God knows that according to the strict rules of justice, the people of Israel cannot be exonerated for their sins. Nevertheless, He will forgive them, and in His divine grace He will allow them to begin again with a clean slate: Now hear, Jacob, My servant, and Israel, whom I have chosen,

ה' יודע שלפי שורת הדין, לא היו ישראל זוכים במשפט על חטאיהם. ובכל זאת ימחל על פשעיהם, ובחסדו יאפשר להם להתחדש.וְעַתָּה שְׁמַע, יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל שבָּחַרְתִּי בוֹ.

א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ

This is the third name used by the Torah for Jacob. Jacob was his name at birth, Israel was the name given to him following his struggle with the angel (see Genesis 32:29), and Yeshurun was the name used by Moses in his farewell address to the people (see Deuteronomy 32:15, 33:5, 26). The meaning of Yeshurun is precisely the opposite of that of Jacob: The word Jacob alludes to dishonesty and trickery, while Yeshurun refers to yosher, uprightness (see Radak).

Yeshurun

DISCUSSION

הוא שמו השלישי של ישראל. יַעֲקֹב היה שמו מלידה, יִשְׂרָאֵל הוא השם שניתן לו אחרי מאבקו עם המלאך. משמעות השם יְשֻׁרוּן — שאף הוא הופיע בתורה, (ראו דברים לב,טו; לג,ה ו-כו) — הפוכה ממשמעותו של יַעֲקֹב — אם יעקב רומז לעקיבה, פתלתלות ואף רמאות, הרי שישורון מורה על יושר. (ראו רד"ק).

ישֻׁרון

הרחבות

so said the Lord, your Maker, and may your Fashioner from the womb help you. Since before you were born as a nation, as the children of Jacob,<footnote data-lang="eng" data-id="2977" data-num="622"/> or possibly even before that, I have watched over you and cared for you. Do not fear, Jacob, My servant, despite the fact that you sinned,<footnote data-lang="eng" data-id="2978" data-num="623"/> and Yeshurun,<notes|d />another name for Israel, whom I have chosen.

כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ אשר מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ, קודם שנולדת כעם, מאז יצירתו של יעקב<footnote data-lang="heb" data-id="3331" data-num="11"/> או אף קודם לכן, השגחתי עליך, תמכתי בך וטיפחתי אותך. אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב, אף על פי שחטאת לי,<footnote data-lang="heb" data-id="3332" data-num="12"/> וִישֻׁרוּן, כינוי לישראל — שבָּחַרְתִּי בוֹ.

ב כֹּה אָמַר ה' עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן — בָּחַרְתִּי בוֹ

Just as I will pour water upon the desiccated<footnote data-lang="eng" data-id="2979" data-num="624"/> and liquids upon dry ground, which are immediately absorbed therein; so too, I will pour My spirit upon your descendants and My blessing upon your offspring, and it will trickle in and be absorbed by them.

כִּי, כשם שאֶצָּק מַיִם עַל מקום<footnote data-lang="heb" data-id="3333" data-num="13"/> צָמֵא, צחיח, וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה, שהם נקלטים בה מיד, כך אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ, וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ, והיא תחלחל לתוכם, תיספג בהם ותרווה אותם.

ג כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ

They, the seed of Israel, will grow among the grass, like the grass, which grows close together quickly in large quantities,<footnote data-lang="eng" data-id="2980" data-num="625"/> like willows that grow by streams of water, where willows flourish.<footnote data-lang="eng" data-id="2981" data-num="626"/>

וְצָמְחוּ זרע ישראל בְּבֵין, כמו חָצִיר, שצמיחתו מרובה, מהירה וצפופה,<footnote data-lang="heb" data-id="3334" data-num="14"/> כַּעֲרָבִים, כמו עצי ערבה הצומחים עַל יִבְלֵי מָיִם, על נחלים. אלו הם התנאים המיטביים לצמיחת עצי הערבה ולרעננותם.<footnote data-lang="heb" data-id="3335" data-num="15"/>

ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם

During the time of the redemption, the numbers of the Jewish people will significantly increase and the following significant change will take place: Whereas for many generations Jews concealed their identity and attempted to escape it, now many who were not even known to be Jews will identify themselves as such and declare their allegiance to God. The process of the redemption will take place not only through the increase of familiar occurrences, but also through the appearance of new phenomena.

This one will sayI am the Lord’s; that one will call in the name of Jacob

כאשר בני ישראל יתרבו, ורוח הגאולה תישפך עליהם, יחסם לעמם יתהפך. אם במשך דורות רבים הסתירו יהודים את זהותם ונמלטו ממנה, הרי שאז גם אנשים שלא היה ידוע על זיקתם ליהדות, יזהו עצמם כיהודים, ויצהירו על שייכותם לקדוש ברוך הוא. הצמיחה תתבטא לא רק בריבויו של המוּכָּר, אלא גם בהופעות חדשות.

זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב...

