eng" data-id="8078" data-num="131"/>

וּבְנֵי אֶלְקָנָה, הבנים הנוספים של אלקנה שהוזכר. ויש מפרשים שבנו של שאול נקרא אלקנה, והכתוב קיצר,<footnote data-lang="heb" data-id="9068" data-num="103"/> ובניו היו עֲמָשַׂי וַאֲחִימוֹת.

י וּבְנֵי אֶלְקָנָה עֲמָשַׂי וַאֲחִימוֹת

As for Elkana, a different person in this line who had the same name as the previously mentioned Elkana: The sons, descendants, of Elkana: Tzofai his son, Nahat his son,

ושוב אדם נוסף בשושלת בשם אֶלְקָנָה. בְּנֵי, צאצאי אֶלְקָנָה: צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנוֹ,

יא אֶלְקָנָה בְּנֵי אֶלְקָנָה צוֹפַי בְּנוֹ וְנַחַת בְּנוֹ

Eliav his son, Yeroham his son, Elkana his son. This Elkana is the father of the prophet Samuel.<footnote data-lang="eng" data-id="8079" data-num="132"/> For some reason Samuel himself is not mentioned as Elkana’s son, but the genealogical list continues:

אֱלִיאָב בְּנוֹ, יְרֹחָם בְּנוֹ, אֶלְקָנָה בְנוֹ. אלקנה זה הוא אביו של שמואל.<footnote data-lang="heb" data-id="9069" data-num="104"/> שמואל עצמו איננו מוזכר משום מה, אבל רשימת היוחסין נמשכת:

יב אֱלִיאָב בְּנוֹ יְרֹחָם בְּנוֹ אֶלְקָנָה בְנוֹ

The sons of Samuel: The firstborn was Vashni and the second son was Aviya. Some explain: The firstborn and the second [vehasheni] son was Aviya. However, it is more likely that the name of the firstborn was Vashni. Like many of the other names listed in the book of Chronicles, the meaning of Vashni is unclear.<footnote data-lang="eng" data-id="8080" data-num="133"/> These were the descendants of Kehat.

וּבְנֵי שְׁמוּאֵל הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה. היו שפירשו: והשני אביה, אבל נראה ששמו היה וַשני, וכמו חלק גדול מן השמות האחרים, אין משמעותו ברורה.<footnote data-lang="heb" data-id="9070" data-num="105"/> אלה היו צאצאי קהת.

יג וּבְנֵי שְׁמוּאֵל הַבְּכֹר וַשְׁנִי וַאֲבִיָּה

The sons of Merari, Levi’s third son: The firstborn was Mahli; Livni was his son, Shimi his son, Uza his son,

בְּנֵי מְרָרִי, בנו השלישי של לוי: הבכור היה מַחְלִי, לִבְנִי בְנוֹ, שִׁמְעִי בְנוֹ, עֻזָּה בְנוֹ,

יד בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי לִבְנִי בְנוֹ שִׁמְעִי בְנוֹ עֻזָּה בְנוֹ

Shima his son, Hagiya his son, Asaya his son.

שִׁמְעָא בְנוֹ, חַגִּיָּה בְנוֹ, עֲשָׂיָה בְנוֹ.

טו שִׁמְעָא בְנוֹ חַגִּיָּה בְנוֹ עֲשָׂיָה בְנוֹ

These are those whom David installed in charge of <footnote data-lang="eng" data-id="8081" data-num="134"/> the song in the House of the Lord. They were made responsible for the singing in the House of God once the ark came to rest, after which the Levites were no longer required to perform what had been their regular task of carrying the Ark of the Covenant and the other vessels of the Tabernacle.

וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְדֵי, על,<footnote data-lang="heb" data-id="9071" data-num="106"/> לשם שִׁיר בֵּית ה', בידיהם הוא הפקיד את השירה בבית ה' מִמְּנוֹחַ, משעה שנח הָאָרוֹן, שאז כבר לא היה צורך בעבודת הלויים הקבועה לשאת את ארון הברית ולטפל בהולכת שאר כלי המשכן.

