The geographical location of the kingdom of Sheba was blessed with a unique ecological confluence that enabled the natural growth of myrrh and frankincense, and the kingdom of Sheba was renowned in ancient times for the cultivation and trade of perfumes. It is related in Assyrian documents dating back to the days of Sargon II, in the eighth century BCE, that the king of Sheba brought spices, horses, and camels to the king of Assyria. Similar inscriptions also exist from the reign of Sennacherib. Sheba was also a source in the gold trade (see Jeremiah 6:20; Ezekiel 27:22; Psalms 72:15).

Spices and gold in abundance

BACKGROUND

הרצועה הגאוגרפית שבה שכנה ממלכת שבא, אפשרה את הצירוף האקולוגי הייחודי שבו גדלו באופן טבעי המור והלבונה. על כן ממלכת שבא הייתה ידועה בימי קדם בגידול הבשמים ובמסחר בהם. בתעודות אשוריות מימי סרגון השני בן המאה ה-8 לפנה"ס מסופר שמלך שבא הביא למלך אשור בשמים, סוסים וגמלים. שרדו גם כתובות שתוכנן דומה מימי סנחריב. שבא הייתה גם מקור לסחר בזהב (ראו ירמיה ו,כ; יחזקאל כז,כב; תהלים עב,טו).

בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב

הרחבות

The queen of Sheba, a state located in southern Arabia, in the region of Yemen, or in eastern Africa, perhaps modern-day Ethiopia, heard of the renown of Solomon, that he was a great king, wiser than the rest. Perhaps she even encountered his ships making their way southward. It is possible that Sheba was always ruled by women or the queen was the heir and successor of a king with no sons. And she came from afar, not for political reasons, but to test Solomon with riddles in Jerusalem, to ask him clever questions, with a very great retinue, and camels bearing spices and gold in abundance,<notes|b1/> and precious stones. She came to Solomon and she spoke with him everything that was in her heart.

וּמַלְכַּת־שְׁבָא. שבא הייתה מדינה בדרום ערב, בסביבות תימן או באפריקה המזרחית, אולי באתיופיה. אולי מלכו בשבא מלכוֹת, או ששלטו בה מלכים, אלא שבאותו זמן נשארה הבת המושלת. שָׁמְעָה אֶת־שֵׁמַע שְׁלֹמֹה, כמלך גדול וחכם מכול. אולי אף נתקלה באניותיו שעשו את דרכן דרומה. וַתָּבוֹא מרחוק לא מטעמים פוליטיים אלא לְנַסּוֹת אֶת־שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת, לשאול אותו שאלות חכמה בִּירוּשָׁלִַם בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד, וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה. מכיוון שהיא לא הגיעה דרך הים, מסתבר שבאה מכיוון מערב. וַתָּבוֹא אֶל־שְׁלֹמֹה, וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ.

א וּמַלְכַּת־שְׁבָא שָׁמְעָה אֶת־שֵׁמַע שְׁלֹמֹה וַתָּבוֹא לְנַסּוֹת אֶת־שְׁלֹמֹה בְחִידוֹת בִּירוּשָׁלִַם בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד וּגְמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב לָרֹב וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבוֹא אֶל־שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר עִמּוֹ אֵת כָּל־אֲשֶׁר הָיָה עִם־לְבָבָהּ

Solomon responded to all her concerns, answering all her queries; there was no matter obscured from Solomon that he could not tell her.

וַיַּגֶּד־לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־דְּבָרֶיהָ, ענה לה על כל שאלותיה, וְלֹא־נֶעְלַם דָּבָר מִשְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ.

ב וַיַּגֶּד־לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת־כָּל־דְּבָרֶיהָ וְלֹא־נֶעְלַם דָּבָר מִשְּׁלֹמֹה אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ

The queen of Sheba saw the wisdom of Solomon, and the House that he had built,

וַתֵּרֶא מַלְכַּת־שְׁבָא אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְאת הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה,

ג וַתֵּרֶא מַלְכַּת־שְׁבָא אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה

and the food of his table, and the seating of his servants, his officials, and the standing of his ministers, their work hierarchy, and their garments, his cupbearers, who poured his drinks, and their garments, and his ascent, his grand staircase, that he, the king, would ascend to the House of the Lord. She saw the structure and management of Jerusalem under his reign, all of which was new to her. And it took her breath away. She was astonished by what she saw.

