There is no doubt that converts joined the community of Israel during the years of Israel’s exile from and return to Zion. However, since they were not distinguished as a separate group, their numbers are not known, and they have been absorbed into the collective of Israel.

The stranger will accompany them

DISCUSSION

אין ספק שנוספו גרים לישראל במשך שנות הגלות והשיבה, אך מכיוון שהם לא נמנו ולא סומנו, הם לא נשמרו בזיכרון הקולקטיבי כקבוצה לעצמה, ואין ידוע לנו מה מספרם.

ונלוָה הגר

הרחבות

The fall of Babylon will free the exiled members of Israel living there; some of these exiles will return to their homeland: For the Lord will have mercy on Jacob and will again choose Israel, and He will place them on their land; the stranger will accompany them,<notes|d1/> and they will be appended to the house of Jacob.

מפלת בבל משחררת את גולי ישראל שבתוכה, ומהם ישובו לארץ נחלתם. כִּי, כאשר יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם לאחר שובם אליה — וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם, וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב.

א כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב

The peoples will take them, Israel, and bring them to their place. Nations will help Israel return to their land. The house of Israel will inherit them, other nations that have settled on the land of the Lord, as slaves and as maidservants. Then, after returning to inhabit their land, they, Israel, will be the captors of their former captors, and they will subjugate their erstwhile oppressors and render them servants and second-class citizens.

וּלְקָחוּם — את ישראל עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם. העמים יסייעו בידם לחזור לארצם. עם זאת יבואו עמים, וְהִתְנַחֲלוּם — את העמים הללו בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. וְהָיוּ אז ישראל שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם, וְרָדוּ, ימשלו בְּנֹגְשֵׂיהֶם. כאשר יתיישבו ישראל באדמתם, יהפכו אותם אנשים שהיו קודם שוביהם ומשעבדיהם, למשרתיהם ולאזרחים מדרגה שנייה.

ב וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם

It shall be on the day that the Lord gives you relief from your pain and from your trembling and from the hard work with which you were made to work, then it will be possible to summarize the period of your suffering, and you will then be able to sing a new song.

וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ, מצערך וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ, אפשר יהיה לערוך סיכומים על התקופה שהייתה, ולשיר שיר חדש.

ג וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ ה' לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ

This parable is most appropriate for the great Babylonian king Nebuchadnezzar, who built the Chaldean Empire. Nebuchadnezzar was considered not only a mighty king and great conqueror, but also a powerful and complex personality who was to be treated with the utmost respect and fear (see Jeremiah 27:1–15; Daniel 2:37–38). Without a doubt, Nebuchadnezzar was the most outstanding personality in the short history of the Babylonian Empire, and he marked the apex of its greatness. The kings who followed him were seen as mere stand-ins whose greatness paled in comparison to his. Their reigns saw the continuous decline of Babylon until the Babylonians no longer existed as a people. Although this prophecy pertains explicitly to the Babylonian king, it also pertains to a particular model of rulers who become legendary even during their own lifetimes, a model that seems to fit several historical figures. Sometimes, the nature of prophecy is such that it suits events thousands of years into the future more than it does events that transpire soon after the prophecy is uttered. For example, some have claimed that this prophecy strikingly describes Joseph Stalin.

This parable about the king of Babylon

מתאים למלך הבבלי הגדול, נבוכדנצר, שיסד את הממלכה הכשדית מחדש. נבוכדנצר נחשב לא רק מלך חזק וכובש גדול, אלא גם דמות גדולה ומורכבת, שמתייחסים אליה בכבוד ובאימה רבה. (ראו ירמיה כז,א–טו; דניאל ב,לז–לח). ללא ספק הוא היה הדמות הבולטת ביותר בתולדות האימפריה הבבלית, וסימן את שיא גדולתה. המלכים הבאים אחריו, נתפסים כממלאי מקום חיוורים לדמותו הגדולה. ולמעשה בימיהם הלכה בבל ודעכה עד שלבסוף חדל העם הזה להתקיים לחלוטין. אף על פי שהנבואה התייחסה במפורש למלך בבל, היא מתארת טיפוס של שליטים שעוד בחייהם הפכו לאגדה. נראה שהתיאור הולם בהחלט דמויות אחדות במשך הדורות. מטבעם של דברי נבואה, שהם עשויים להתאים לאירועים שהתרחשו אחרי אלפיים שנה, לעתים אף יותר מאשר לאלה שאירעו מאה שנה אחרי זמנו של הנביא. בדורות האחרונים היה מי שהשתמש בנבואה הזו כדי לתאר את סטאלין, והיא אכן הולמת את דמותו באופן מפתיע.