טז וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִיד עַל־יְדֵי שִׁיר בֵּית ה'מִמְּנוֹחַ הָאָרוֹן

They served with song before the Tabernacle of the Tent of Meeting; their service had partly consisted of singing in the Tabernacle until Solomon built the House of the Lord in Jerusalem; and then they remained in their service in accordance with their practice, their custom; they continued to serve as singers in the Temple.<footnote data-lang="eng" data-id="8082" data-num="135"/>

וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר. חלק מעבודתם הייתה השירה במשכן, עַד־בְּנוֹת, שבָּנה שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִָם, ואז – וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם, כמנהגם עַל־עֲבוֹדָתָם. הם המשיכו להיות משוררים במקדש.<footnote data-lang="heb" data-id="9072" data-num="107"/>

יז וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל־מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד־בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת־בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל־עֲבוֹדָתָם

These are those who stood over, were involved in, the song, and they were joined in this task by their sons. The singers were not from one specific Levite family; rather, they came from all branches of the tribe. From the sons of the Kehatites: Heman the singer, son of Yoel, son of Samuel, probably Samuel the prophet. If so, Heman was Samuel’s grandson.<footnote data-lang="eng" data-id="8083" data-num="136"/>

וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים על השירה וּבְנֵיהֶם. המשוררים לא היו בני משפחה מסוימת אחת של לויים, אלא הגיעו מכל ענפי השבט. מִבְּנֵי הַקְּהָתִי: הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְׁמוּאֵל, שהוא כנראה שמואל הנביא. לפי זה הימן היה נכדו של שמואל.<footnote data-lang="heb" data-id="9073" data-num="108"/>

יח וְאֵלֶּה הָעֹמְדִים וּבְנֵיהֶם מִבְּנֵי הַקְּהָתִי הֵימָן הַמְשׁוֹרֵר בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־שְׁמוּאֵל

Samuel was the son of Elkana, son of Yeroham, son of Eliel, son of To’ah,

שמואל היה בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּוֹחַ

יט בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יְרֹחָם בֶּן־אֱלִיאֵל בֶּן־תּוֹחַ

son of Tzuf, son of Elkana, son of Mahat, son of Amasai,

בֶּן־צוּף בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָׂי

כ בֶּן־צוּף בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־מַחַת בֶּן־עֲמָשָׂי

son of Elkana, son of Yoel, son of Azarya, son of Tzefanya,

בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־צְפַנְיָה

כא בֶּן־אֶלְקָנָה בֶּן־יוֹאֵל בֶּן־עֲזַרְיָה בֶּן־צְפַנְיָה

son of Tahat, son of Asir, son of Evyasaf, son of Korah,

בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְיָסָף בֶּן־קֹרַח

כב בֶּן־תַּחַת בֶּן־אַסִּיר בֶּן־אֶבְיָסָף בֶּן־קֹרַח

son of Yitzhar, son of Kehat, son of Levi, son of Israel. This is Heman’s genealogical lineage.

בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל. זו הייתה רשימת היוחסין של הימן.

כג בֶּן־יִצְהָר בֶּן־קְהָת בֶּן־לֵוִי בֶּן־יִשְׂרָאֵל

His brother from the same tribe, although not from the line of Kehat, was Asaf, mentioned by name several times in the book of Psalms (50:1; 73–83), who stood on his right. It seems that Heman was the lead singer, while Asaf was secondary to him; Asaf, son of Berekhyahu, son of Shima,

וְאָחִיו לשבט, אך לא מענף קהת, היה אָסָף, שמו נזכר בכמה מזמורים בספר תהלים,<footnote data-lang="heb" data-id="9074" data-num="109"/> הָעֹמֵד עַל־יְמִינוֹ. הימן היה כנראה המשורר הראשי, ואסף שימש משורר משנה. אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־שִׁמְעָא

כד וְאָחִיו אָסָף הָעֹמֵד עַל־יְמִינוֹ אָסָף בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־שִׁמְעָא

son of Mikhael, son of Baaseya, son of Malkiya,

בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְכִּיָּה

כה בֶּן־מִיכָאֵל בֶּן־בַּעֲשֵׂיָה בֶּן־מַלְכִּיָּה

son of Etni, son of Zerah, son of Adaya,

בֶּן־אֶתְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָה

כו בֶּן־אֶתְנִי בֶן־זֶרַח בֶּן־עֲדָיָה

son of Eitan, son of Zima, son of Shimi,

בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְעִי

כז בֶּן־אֵיתָן בֶּן־זִמָּה בֶּן־שִׁמְעִי

son of Yahat, son of Gershom, son of Levi.

בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־לֵוִי.