ואת מַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו, שריו, וּמַעֲמַד, סדר עבודת מְשָׁרְתָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו, מוזגי משקאותיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם, וַעֲלִיָּתוֹ, גרם המדרגות המפואר ֹאֲשֶׁר יַעֲלֶה המלך אל בֵּית ה'. היא ראתה את התבנית וההתנהלות של ירושלים תחת שלטונו, וכל זה היה חדש לה. וְלֹא־הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ. היא נפעמה ממראה עיניה.

ד ומַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וַעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה' וְלֹא־הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ

She said to the king: The account that I had heard in my land about your words and your wisdom is true.

וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל־דְּבָרֶיךָ וְעַל־חָכְמָתֶךָ.

ה וַתֹּאמֶר אֶל־הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל־דְּבָרֶיךָ וְעַל־חָכְמָתֶךָ

I did not believe their accounts until I came here, and my eyes saw the reality; behold, it is clear that half the greatness of your wisdom was not told to me. The stories which I thought were exaggerations do not cover even half of what I have found; you exceed the report that I heard.

וְלֹא־הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי הנה וַתִּרְאֶינָה עֵינַי את המציאות, וְהִנֵּה התברר כי לֹא הֻגַּד־לִי חֲצִי מַרְבִּית חָכְמָתֶךָ. הסיפורים שנשמעו באוזני גוזמאות, אינם ממצים אפילו מחצית ממה שמצאתי. יָסַפְתָּ, הוספת עַל־הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי.

ו וְלֹא־הֶאֱמַנְתִּי לְדִבְרֵיהֶם עַד אֲשֶׁר־בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד־לִי חֲצִי מַרְבִּית חָכְמָתֶךָ יָסַפְתָּ עַל־הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי

Your wisdom is so glorious: Happy are your men, and happy are these servants of yours, who stand before you continually and hear your wisdom. She praises King Solomon for his greatness, in his presence.

חכמתך כה מפוארת, שאַשְׁרֵי, מאושרים אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת־חָכְמָתֶךָ תמיד. היא משבחת את המלך שלמה בפניו על גדולתו.

ז אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד וְשֹׁמְעִים אֶת־חָכְמָתֶךָ

May the Lord your God be blessed, who favored you to place you on His throne, to be king for the Lord your God; in your God’s love of Israel, He wished to establish them, the people of Israel, forever. He appointed you king over them to execute justice and righteousness.

יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ על אֲשֶׁר הוא חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַה' אֱלֹהֶיךָ. בּגלל אַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל ורצונו לְהַעֲמִידוֹ – את עם ישראל לְעוֹלָם, וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

ח יְהִי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל־כִּסְאוֹ לְמֶלֶךְ לַה' אֱלֹהֶיךָ בּאַהֲבַת אֱלֹהֶיךָ אֶת־יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִידוֹ לְעוֹלָם וַיִּתֶּנְךָ עֲלֵיהֶם לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה

She gave the king one hundred and twenty talents of gold, which was a very large gift, and spices in great abundance, and precious stones; there was nothing like the spice that the queen of Sheba gave to King Solomon. Some of the expensive spices that were used in the Temple did not grow in Israel or its immediate environs. Rather, they were imported from India, and perhaps even from farther away. For thousands of years, the spice trade was one of the great international commercial enterprises. On this occasion, the most select spice was brought via the most direct route, and it was considered exceptional in its quantity and quality.

וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב, מתנה גדולה מאוד וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה. וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת־שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. גם חלק מהבשמים היקרים שהיו משתמשים בהם במקדש לא גדלו בארץ ולא סמוך לה, אלא יובאו מקצות העולם – מהודו ואולי הלאה ממנה. הבשמים והתבלינים היו מענפי הסחר הגדולים במשך אלפי שנים. הפעם הובא הבושם המובחר ביותר בדרך הישירה ביותר, ולכן נחשב יוצא דופן בכמותו ובטיבו.

ט וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים לָרֹב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וְלֹא הָיָה כַּבֹּשֶׂם הַהוּא אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת־שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה

Apropos the treasures that the queen of Sheba brought to Solomon, the chronicler lists other riches that arrived from the south, via the sea: Also the servants of Huram and the servants of Solomon, who had brought gold from Ofir, brought sandalwood and precious stones.

אגב האוצרות שהביאה מלכת שבא לשלמה, מסופר על אוצרות נוספים שהגיעו מהדרום דרך הים: וְגַם עַבְדֵי חוּרָם וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר־הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר, הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה.