המשל הנבואי על מלך בבל

You will then deliver this parable about the king of Babylon,<notes|d1/> and you will say: How has the oppressor ceased, how has the yoke of the golden kingdom ceased?<footnote data-lang="eng" data-id="2546" data-num="191"/>

וְנָשָׂאתָ אז את הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל. וְאָמָרְתָּ: אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ, בטל רודה שָׁבְתָה מַדְהֵבָה, עול השלטון?!<footnote data-lang="heb" data-id="2816" data-num="20"/>

ד וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה

The Lord broke the staff of the wicked, the rod of the rulers. The staff or rod fills a double role: It is a club which strikes and punishes the people, and also the scepter of royal authority.

שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים, שֵׁבֶט מֹשְׁלִים. המטה והשבט ממלאים תפקיד כפול: המקל המכה את העמים, ושרביט המלוכה והשלטון.

ה שָׁבַר ה' מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים

It is the king’s rod that smites peoples in ire, an incessant blow; it subjugates nations in wrath, who are pursued without relief. It is as though the king cannot rest. He pursues war and is thus afflicted by constant warfare.

מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה, בזעם מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה, ללא הפוגה, רֹדֶה בָאַף, בכעס גּוֹיִם. מֻרְדָּף, נרדף בְּלִי חָשָׂךְ, מבלי להימנע. נראה שאין הוא מסוגל לנוח. הוא רודף מלחמות וגם רדוף מלחמות. עכשיו, אחרי מותו, העולם הפך שקט יותר —

ו מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ

Now, at his death, the entire earth rests, and is tranquil; they all broke out into song.

נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ. פָּצְחוּ הכול רִנָּה, שירה.

ז נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה

Also junipers rejoice over you, over your death, as well as cedars of Lebanon, as though saying: Since you lie down, the woodcutter does not come against us. The king of Babylon felled many large trees in order to build extravagant palaces and to besiege cities. Thus, even the trees rejoice over his death.

גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ, על מותך, וגם אַרְזֵי לְבָנוֹן, כאומרים: מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ. מלך בבל בנה ארמונות אדירים, וכרת עצים גדולים רבים לשם כך ולשם המצור שעשה על ערים רבות. כעת נרגעים אפילו העצים. רֵת עָלֵינוּ.

ח גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ לְךָ אַרְזֵי לְבָנוֹן מֵאָז שָׁכַבְתָּ לֹא יַעֲלֶה הַכֹּרֵת עָלֵינוּ

At the same time, the netherworld from below trembles for you in anticipation of your arrival; ghosts are roused for you, all the prominent ones of the earth who were prominent in their lifetimes; they are raised from their thrones in the netherworld, all the kings of the nations.<footnote data-lang="eng" data-id="2547" data-num="192"/>

מן העבר השני, שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ. כשאתה בא לגיהינום מתעוררות שם חרדה והתרגשות. עוֹרֵר לְךָ השאול רְפָאִים, מתים, כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ, כל האנשים שהיו גדולים בחייהם מתעוררים לקראתך. הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם שבגיהינום כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.<footnote data-lang="heb" data-id="2817" data-num="21"/>

ט שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם

All of them would respond and would say to you: You too, the great king who ruled by force, who was treated as an eternal and immovable force of nature, have been weakened like us?<footnote data-lang="eng" data-id="2548" data-num="193"/> You have become likened to us! You are also dead!

כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: גַּם אַתָּה, המלך הגדול המושל בכיפה, שנתפסת כאיתן טבע נצחי שדבר אינו יכול להזיזו, חֻלֵּיתָ, חלית, נחלשת<footnote data-lang="heb" data-id="2818" data-num="22"/> כָמוֹנוּ, אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ, נדמית לנו. הנה גם אתה מת.

י כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ

Your pride is brought down to the netherworld, the strains of your lyres. The melodies that were always played before you have been silenced. Now, after once gloriously presiding over the entire world, you lie still in the ground and beneath you are spread maggots, and your cover is worms.

הוּרַד אל שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ, גאוותך הושפלה, הֶמְיַת נְבָלֶיךָ. המנגינות שהיו תמיד מנגנים לכבודך, הורדו גם הן מהבימה ונדַמו. אחרי שישבת בכבוד גדול ברומו של עולם — תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה, תשכון דומם על מצע של רימה, וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה, ומעליך תולעים.

יא הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה

Some explain that the name heilel is derived from the word hila, “illumination” (Rashi; Ibn Ezra; Radak). The Latin translations of the Bible render heilel literally as lucifer, or “bringer of light.” This translation is the basis for various legends of a fallen angel called Lucifer, although Jewish tradition knows of no such angel.

Shining morning star [heilel ben shahar]

יש שגזרו את שמו הֵילֵל מן המלה 'הילה', שפירושה זריחה והארה. (על פי רש"י, ראב"ע ורד"ק). להבדיל — בתרגומים הלטיניים מתורגם הביטוי כלוציפר, שמשמעותו המילולית היא נושא האור; וזהו מקורן של אגדות שונות על המלאך שנגדע ונפל מן השמים.

הֵילל בן שחר

The prophet now addresses the king himself: How have you fallen from the heavens, shining morning star [heilel ben shah]·?<notes|d1/> This refers to the planet Venus, which is the brightest star in the early morning sky. Some explain that heilel ben shaḥar is actually the name of a Babylonian general. In any case, the prophet asks: You once shone like a bright star; how have you been felled to the ground, you, who were once controller of nations?

הנביא פונה אל המלך ואומר לו:אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם, הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, כוכב נוגה, שהוא כוכב הלכת הבהיר ביותר המופיע בזמן השחר. היית ככוכב מזהיר, ועכשיו נפלת.<footnote data-lang="heb" data-id="2819" data-num="23"/> נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ, אתה שהיית חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם.

יב אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם

You said in your heart while you were still alive: I will ascend to the heavens; above the stars of God I will elevate my throne, and I will sit on the mountain of meeting at the ends of the North where the sun does not shine, a place that you believe is fit for a gathering of the gods.

וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ בעודך חי: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה, מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד, במקום המתאים להתוועדות האלים, לדעתך, בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן, בצפון הנסתר, באזור שאליו אין השמש מגיעה.

יג וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן

It is possible that Nebuchadnezzar claimed to be a son of the gods (see Tanḥuma, Va’era 9; Bemidbar Rabba 9:24; Ramban, Exodus 20:3). Isaiah’s denunciation is relevant to other kings, including those who did not explicitly make such a claim, but acted as if they were divine, building lofty palaces for themselves that reached the heavens, so to speak.

I will be like the Most High

ייתכן שנבוכדנצר המלך טען שהוא בן אלים, (ראו תנחומא וארא ט; במדבר רבה ט,כד; רמב"ן שמות כ,ג), אבל גם מלכים אחרים — שדברי ההספד הללו מתאימים להם, ושלא טענו כך במפורש — נהגו בפועל כאילו היו אלים ובנו לעצמם ארמונות בשמים, כביכול.

אדמֶּה לעליון

I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High.<notes|d />

אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, מעל לעננים, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.

יד אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן

However, despite your desire to rise to the heavens, to the netherworld you will be lowered, to the depths of the pit, where you will be buried.

אולם למרות כל רצונותיך, לבסוף אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד, אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר. תיקבר בפינת בור.

טו אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר

Those who see you will peer at you, will scrutinize you, and say: Is this the corpse of the man who caused the entire earth to tremble, who caused kingdoms to quake?

ורֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ, אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ ויאמרו: הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ, מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת?! האם הגופה הזאת היא של מי שכל העולם רעד מפניו?!

טז רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת

Is this the king who rendered the world like a wilderness through his wars, and destroyed its cities? Is this the king who did not release his prisoners homeward?<footnote data-lang="eng" data-id="2549" data-num="194"/>

האם זה המלך ששָׂם תֵּבֵל, עולם כַּמִּדְבָּר במלחמותיו, וְעָרָיו הָרָס, את אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה, שחרר ללכת לביתם?<footnote data-lang="heb" data-id="2820" data-num="24"/>

יז שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה

All the kings of the nations are dead, but they all lie in honor, each in his own house, as they did not generate such opposition, even after their deaths.

כָּל מַלְכֵי גוֹיִם אמנם מתים, אבל כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ, משום שלא יצרו התנגדות כה רבה גם אחרי מותם,

יח כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ

But you were cast from your grave like a detested shoot that is uprooted because it does not grow properly,<footnote data-lang="eng" data-id="2550" data-num="195"/> dressed in the tattered clothing of corpses stabbed with a sword,<footnote data-lang="eng" data-id="2551" data-num="196"/> those lowered to the stones of a pit like a trampled carcass. Your fate will be like those who fall in battle and are left on the battlefield, and whose bodies are tossed into unmarked graves. Unlike the kings of the other nations, who die peacefully in their beds and are honorably interred, you will not be buried in a magnificent grave.

וְאילו אַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב, כמו שעוקרים שתיל שאינו צומח כראוי,<footnote data-lang="heb" data-id="2821" data-num="25"/> לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב, בבגדים קרועים של חללי קרב דקורים,<footnote data-lang="heb" data-id="2822" data-num="26"/> יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס, דרוס. כנופלים במלחמה שנותרו בשדה הקרב המושלכים לקבר כפגרים בלא שתוקם עליהם מצבה, כך יעלה בגורלך — לא תישאר בקברך המפואר, כשאר מלכים המתים על מיטתם בכבוד ובשקט.

יט וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס

You will not join with them, the other kings, in burial, because you destroyed your land; you killed your people. Therefore, the descendants of evildoers, your descendants, will never be mentioned or remembered.

לֹא תֵחַד, תהיה יחד אִתָּם — עם שאר המלכים בִּקְבוּרָה, כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ, השְחתָּ, עַמְּךָ הָרָגְתָּ, ולכן לֹא יִקָּרֵא, לא ייזכר לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים, זרעך.

כ לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ עַמְּךָ הָרָגְתָּ לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים

They will say: Prepare a slaughter for his sons, kill them for the iniquity of their fathers; may they, the sons, not rise and inherit the earth and fill the face of the earth with destruction or enemies.<footnote data-lang="eng" data-id="2552" data-num="197"/>

כי יאמרו: הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ, הִרגו אותם בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם, בַּל יָקֻמוּ חלילה הבנים וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים, הרס וחורבן.<footnote data-lang="heb" data-id="2823" data-num="27"/>

כא הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בַּל יָקֻמוּ וְיָרְשׁוּ אָרֶץ וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים

I will rise against them – the utterance of the Lord of hosts. I will eliminate from Babylon name and remnant,<footnote data-lang="eng" data-id="2553" data-num="198"/> or relative,<footnote data-lang="eng" data-id="2554" data-num="199"/> and son, or descendant, and grandson – the utterance of the Lord.

וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר, שארית או שאר בשר<footnote data-lang="heb" data-id="2824" data-num="28"/> וְנִין, בן, או: כל צאצא וָנֶכֶד, נְאֻם ה'.

כב וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה' צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ה'

The powerful empire built by Nebuchadnezzar lasted only about seventy years before it was swept away entirely. Such is the fate of all tyrants, even those who initiate revolutionary changes in their lifetimes: Sooner or later, after their deaths, they and their families disappear (see Jeremiah 25:11–38).