כח בֶּן־יַחַת בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־לֵוִי

Their brethren, the sons of Merari, were on the left. Whereas Asaf stood on Heman’s right side, the sons of Merari were positioned to Heman’s left:<footnote data-lang="eng" data-id="8084" data-num="137"/> Eitan, son of Kishi, son of Avdi, son of Malukh,

וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל־הַשְּׂמֹאול. אם אסף עמד על ימינו של הימן, מבני מררי עמדו על שמאלו:<footnote data-lang="heb" data-id="9075" data-num="110"/> אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְדִּי בֶּן־מַלּוּךְ

כט וּבְנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם עַל־הַשְּׂמֹאול אֵיתָן בֶּן־קִישִׁי בֶּן־עַבְדִּי בֶּן־מַלּוּךְ

son of Hashavya, son of Amatzya, son of Hilkiya,

בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶן־אֲמַצְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה

ל בֶּן־חֲשַׁבְיָה בֶן־אֲמַצְיָה בֶּן־חִלְקִיָּה

son of Amtzi, son of Bani, son of Shemer,

בֶּן־אַמְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָׁמֶר

לא בֶּן־אַמְצִי בֶן־בָּנִי בֶּן־שָׁמֶר

son of Mahli, son of Mushi, son of Merari, son of Levi. The book of Psalms mentions a singer named Eitan, but since that singer is called Eitan the Ezrahite, he may not be the same person referred to here in Chronicles.<footnote data-lang="eng" data-id="8085" data-num="138"/>

בֶּן־מַחְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְרָרִי בֶּן־לֵוִי. בתהלים אכן מופיע גם משורר בשם איתן, אך הוא מכונה איתן האזרחי וייתכן שאין זה אותו אדם.<footnote data-lang="heb" data-id="9076" data-num="111"/>

לב בֶּן־מַחְלִי בֶּן־מוּשִׁי בֶּן־מְרָרִי בֶּן־לֵוִי

Their brethren the Levites, those who were not singers, were given for all the service of the Tabernacle, the House of God.

וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם שאינם משוררים נְתוּנִים לְכָל־עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים.

לג וַאֲחֵיהֶם הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְכָל־עֲבוֹדַת מִשְׁכַּן בֵּית הָאֱלֹהִים

But Aaron and his sons had a special function, as they offered on the altar of the burnt offerings and on the altar of incense, for all the labor of the sacred sanctities, or of the most holy things; the sacred offerings of especially high sanctity which were burned upon the altar,<footnote data-lang="eng" data-id="8086" data-num="139"/> and to atone for Israel, in accordance with everything that Moses the servant of God had commanded. Some of the Levites were singers, and the lineage of some of them is traced here. The rest of the Levites performed ancillary services in the Temple, while the actual service of the Temple was reserved for the priests alone.

וְאַהֲרֹן וּבָנָיו נושאים בתפקיד מיוחד, כי הם מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הקודשים הנשרפים על המזבח שקדושתם חמורה,<footnote data-lang="heb" data-id="9077" data-num="112"/> וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים. חלק מן הלויים היו משוררים, ומקצתם מוזכרים כאן בצד ייחוסם; שאר הלויים שימשו בעבודות עזר שונות במקדש, ואילו עבודת הקודש עצמה הייתה שמורה לכהנים בלבד.

לד וְאַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְטִירִים עַל־מִזְבַּח הָעוֹלָה וְעַל־מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת לְכֹל מְלֶאכֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וּלְכַפֵּר עַל־יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים

A second list of priests until the generation of Solomon is presented here, which is identical to the list above (5:29). These are the sons of Aaron: Elazar his son, the son of Aaron, Pinhas his son, the son of Elazar, and so the generations continue: Avishua his son,

ושוב רשימת הכהנים עד לדורו של שלמה, זהה לזו שהובאה לעיל:וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן: אֶלְעָזָר בְּנוֹ של אהרן, פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ,

לה וְאֵלֶּה בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלְעָזָר בְּנוֹ פִּינְחָס בְּנוֹ אֲבִישׁוּעַ בְּנוֹ

Buki his son, Uzi his son, Zerahya his son,

בֻּקִּי בְנוֹ, עֻזִּי בְנוֹ, זְרַחְיָה בְנוֹ,

לו בֻּקִּי בְנוֹ עֻזִּי בְנוֹ זְרַחְיָה בְנוֹ

Merayot his son, Amarya his son, Ahituv his son,

מְרָיוֹת בְּנוֹ, אֲמַרְיָה בְנוֹ, אֲחִיטוּב בְּנוֹ,

לז מְרָיוֹת בְּנוֹ אֲמַרְיָה בְנוֹ אֲחִיטוּב בְּנוֹ

Tzadok his son, Ahimaatz his son.