י וְגַם עַבְדֵי חוּרָם וְעַבְדֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר־הֵבִיאוּ זָהָב מֵאוֹפִיר הֵבִיאוּ עֲצֵי אַלְגּוּמִּים וְאֶבֶן יְקָרָה

The king made the sandalwood into paths, stairs, or bannisters for the ascents,<footnote data-lang="eng" data-id="8382" data-num="60"/> to the House of the Lord, and to the house of the king, and harps and lyres for the musicians; there were none like them seen previously in the land of Judah, as they were brought from the distant south.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי, מעצי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת, מדרגות או מסעדים לידיים במעלה<footnote data-lang="heb" data-id="9417" data-num="5"/> לְבֵית־ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים. וְלֹא־נִרְאוּ כָהֵם, כמותם לְפָנִים, קודם לכן בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, שכן הם הגיעו מן הדרום הרחוק.

יא וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲצֵי הָאַלְגּוּמִּים מְסִלּוֹת לְבֵית־ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנֹּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים וְלֹא־נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים בְּאֶרֶץ יְהוּדָה

King Solomon gave to the queen of Sheba all her wishes that she requested, beyond that which he gave her to correspond to those gifts<footnote data-lang="eng" data-id="8383" data-num="61"/> which she had brought to the king. Officially they exchanged gifts, but perhaps there was also a commercial aspect to their meeting. She then turned around and went to her land, she and her servants. The story of the queen of Sheba is mentioned here because she came from afar to hear Solomon’s wisdom, an unusual purpose for a journey that long. She honored Solomon in a manner unlike that of other nations. She did so of her own initiative, motivated by her admiration for him.

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת־שְׁבָא אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה, ביקשה, מִלְּבַד מה שניתן לה כנגד<footnote data-lang="heb" data-id="9418" data-num="6"/> אֲשֶׁר־הֵבִיאָה מלכת שבא אֶל־הַמֶּלֶךְ. באופן רשמי היו ביניהם חילופי מתנות, ואולי היה בפגישתם גם צד מסחרי. וַתַּהֲפֹךְ, פנתה לאחר מכן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ. סיפור מלכת שבא נזכר כאן משום שהיא באה מרחוק על מנת לשמוע דברי חכמה, שזו מטרה בלתי רגילה למסע כה ארוך. היא כיבדה את שלמה שלא כדרך העמים, אלא מיזמתה ובשל ההערכה שרחשה כלפיו.

יב וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת־שְׁבָא אֶת־כָּל־חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר־הֵבִיאָה אֶל־הַמֶּלֶךְ וַתַּהֲפֹךְ וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ

The weight of the gold that came to Solomon in one year, or in one of those years, perhaps the same year during which the queen of Sheba arrived with such a large amount of additional gold, was six hundred and sixty-six talents of gold,

וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת, בכל שנה, או: באחת השנים – אולי באותה שנה שמלכת שבא באה והביאה אִתה כמות גדולה נוספת של זהב, שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב.

יג וַיְהִי מִשְׁקַל הַזָּהָב אֲשֶׁר־בָּא לִשְׁלֹמֹה בְּשָׁנָה אֶחָת שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ כִּכְּרֵי זָהָב

and all this was besides that which was brought by the itinerant traders, who traveled to various places to examine merchandise and engage in trade, and the merchants would bring goods to the Land of Israel; all the Arabian kings and the regional governors of the land would bring gold and silver to Solomon.

כל זאת לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים, ההולכים למקומות שונים לבדוק ולסחור וְהַסֹּחֲרִים שמְבִיאִים סחורות לארץ יהודה, וְכָל־מַלְכֵי ארץ עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ, מושלי האזור היו מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.

יד לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל־מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה

According to most commentaries, the expression zahav shaḥut refers to gold that has been stretched in some manner, either through heating or beating. The Septuagint renders the expression “beaten gold,” while the Sages interpret it either as “highly malleable gold that was spun like thread” (Yoma 55a), or “gold stretched out as wax” (Jerusalem Talmud, Yoma 4:4; see also Rashi; Radak).

Beaten gold [zahav shah]ut

לפי מרבית המפרשים הוא זהב שנעשה בו עיבוד כלשהו - באמצעות חימום, מתיחה או ריקוע. לפי תרגום השבעים, זהו זהב מרוקע, ובתלמודים - זהב שנטווה כחוט (בבלי, יומא מה ע"א) או שנמשך כשעווה (ירושלמי, יומא ד,ד. וראו רש"י ורד"ק).