I will sweep it with the broom of destruction

The kippod seems to be a nocturnal bird (Metzudat Tzion). Some identify it as the brown fish owl, Bubo zeylonensis, which dwells near water sources and whose feathers are bristle-like, similar to the animal known in modern Hebrew as the kippod, hedgehog. Birds of this type were last seen in the Land of Israel in the nineteenth century (see also Isaiah 34:15; Zephaniah 2:14).

Fish owl [kippod]

BACKGROUND

האימפריה החזקה שבנה נבוכדנצר לא החזיקה מעמד הרבה יותר משבעים שנה. בבל נמחקה לחלוטין, ולא נותר ממנה דבר מלבד חורבות. כך קורה לכל העריצים הגדולים — אף לאלו שחוללו תמורות עצומות בעולם בחייהם — זמן קצר או ארוך יותר אחרי מותם הם ומשפחותיהם נעלמים לחלוטין. (ראו ירמיה כה,יא ואילך).

וטאטאתיה במטאטא השמֵד

ככל הנראה מין עוף לילי. היה מי שזיהה אותו עם קטופה (שם מדעי: Bubo zeylonensis), עוף השוכן ליד מקורות מים, שנוצותיו מזדקרות וסומרות כמו בעל החיים המכונה בימינו בשם קיפוד. עופות מסוג זה נראו לאחרונה בארץ ישראל במאה ה-19. (הקיפוד נזכר גם להלן לד,טו ובצפניה ב,יד).

קִפֹּד

I will render it, Babylon, a possession of the fish owl<notes|b1/> and pools of water; I will sweep it with the broom of destruction<notes|d />– the utterance of the Lord of hosts. Babylonia shall be utterly destroyed; nothing will remain of it except destroyed cities, swamps, and desolation.

וְשַׂמְתִּיהָ — את ארץ בבל לְמוֹרַשׁ קִפֹּד, כנראה מין עוף לילי<footnote data-lang="heb" data-id="2825" data-num="29"/> וְאַגְמֵי מָיִם. וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד, נְאֻם ה' צְבָאוֹת. בבל תושמד, ולא יישארו ממנה אלא חורבות, ביצות ושממה.

כג וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם ה' צְבָאוֹת

The Lord of hosts took an oath, saying: Surely, as I have imagined, so it will be; just as I devised, so it will stand.

נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי — כֵּן הָיָתָה, וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי, חשבתי — הִיא תָקוּם, המחשבה תתקיים.

כד נִשְׁבַּע ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי — כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם

My plan will be realized: To break Assyria in My land, and on My mountains, I will crush him. His, the Assyrian king’s, yoke will be removed from upon them, My land and mountains, and his, Israel’s, burden will be removed from upon his shoulder.

לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי, וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ, אבוסס ואמחץ אותו. וְסָר מֵעֲלֵיהֶם — מעל ארצי והרַי עֻלּוֹ של מלך אשור, וְסֻבֳּלוֹ, המשא שסובל עַמי — מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר.

כה לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר

This is the plan that is devised against the entire earth, and this is the hand that is outstretched over all the nations. The hand of God, which rules over the entire world, will not allow this injustice to continue.

זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ, וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם. יד ה' המושלת בכל העולם לא תאפשר את קיומו של העוול הזה.

כו זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה עַל כָּל הָאָרֶץ וְזֹאת הַיָּד הַנְּטוּיָה עַל כָּל הַגּוֹיִם

For the Lord of hosts has devised, and who will revoke? His outstretched hand – who will turn it back?

כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר, וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה.

כז כִּי ה' צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר וְיָדוֹ הַנְּטוּיָה וּמִי יְשִׁיבֶנָּה

Like the prophecy above (6:1), but unlike many other prophecies, this prophecy is dated: In the year of the death of King Ahaz, there was this prophecy. The Philistines, who were dealt a severe blow by King Ahaz, celebrated his death. The prophet therefore says to them:

בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה.<footnote data-lang="heb" data-id="2826" data-num="30 "/>פלשתים, שהוכו על ידי אחז שמחו במותו שמחה גדולה. על כן אומר להם הנביא:

כח בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה

Perhaps this refers to a venomous snake such as a cobra; when it expands its hood, it can seem like it has wings. Alternatively, the term refers to a snake that jumps swiftly from spot to spot, giving it the appearance of flight. It is also possible that the term does not refer to a real living creature; rather, the flying serpent is simply a metaphor for a startling and dangerous threat. Artists through the generations have used winged people or creatures to symbolize exceptional power.