צָדוֹק בְּנוֹ, אֲחִימַעַץ בְּנוֹ.

לח צָדוֹק בְּנוֹ אֲחִימַעַץ בְּנוֹ

A tira is an encampment surrounded by a stone fence, which is a nomadic form of settlement (see Genesis 25:16). Many derive the word from the root tav-vav-reish, meaning perimeter, that is, an encampment surrounded by rows of stones. It is only in later periods that the word tira was used in the sense of a fortress or castle.

To their residences [letirotam]

BACKGROUND

היא מאהל מוקף גדר אבנים - צורת יישוב של נוודים (ראו בראשית כה,טז). רבים גזרו את המלה מהשורש ט,ו,ר, שמשמעו היקף, כלומר מאהל המוגן על ידי טורי אבנים. המלה 'טירה' במשמעות מבצר מוכרת רק מתקופות מאוחרות יותר.

טִירָה

הרחבות

A list of the cities that were given to the priests and the Levites from the inheritances of the various tribes is provided here, similar to the details given in the book of Joshua (chap. 21). These are their dwellings, the dwellings of the priests and Levites, according to their residences,<notes|b />fenced-in tent encampments or places of residence, in their borders: They were given first to the sons of Aaron, for the families of the Kehatite, for theirs was the first lot. They received the first lot that determined their cities;<footnote data-lang="eng" data-id="8087" data-num="140"/>

וכעת באה רשימת הערים שניתנו לכהנים וללויים מנחלות השבטים השונים, כפי המפורט ברשימה דומה בספר יהושע:<footnote data-lang="heb" data-id="9078" data-num="113"/> וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם, מקומות היישוב של הכהנים והלויים לְטִירוֹתָם, מגוריהם, או: מאהליהם המוקפים בגדר בִּגְבוּלָם: ותחילה – לִבְנֵי אַהֲרֹן שלְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי, כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל ראשונה. הם זכו ראשונים בגורל שקבע את מקומותיהם.<footnote data-lang="heb" data-id="9079" data-num="114"/>

לט וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם לְטִירוֹתָם בִּגְבוּלָם לִבְנֵי אַהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל

they allotted to them Hebron in the land of Judah, and its perimeter fields, the open areas around it,

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ, השטחים הפנויים שמסְבִיבֹתֶיהָ.

מ וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ סְבִיבֹתֶיהָ

but the fields of the city and its villages, the small, surrounding settlements, they allotted to Caleb son of Yefuneh. Elsewhere, it is stated that Hebron belonged to Caleb. It is therefore explained here that the city of Hebron itself, together with the open land surrounding it, was given to the priests, the sons of Kehat, while Caleb received the fields and villages.<footnote data-lang="eng" data-id="8088" data-num="141"/>

וְאילו אֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ, היישובים הקטנים שסביבה נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה. במקומות אחרים כתוב שחברון הייתה של כלב. לכן מוסבר כאן שהעיר עצמה והמגרשים ניתנו לכהנים בני קהת, ואילו השדות והחצרים ניתנו לכלב.<footnote data-lang="heb" data-id="9080" data-num="115"/>

מא וְאֶת־שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת־חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן־יְפֻנֶּה

Livna is mentioned in the book of Joshua (10:29–32, 12:15) alongside the cities of Makeda, Lakhish, and Adulam in the Judean lowlands, and in the book of II Kings (23:31, 24:18) as the place of origin of Hamutal the daughter of Jeremiah, who was also the mother of Yeho’ahaz and Tzidkiyahu, two of the last kings of Judah. Due to its central location, it was one of the cities besieged by Sennacherib (II Kings 19:8). Some identify it as Tel es-Safi, near Kfar Menahem, which is located alongside an ancient road leading from the coast to the Judean mountains, via the Valley of Ela. This identification is partly due to the white [lavan] color of the rocks of that tel. Others suggest that it is Tel Burna, near Kibbutz Gal On.