זָהָב שָׁחוּט

King Solomon crafted two hundred shields, large shields that surrounded the warrior from three sides,<footnote data-lang="eng" data-id="8384" data-num="62"/> which had a coating of beaten gold,<notes|b1/> perhaps highly malleable gold that was so soft that it could be stretched out like thread;<footnote data-lang="eng" data-id="8385" data-num="63"/> six hundred coins or units of beaten gold would go into each shield,

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה, סוג של מגִנים גדולים המקיפים את הלוחם משלושה צדדים,<footnote data-lang="heb" data-id="9419" data-num="7"/> מצופים בזָהָב שָׁחוּט, אולי זהב נקי כה רך, שאפשר היה למשכו כחוט.<footnote data-lang="heb" data-id="9420" data-num="8"/> שֵׁשׁ מֵאוֹת מטבעות או יחידות זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל־הַצִּנָּה הָאֶחָת.

טו וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מָאתַיִם צִנָּה זָהָב שָׁחוּט שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב שָׁחוּט יַעֲלֶה עַל־הַצִּנָּה הָאֶחָת

and three hundred bucklers, small round shields carried by a handle or worn on the forearm, fashioned of beaten gold; three hundred gold would go into each buckler. The various types of shields must have been coated with a large amount of gold, so that they too would be effective in battle. The king put them in the House of the Forest of Lebanon, the king’s palace.<footnote data-lang="eng" data-id="8386" data-num="64"/>

וּשְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים, הנישאים ביד, עשויים זָהָב שָׁחוּט, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת. נראה שהצינות והמגִנים היו מצופים בכמות גדולה של זהב, שכן היה עליהם להיות גם יעילים. וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן, ארמון המלך.<footnote data-lang="heb" data-id="9421" data-num="9"/>

טז וּשְׁלֹשׁ־מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זָהָב יַעֲלֶה עַל־הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בְּבֵית יַעַר הַלְּבָנוֹן

The king crafted a great throne of ivory, and he plated it with pure gold.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן, עשוי משן פיל – שנהב, גָּדוֹל, וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר.

יז וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּסֵּא־שֵׁן גָּדוֹל וַיְצַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר

There were six stairs to the throne, and a ramp of gold, upon which one would ascend to the throne, fastened tight to the throne,<footnote data-lang="eng" data-id="8387" data-num="65"/> armrests on this side and on that side on the place of the seat, and two lions standing near the armrests for ornamentation,

וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת, מדרגות לַכִּסֵּא, והוא ניצב בגובה מעליהן, וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב שעולים בו לַכִּסֵּא, המעלות והכבש היו מָאֳחָזִים, מוצמדים לכיסא,<footnote data-lang="heb" data-id="9422" data-num="10"/> וְיָדוֹת, משענות מִזֶּה וּמִזֶּה עַל־מְקוֹם הַשָּׁבֶת, הישיבה. וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל, ליד הַיָּדוֹת לקישוט.

יח וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל־מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת

and twelve lions standing there on the six stairs on this side and on that side, on both sides; nothing like it, so glorious, was crafted for any other kingdom in the world.

וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיוֹת היו עֹמְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, משני הצדדים. לֹא־נַעֲשָׂה כֵן – כיסא מפואר כזה לְכָל־מַמְלָכָה בעולם.

יט וּשְׁנֵים עָשָׂר אֲרָיוֹת עֹמְדִים שָׁם עַל־שֵׁשׁ הַמַּעֲלוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה לֹא־נַעֲשָׂה כֵן לְכָל־מַמְלָכָה

All the drinking vessels of King Solomon were made of gold, and all the vessels of the House of the Forest of Lebanon were pure gold; relative to the massive amounts of gold, silver was not considered anything particularly valuable in the days of Solomon.

וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה היו עשויים זָהָב, וְכֹל כְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְּבָנוֹן היו מזָהָב סָגוּר, מזוקק. מרוב זהב אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה,

כ וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית־יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר אֵין כֶּסֶף נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה

The name shenhav is comprised of shen, meaning tooth, and hav, which means elephant in Egyptian (eb). The parallel term in Sanskrit is ubba. This is also the source for the island named Abu in the center of the Nile, near modern-day Aswan, called Elephantine in Greek.

Ivory[shenhabim]

השם שנהב מורכב מהמלה שן ומהמלה הב, שבמצרית משמעה פיל (eb), ומקבילה לכך המלה אֻבָּה בסנסקריט. זהו גם המקור לשמו של האי יב במרכז הנילוס, סמוך לאסואן של ימינו, הנקרא ביוונית Elephantine.