A flying serpent

ייתכן שהוא נחש ארסי, דוגמת הקוברה, המותח את עורו ונראה כבעל כנפיים. או שזהו נחש המדלג וקופץ במהירות כה רבה, עד שנראה שהוא מעופף. ושמא אין מדובר כאן בבעל חיים ממשי אלא בתיאור ספרותי של סכנה מאיימת ומפתיעה. באופן כללי דמויות מכונפות של בעלי חיים או של בני אדם באמנות לדורותיה מסמלות עצמה חריגה.

שָׂרָף מְעוֹפֵף

Do not rejoice, all of you, Philistia, because the rod of he who beat you, King Ahaz, is broken; the king has died. For from the root of the snake will emerge an adder, far more dangerous than a typical snake, and its offspring will be a flying, venomous, serpent.<notes|b />In place of the dead King Ahaz, there will arise a king who will strike the Philistines even harder.

אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ, כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ, מת המלך שהכה אותך, כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, הגרוע מסתם נחש,<footnote data-lang="heb" data-id="2827" data-num="31"/> וּפִרְיוֹ של הנחש יהיה שָׂרָף מְעוֹפֵף, כנראה נחש ארסי המתרומם באוויר ומכיש. במקום המלך המת יבוא מלך קשה יותר וירבה מכתו.

כט אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף

Even the firstborn of the impoverished of Israel, the poorest of the people, will graze and be sustained in tranquility,<footnote data-lang="eng" data-id="2555" data-num="200"/> and even the indigent will lie in security, and at the same time I will kill your root with famine, and your remnant he will slay. The Philistines will suffer severe famine and be beaten to the ground, and whoever survives will be slain by the king.<footnote data-lang="eng" data-id="2556" data-num="201"/>

וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים, אפילו הדלים ביותר<footnote data-lang="heb" data-id="2828" data-num="32"/> מישראל ירעו ויתפרנסו בשלווה, וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ. ולעומתם — וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ, הפלשתים יסבלו חרפת רעב ויוכו עד היסוד, וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג אותו מלך.<footnote data-lang="heb" data-id="2829" data-num="33"/>

ל וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג

Wail, until the gate of your city shakes; cry out, city. Philistia, all of you is melted; all of Philistia will eventually be destroyed. For the smoke of war comes from the North, and there is no straggler in his ranks; the enemy’s entire army will gather together to attack you.<footnote data-lang="eng" data-id="2557" data-num="202"/>

הֵילִילִי שַׁעַר, יבבי עד ששערי עירך ירעדו, זַעֲקִי, עִיר, נָמוֹג, נמס, נחלש פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ. פלשת כולה עתידה להיהרס. כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן המלחמה בָּא, וְאֵין חייל בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו. כל צבא האויב יתקבץ יחד.ֹעָדָיו.<footnote data-lang="heb" data-id="2830" data-num="34"/>

לא הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי עִיר נָמוֹג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו

What, then, will the messengers of the nation pronounce? For the Lord has established Zion, and within it will be sheltered the poor of His people. The poor of Israel will find shelter in the rebuilt Jerusalem, as their enemies, the Philistines, will have been dealt a decisive blow.

ואז, מַה יַּעֲנֶה, ישמיעו למַלְאֲכֵי, שליחי גוֹי, לדיפלומטיים ולעיתונאים?– כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן, וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. לעניי ישראל יהיה מחסה בטוח בירושלים הבנויה, שהרי אוכליהם, הפלשתים, הוכו מכה גדולה.

לב ומַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי – כִּי ה' יִסַּד צִיּוֹן וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ

The fall of Babylon will free the exiled members of Israel living there; some of these exiles will return to their homeland: For the Lord will have mercy on Jacob and will again choose Israel, and He will place them on their land; the stranger will accompany them, and they will be appended to the ho