Livna

This proves that the Levite cities also served as cities of refuge, as stated by the Sages (see Makkot 10a; Metzudat David). The six cities of refuge specified in the Torah and in the book of Joshua were the main ones, while the other cities given to the Levites were secondary cities of refuge. There are halakhic differences in the manner in which these cities absorbed unwitting murderers. For example, according to some opinions, the unwitting murderers in the major cities were provided with financial support by the residents of the city, whereas in the secondary cities they were not permitted to become a burden upon the inhabitants; rather, they were required to provide for themselves (see Makkot 13a; commentary on Numbers 25:6).

Cities of refuge, Hebron, Livna and its perimeter fields, Yatir

DISCUSSION

ראו 'העולם' להלן דברי הימים ב' כא,י.

לִבְנָה

To the sons of Aaron, they allotted the following cities of refuge: Hebron, which was one of the major cities of refuge,<footnote data-lang="eng" data-id="8089" data-num="142"/> Livna<notes|b1/> and its perimeter fields, Yatir,<notes|bd1/> and Eshtemoa<notes|b1/> and its perimeter fields. They were given only the city and its open land, but not the fields and villages, as the Levites and priests did not receive a proper inheritance in Israel, but merely residences and sufficient space for their basic needs.<footnote data-lang="eng" data-id="8090" data-num="143"/>

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט הבאות: אֶת־חֶבְרוֹן, שהיא עיר מקלט ראשית, וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַתִּר וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ. רק העיר ומגרשיה שייכים להם, אבל לא החצרים והשדות, כי אין ללויים ולכהנים נחלה של ממש בארץ אלא רק מגורים ומקום לצורכי מחיה בסיסיים.<footnote data-lang="heb" data-id="9081" data-num="116"/>

מב וְלִבְנֵי אַהֲרֹן נָתְנוּ אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־חֶבְרוֹן וְאֶת־לִבְנָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־יַתִּר וְאֶת־אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

Hilen, or Hilaz, according to the Aleppo Codex, Leningrad Codex, and the Sassoon Codex, appears in the book of Joshua (15:51) as Holon, alongside the cities of Goshen and Gilo, which are situated southwest of Hebron. The exact location of Hilen is unclear.

Hilen

(בגרסת כת"י כתר ארם צובה, לניגרד וששון: חילז) נזכרת ביהושע (טו,נא) כחֹלֹן בין הערים גֹּשֶׁן וגִּלֹה, השוכנות מדרום-מערב לחברון. מקומה לא זוהה.

חִילֵן

And Hilen<notes|b1/> and its perimeter fields, Devir<notes|b1/> and its perimeter fields,

וְאֶת־חִילֵן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דְּבִיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

מג וְאֶת־חִילֵן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ אֶת־דְּבִיר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

A city located at the western foot of the Judean highlands, along the Sorek Stream and at the intersection of the important east-west route from Philistia to Jerusalem and the north-south road that ran along the base of the Judean highlands. The ruins of the site cover an area of around 30 dunams, and many findings from the biblical period have been discovered there. It should be noted that other cities of the same name have been found in the territories of Asher and Naphtali, as well as in Egypt.

Beit Shemesh

מכאן שערי הלויים שימשו גם כערי מקלט, כפי שאמרו חכמים (ראו מכות י ע"א; מצודת דוד פס' מב). שש ערי המקלט הכתובות בתורה ובספר יהושע היו הערים הראשיות, ושאר הערים שניתנו ללויים היו ערי מקלט משניות. לפי חלק מהדעות, הרוצחים בשגגה הנקלטים בערי המקלט הראשיות מתפרנסים מאנשי העיר, ואילו בערים המשניות הם אינם נופלים למעמסה על התושבים, ועליהם לדאוג לעצמם (ראו מכות יג ע"א; ההרחבה לבמדבר לה,ו).

ערי המקלט: את חברון... ואת לִבנָה... ואת יתִּר...

and Ashan and its perimeter fields, and Beit Shemesh<notes|b1/> and its perimeter fields.

וְאֶת־עָשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

מד וְאֶת־עָשָׁן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

Identified as Jeb’a, an Arab village slightly north of Adam Junction.

Geva

אחת מערי נחלת בנימין שניתנו לכהנים (יהושע כא,יז). מזוהה עם ג'בע, כפר ערבי הסמוך לצומת אדם מצפון.