שֶׁנְהַבִּים

For the king had ships that went to Tarshish, which is probably not the city of this name in the area of Spain, as these ships sailed southward, perhaps in the direction of India. These ships sailed with the servants of Huram. Due to the great distance, once every three years the ships of Tarshish would come. When the ships returned, they would be bearing gold, silver, ivory,<notes|b1/> monkeys,<footnote data-lang="eng" data-id="8388" data-num="66 "/>and peacocks.<notes|b />

כִּי־אֳנִיּוֹת השייכות לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת לתַּרְשִׁישׁ, נראה שאין מדובר כאן בעיר באזור ספרד, שכן האניות הללו נוסעות דרומה, אולי לכיוון הודו עִם עַבְדֵי חוּרָם. בגלל הפלגתן למרחקים אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. ספינות מפרש היו שטות סמוך לחוף ככל האפשר. כשהאניות חזרו, הן היו נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים, שִׁני פיל וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים, המזוהים עם הטווסים.<footnote data-lang="heb" data-id="9423" data-num="11 "/>

כא כִּי־אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים

King Solomon became greater than all the kings of the earth in wealth and wisdom.

וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וְחָכְמָה.

כב וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וְחָכְמָה

All the kings of the earth would seek the presence of Solomon, to hear his wisdom that God had placed in his heart.

וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמוֹעַ אֶת־חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן הָאֱלֹהִים בְּלִבּוֹ. מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה, לִשְׁמוֹעַ אֶת־חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן הָאֱלֹהִים בְּלִבּוֹ.

כג וְכֹל מַלְכֵי הָאָרֶץ מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלֹמֹה לִשְׁמוֹעַ אֶת־חָכְמָתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן הָאֱלֹהִים בְּלִבּוֹ

Each would come to visit him, and bring his tribute: silver vessels, gold vessels, garments, weapons, spices, horses, and mules, each year’s due in its year. In this way, Solomon was able to collect a vast assortment of great treasures.

וְהֵם באים לבקר אותו ומְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ: כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת, שמלות, בגדים, נֶשֶׁק וּבְשָׂמִים, סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר־שָׁנָה בְּשָׁנָה. וכך התקבצו אצל שלמה אוצרות מגוונים וגדולים.

כד וְהֵם מְבִיאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת נֶשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר־שָׁנָה בְּשָׁנָה

Solomon had four thousand stalls for horses and chariots, and twelve thousand horsemen, and he placed them in the chariot cities and with the king in Jerusalem. It appears that in order to prevent looting, or for organizational reasons, he placed some of the horses and chariots in chariot cities, while others were kept with him, in Jerusalem.

וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת, אורוות סוּסִים וּמַרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים, וכדי למנוע ביזה או מטעמי ארגון יַּנִּיחֵם – את חלק מהפרשים והמרכבות בְּעָרֵי הָרֶכֶב, וקצתם עִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.

כה וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְיוֹת סוּסִים וּמַרְכָּבוֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים ויַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב ועִם־הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם

He, Solomon, was ruler over all the kings from the Euphrates River to the land of the Philistines, and to the border of Egypt. The kingdom of Solomon incorporated almost all of Syria and the entire southern region of the Land of Israel, all the way to Egypt.

וַיְהִי שלמה מוֹשֵׁל בְּכָל־הַמְּלָכִים מִן־הַנָּהָר – נהר פרת, וְעַד־אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם. ממלכת שלמה כללה כמעט את כל סוריה ואת כל האזור שבדרום הארץ עד מצרים.

כו וַיְהִי מוֹשֵׁל בְּכָל־הַמְּלָכִים מִן־הַנָּהָר וְעַד־אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם

The king caused the silver in Jerusalem to be like stones; due to the preponderance of available silver it was not considered a precious commodity, and cedars that were brought in large amounts from the mountains of Lebanon, he caused to be as abundant as the sycamores that are in the foothills. The cedar trees were no longer considered rare but were treated like sycamores, which grew plentifully in the coastal plain.

וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים. ריבוי הכסף הפנוי גרם שהכסף ייחשב כאילו אין בו ייחוד. וְאֵת הָאֲרָזִים שיובאו בהמוניהם מהר הלבנון, נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. הם הפסיקו להיות נדירים ונחשבו כמו השקמים הצומחים לרוב בשפלה באופן טבעי.

כז וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת־הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר־בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב

They would bring out horses for Solomon from Egypt, and from all the lands. Solomon traded in horses that were bred in Egypt. His servants sold them to nations that sought trained horses for their chariots (see 1:16–17).