גֶּבַע

From the tribe of Benjamin, they gave Geva<notes|b1/> and its perimeter fields, Alemet<notes|b1/> and its perimeter fields, and Anatot<notes|b1/> and its perimeter fields.<footnote data-lang="eng" data-id="8091" data-num="144"/> All their cities, the cities of the priests from the portion of Benjamin, were thirteen cities,<notes|b1/> where they dwelled with their families.<footnote data-lang="eng" data-id="8092" data-num="145"/>

וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן נתנו אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עֲנָתוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.<footnote data-lang="heb" data-id="9082" data-num="117"/> כָּל־עָרֵיהֶם של הכהנים מנחלת בנימין היו שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. הם ישבו בערים לפי המשפחות.<footnote data-lang="heb" data-id="9083" data-num="118 "/>

מה וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת־גֶּבַע וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עָלֶמֶת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־עֲנָתוֹת וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ כָּל־עָרֵיהֶם שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה עִיר בְּמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם

For the remaining sons of Kehat from the family of the tribe, all those who were not priests, from half, part of, the tribe of the half of Manasseh that dwelled on the western side of the Jordan River, ten cities were divided among them by lots. They also received cities from the inheritances of Ephraim and Dan, as explained below (verses 51–55) and in the book of Joshua (21:20–24).

וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה, לכל אלו שאינם כהנים נתנו מִמַּחֲצִית, מחלק מַטֵּה חֲצִי מְנַשֶּׁה, מהחצי היושב בעבר הירדן המערבי, בּאמצעות הגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר. וכן ניתנו להם מנחלות אפרים ודן, כמפורט להלן ובספר יהושע,<footnote data-lang="heb" data-id="9084" data-num="119"/> וכאן המקרא קיצר.

מו וְלִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים מִמִּשְׁפַּחַת הַמַּטֶּה מִמַּחֲצִית מַטֵּה חֲצִי מְנַשֶּׁה בּגּוֹרָל עָרִים עָשֶׂר

For the sons of Gershom by, according to, their families, cities were given to them from the tribe of Issachar, from the tribe of Asher, from the tribe of Naphtali, and from the tribe of Manasseh, the other half of Manasseh, which dwelled in Bashan, thirteen cities.

וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָם נתנו ערים מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה, החלק האחר ממנשה שישב בַּבָּשָׁן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.

מז וְלִבְנֵי גֵרְשׁוֹם לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר וּמִמַּטֵּה אָשֵׁר וּמִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וּמִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה בַּבָּשָׁן עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה

For the sons of Merari by, according to, their families, cities were given from the tribe of Reuben, from the tribe of Gad, and from the tribe of Zebulun, twelve cities were divided among them by lot.

לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחוֹתָם נתנו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.

מח לִבְנֵי מְרָרִי לְמִשְׁפְּחוֹתָם מִמַּטֵּה רְאוּבֵן וּמִמַּטֵּה־גָד וּמִמַּטֵּה זְבֻלוּן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה

The children of Israel allotted to the Levites the cities and their perimeter fields.

וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם.

מט וַיִּתְּנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם אֶת־הֶעָרִים וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶם

They allotted them by lot from the tribe of the children of Judah, from the tribe of the children of Simeon, and from the tribe of the children of Benjamin, these aforementioned cities that they will call them by name. The chapter does not specify which of the cities were given from the children of Simeon, whose tribal territory was incorporated within that of Judah.

וַיִּתְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְנֵי־שִׁמְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה שהוזכרו, אֲשֶׁר־יִקְרְאוּ, קראו אֶתְהֶם בְּשֵׁמוֹת. לא פורשו כאן אילו מהערים הללו ניתנו מבני שמעון, שנחלתם נכללת ביהודה.

נ וַיִּתְּנוּ בַגּוֹרָל מִמַּטֵּה בְנֵי־יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְנֵי־שִׁמְעוֹן וּמִמַּטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר־יִקְרְאוּ אֶתְהֶם בְּשֵׁמוֹת

For the rest of the families of the sons of Kehat, the cities of their borders were from the tribe of Ephraim.

וּמִשאר מִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת, וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם.

נא וּמִ מִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי קְהָת וַיְהִי עָרֵי גְבוּלָם מִמַּטֵּה אֶפְרָיִם

A central, fortified city, located in the western entranceway to the Valley of Ayalon, along an important intersection of the Via Maris and the route leading from the coastal region to the Judean mountains. Archaeological digs have unearthed ruins there from the period of the Israelite conquest of Canaan in the thirteenth century BCE.

Gezer

עיר מרכזית גדולה ומבוצרת במבואות המערביים של עמק איָּלון. העיר ישבה על צומת דרכים חשוב בין דרך הים ובין הדרך שהובילה משפלת החוף להרי יהודה. בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו בה שכבות חורבן מתקופת ההתנחלות (המאה ה-13 לפנה"ס).

גֶּזֶר

They allotted to them the cities of refuge: Shekhem, another major city of refuge, and its perimeter fields, in the highlands of Ephraim, and Gezer<notes|b1/> and its perimeter fields;

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט: אֶת־שְׁכֶם, שהייתה עיר מקלט ראשית, וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

נב וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־עָרֵי הַמִּקְלָט אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת־גֶּזֶר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

Yokme’am is listed as a city in the fifth district of Solomon’s governorships (I Kings 4:12). The name Yokme’am appears on a Hebrew inscription from the third century BCE found on Mount Gerizim. The parallel list in Joshua (21:22) mentions the city of Kivtzayim instead of Yokme’am; perhaps the city’s name was changed after the Levites settled there. Some identify it as Tel Sheikh edh-Dhiab, at the source of the Fatzael Stream, adjacent to the town of Fatzael; others suggest that it is Tel el-Mazar, approximately 10 km to the north, about 2 km north of the town Masua (Benjamin Mazar ed., Encyclopaedia Biblica, vol 6, 166). Yet another opinion is that it is Tel Kaon, roughly 9 km southwest of Beit She’an.

Yokme’am

נזכרת כעיר במחוז החמישי של נציביות שלמה (מלכים א' ד,יב). שמה מופיע על כתובת עברית מהמאה ה-3 לפנה"ס שנמצאה בהר גרִזים. במקבילה שבספר יהושע (כא,כו) מוזכרת העיר קִבְצַיִם, וייתכן ששמה השתנה בעקבות התנחלות הלויים במקום. יש שזיהו אותה עם תל שיח' דיאב במוצאו של נחל פצאל, צמוד למושב פצאל; אחרים טענו שהיא תל אל-מזר המצוי כ-10 ק"מ צפונה, כ-2 ק"מ מצפון למושב משואה (מזר); ויש שטענו שהיא שכנה במקום המכונה תל קעון, 9 ק"מ מדרום-מערב לבית- שאן.

יָקְמְעָם

and Yokme’am<notes|b1/> and its perimeter fields, and Beit Horon and its perimeter fields,

וְאֶת־יָקְמְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

נג וְאֶת־יָקְמְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בֵּית חוֹרוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

The Valley of Ayalon, or the city of that name. The city is identified as the ruins of the Arab village Yalo, located in Park Canada, on a hill that overlooks the Valley of Ayalon from the east, approximately 2 km south of Mevo Horon.

Ayalon

מזוהה עם חורבות הכפר הערבי יאלו, היושב על גבעה השולטת על עמק אילון ממזרח, כ-2 ק"מ מדרום למבוא חורון בפארק קנדה.

אַיָּלוֹן

and Ayalon<notes|b1/> and its perimeter fields, and Gat Rimon<notes|b1/> and its perimeter fields.

וְאֶת־אַיָּלוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ.

נד וְאֶת־אַיָּלוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־גַּת־רִמּוֹן וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ

The corresponding account in Joshua (21:25) mentions Taanakh and (a second) Gat Rimon, rather than Aner and Bilam. Some suggest that the names of these places were changed in the days of Ezra (Malbim). Others contend that Aner is a corruption of Taanakh and that Bilam is a corruption of Yible’am, which is in the same area. Taanakh and Yible’am are mentioned together in other places (see Joshua 17:11; Judges 1:27).

Aner…and Bilam

From half the tribe of Manasseh: Aner and its perimeter fields, and Bilam<notes|b1/> and its perimeter fields, for the remaining family of the sons of Kehat.

וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה נתנו אֶת־עָנֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בִּלְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת, לפי משפחות, לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים.

נה וּמִמַּחֲצִית מַטֵּה מְנַשֶּׁה אֶת־עָנֵר וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת־בִּלְעָם וְאֶת־מִגְרָשֶׁיהָ לְמִשְׁפַּחַת לִבְנֵי קְהָת הַנּוֹתָרִים

This chapter opens once again with the beginning of the family chain, in order to list the families of Levites who were not priests. The sons of Levi: Gershom, Kehat, and Merari.  