וּמוֹצִיאִים סוּסִים מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכָּל־הָאֲרָצוֹת. שלמה עסק בתיווך סוסים שגודלו במצרים. עבדיו סחרו בהם עם עמים שהיו זקוקים לסוסים מאומנים למרכבותיהם.<footnote data-lang="heb" data-id="9424" data-num="12"/>

כח וּמוֹצִיאִים סוּסִים מִמִּצְרַיִם לִשְׁלֹמֹה וּמִכָּל־הָאֲרָצוֹת

There were books of prophecy that addressed the reign of King Solomon that did not survive. Since their content was not relevant to the book of Chronicles they were not included here. One of these books was written by the prophet Natan, who was active at the beginning of Solomon’s reign. Some maintain that the end of the book of Samuel was also written by Natan, but there is no clear proof for this claim from the verses (see Bava Batra 15a; Malbim, I Chronicles 29:29). With regard to Ahiya the Shilonite, it is known that he lived toward the end of Solomon’s reign, and after his death. The vision of Yedo about Yorovam son of Nevat relates to a later period (see Rashi; Metzudat David; Metzudat Tzion).

In the words of Natan the prophet, and in the prophecy of Ahiya the Shilonite, and in the visions of Yedo the seer regarding Yorovam the son of Nevat

DISCUSSION

שלא הגיעו לידינו ובהם דובר גם על שלמה המלך, אבל תוכנם אינו שייך לספר דברי הימים ולכן לא נכלל בו. ספר אחד כזה נכתב על ידי נתן הנביא, שפעל בתחילת מלכות שלמה. יש אומרים שאת סוף ספר שמואל כתב נתן הנביא, אבל אין לכך ראיה מן הכתובים (ראו בבא בתרא טו ע"א; מלבי"ם דברי הימים א' כט,כט). על אחיה השילוני ידוע שחי בסוף ימי שלמה ולאחר מותו. גם חזון יעדו על ירבעם בן נבט שייך לתקופה מאוחרת יותר (ראו רש"י ומצודות).

היו ספרי נבואה

The rest of the early and late matters of Solomon, at the beginning and end of his reign, aren’t they written in the words of Natan the prophet, and in the prophecy of Ahiya the Shilonite, and in the visions of Yedo the seer regarding Yorovam the son of Nevat?<notes|d1/>

וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, מעשיו שבראשית מלכותו ובסופה הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל־נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבַחֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה עַל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט.

כט וּשְׁאָר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הֲלֹא־הֵם כְּתוּבִים עַל־דִּבְרֵי נָתָן הַנָּבִיא וְעַל־נְבוּאַת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי וּבַחֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה עַל־יָרָבְעָם בֶּן־נְבָט

Apparently, Solomon died in his fifties, as he ascended the throne in his youth. Nothing is known of his health, but it is clear that he lived a very intense life. In sharp contrast to the account in I Kings (chap. 11), there is no criticism of Solomon cited here, certainly not explicit criticism.

Solomon reigned in Jerusalem, over all Israel, for forty years

נראה ששלמה מת כבן חמישים וכמה שנים, שכן עלה לשלטון כשהיה בשנות נעוריו. לא ידוע על מצב בריאותו, אך ברור שחי חיים אינטנסיביים מאוד. לעומת הכתוב בספר מלכים (א' יא), כאן לא נזכרים דברי ביקורת על שלמה, בוודאי לא במפורש.

וימלֹך שלמה... ארבעים שנה

Solomon reigned in Jerusalem, over all Israel, for forty years,<notes|d1/> during which time the small kingdom, based on agriculture and a people’s army, became a state with diverse foreign relations, a trained military force, and broad maritime trade. This transformation created the foundations for projects in various areas of endeavor in subsequent generations.

וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה שבמהלכן הפכה ממלכת יהודה הקטנה שהתבססה על צבא עממי וחקלאות, למדינה בעלת קשרי חוץ מסועפים, כוח צבאי מיומן ומסחר ימי ענף. תמורה נרחבת זו יצרה תשתיות בתחומים שונים גם לדורות הבאים.

ל וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה

Solomon lay with his fathers and, appropriately, they buried him in the city of David his father; and Rehavam his son reigned in his stead.

וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו, כראוי. וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו.

לא וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם־אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו

The queen of Sheba, a state located in southern Arabia, in the region of Yemen, or in eastern Africa, perhaps modern-day Ethiopia, heard of the renown of Solomon, that he was a great king, wiser than the rest. Perhaps she even encountered his ships making their way southward. It is possible that She