At that time, this one will say: I am the Lord’s, that one will call in the name of Jacob,<notes|d1/> and this one will write with his hand<footnote data-lang="eng" data-id="2982" data-num="627"/> that he is connected to the Lord, and he will name himself with the name of Israel.<footnote data-lang="eng" data-id="2983" data-num="628"/>

בעת ההיא זֶה יֹאמַר: לַה' אָנִי, וְזֶה יִקְרָא לעצמו בְשֵׁם יַעֲקֹב, וְזֶה יִכְתֹּב, תכתוב<footnote data-lang="heb" data-id="3336" data-num="16"/> יָדוֹ שהוא קשור לַה', וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה את עצמו.<footnote data-lang="heb" data-id="3337" data-num="17"/>

ה זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה

So said the Lord, King of Israel and its Redeemer, the Lord of hosts, the phrases used prominently in the book of Isaiah to describe God (see 33:22, 41:14, 21, 49:7, 54:5): I am first and I am last, there is no other before or after Me, and besides Me there is no God.

כֹּה אָמַר ה', מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ. תארים אלו לה' מאפיינים את ספר ישעיה.<footnote data-lang="heb" data-id="3338" data-num="1"/> ה' צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, אין לפני ואין אחרי, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.

ו כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים

Given that reality, who like Me can proclaim the history of the world? Alternatively, if there is someone like Me, let him come. And he should tell it, and order it for Me since My setting, creating, of all the world’s people. If there is anyone who can do so, let them tell of that event which approaches (see commentary on 41:23), and of that which will come. No one other than Me is capable of establishing the events of the past and prophesying about the future.

וּמכיוון שכך, מִי כָמוֹנִי יִקְרָא, יכריז את הקורות, יזמינם לבוא, וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי, יציע לפנַי את הקריאה מִשּׂוּמִי, מאז בראתי עַם עוֹלָם, את כל יצורי העולם<footnote data-lang="heb" data-id="3339" data-num="2"/> וְאֹתִיּוֹת, והמאורעות המתרחשים ובאים,<footnote data-lang="heb" data-id="3340" data-num="3"/> וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה בעתיד – יַגִּידוּ לָמוֹ, להם?! מלבדי אין מי שמסוגל לקבוע את דברי ימי עולם שהיו ולנבא את שעתידים להיות.

ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ !

Do not be afraid and do not fear the idols or the threats of their worshippers; wasn’t it from then, long ago, that I announced to you and declared, and you are My witnesses with regard to what I have told you, due to both what you have seen yourselves and the very fact that you still exist and experience a miraculous redemption: Is there a god besides Me? There is no rock I do not know. There is no power with which I am not familiar, and there is no god like Me.<footnote data-lang="eng" data-id="2984" data-num="629"/>

אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ, תיראו. אל לכם לחשוש מן האלילים ומאיומי עובדיהם, הֲלֹא מֵאָז, משכבר הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי, וְאַתֶּם עֵדָי. הן מתוך מה שראיתם בעצמכם, הן בעצם קיומכם וגאולתכם הפלאיים אתם מעידים על הדבר שהשמעתי לכם – הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי?! וְאֵין צוּר, כוח בַּל יָדָעְתִּי, שאיני מכירו.<footnote data-lang="heb" data-id="3341" data-num="4"/>

ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי! וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי

Many believe in false gods, and their falseness is self-evident: Fashioners of idols, they are all emptiness and the objects of their admiration, their false gods, are of no avail; they are their witnesses, the idols and their worshippers each testify with regard to the inauthenticity of the other. They, the idols, do not see and they do not know, so that they, the makers and worshippers of idols, will be ashamed.<footnote data-lang="eng" data-id="2985" data-num="630"/>

לכאורה העולם מלא באלילים, אבל יֹצְרֵי פֶסֶל – כֻּלָּם תֹּהוּ, וַחֲמוּדֵיהֶם, מושאי הערצתם – בַּל יוֹעִילוּ. וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה, האלילים ועובדיהם מעידים אלה על אלה. אלו ואלו הבלים חסרי קיום –<footnote data-lang="heb" data-id="3342" data-num="5"/> בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ, לְמַעַן, כדי שהיוצרים והעובדים יֵבֹשׁוּ, יתביישו.

ט יֹצְרֵי פֶסֶל – כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם – בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ

Who fashioned a god, or cast an idol to no avail? Who are those that fashion these idols which are not beneficial in any way?

מִי יָצַר אֵל, וּפֶסֶל נָסָךְ, יצק לְבִלְתִּי הוֹעִיל?! מי הם היוצרים את האלים חסרי התועלת הללו?!

י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל!

Behold, all his colleagues who participate in the sculpting of the idol will be ashamed, and the craftsmen, they are people, those that fashion the idol are human;<footnote data-lang="eng" data-id="2986" data-num="631"/> let them, the craftsmen, all gather, stand, be afraid, be ashamed together of their handiwork.

הֵן כָּל חֲבֵרָיו של הפַּסָּל, המשתתפים בעשייתו יֵבֹשׁוּ, וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵמין אָדָם. הפסל אינו אלא מעשה אנוש.<footnote data-lang="heb" data-id="3343" data-num="6"/> יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם – כל בעלי המלאכה, יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ, יֵבֹשׁוּ יָחַד במעשיהם.

יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד

The prophet expresses his opinion of idolatry using a satirical example: An ironsmith with an adze,<footnote data-lang="eng" data-id="2987" data-num="632"/> and he works with coal in order to melt the iron and cast it,<footnote data-lang="eng" data-id="2988" data-num="633"/> and subsequently fashions it, the idol, with hammers;<footnote data-lang="eng" data-id="2989" data-num="634"/> he wields it with his strength of arm, he fashions it with all of his strength.<footnote data-lang="eng" data-id="2990" data-num="635"/> The prophet adds an additional derisive comment: Even hungry and having no strength; he does not drink water and he tires. The craftsman himself becomes weak due to his hard work, while purporting to fashion an idol that supposedly has the power to influence others, including its maker.<footnote data-lang="eng" data-id="2991" data-num="636"/>

הנביא מביע את יחסו לאלילות באמצעות דוגמא סאטירית: חָרַשׁ בַּרְזֶל תופס במַעֲצָד, כלי חיתוך<footnote data-lang="heb" data-id="3344" data-num="7"/> וּפָעַל בַּפֶּחָם לצורך היתוך הברזל ויציקתו.<footnote data-lang="heb" data-id="3345" data-num="8"/> וּלאחר מכן בַמַּקָּבוֹת, פטישים<footnote data-lang="heb" data-id="3346" data-num="9"/> יִצְּרֵהוּ – את האליל. וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ. הוא מעצב אותו בכל כוחותיו.<footnote data-lang="heb" data-id="3347" data-num="10"/> הנביא מוסיף הערה לעגנית: גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ, לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף. האומן בעבודתו הקשה נעשה רעב, חלש וצמא, ובזמן שלו עצמו אין כוח, הוא מתיימר ליצור אליל שכוחותיו ישפיעו על יוצרו ועל אחרים.<footnote data-lang="heb" data-id="3348" data-num="11"/>

יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף

Likewise, the carpenter stretches a line upon the wood to measure it; he marks it, the contours of the figure, with dye [sered].<footnote data-lang="eng" data-id="2992" data-num="637"/> Others claim that sered is a carpenter’s tool, perhaps related to [sirtut], meaning sketch. If so, the sered is a drafting pencil or stylus. He then makes it with planes, and with a compass, marks it, he uses a utensil designed to mark circles for cutting;<footnote data-lang="eng" data-id="2993" data-num="638"/> he makes it, the piece of wood, like the form of a man, like the splendor of a person, to sit in a house. When the idol is finished being made, it remains in a dignified location inside the house and is not moved elsewhere.<footnote data-lang="eng" data-id="2994" data-num="639"/>

כיוצא בזה – חָרַשׁ עֵצִים, נגר המפסל בעץ נָטָה קָו, מותח את חוט המדידה, יְתָאֲרֵהוּ, מסמן על העץ את גבולות התבנית בַשֶּׂרֶד, בצבע.<footnote data-lang="heb" data-id="3349" data-num="12"/> אחר כך יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת, כלי לחיתוך העץ או להחלקתו, וּבַמְּחוּגָה, מכשיר לחיתוכים עגולים<footnote data-lang="heb" data-id="3350" data-num="13"/> יְתָאֳרֵהוּ, יקבע את גבולותיו, וַיַּעֲשֵׂהוּ – את בול העץ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם כדי לָשֶׁבֶת בבָּיִת, הפֶּסל נשאר לשבת במקומו המכובד, ואינו זז ממנו.<footnote data-lang="heb" data-id="3351" data-num="14"/>

יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת

This tree is also known as the strawberry tree or the katlav. The arbutus tree is one suggested identification of the tirza. Others claim it is a species of oak. In modern Hebrew tirza is the name for the linden tree, Tilia, which is not found in the Land of Israel.

Arbutus [tirza]

במחקר מזוהה עם אלון הבלוט (פליקס) או הקטלב (קריספיל). בימינו שם זה ניתן לעץ טיליה (שם מדעי: Tilia) שאינו מצוי בארץ ישראל.

תִּרְזָה

After describing the work of the carpenter in fashioning the idol, the prophet describes the raw materials used during the process: He cuts cedars for it and takes arbutus<notes|B1/> and oak, trees that can be used for woodworking or fuel. He exerts himself among the trees of the forest, he attempts to choose a quality tree for his work. Cedar trees were generally not planted, but were found in the forests. He plants a fir, and the rain makes it grow on its own, without additional watering.<footnote data-lang="eng" data-id="2995" data-num="640"/>

משתיאר את מלאכת החרש, חוזר אל חומר הגלם: לִכְרָת, כורת לוֹ אֲרָזִים, וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, עצי בניין גדולים. האלון הוא עץ מוכר,<footnote data-lang="heb" data-id="3352" data-num="15"/> ואילו התרזה אינה מזוהה בוודאות. וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר, הוא משתדל לבחור עץ טוב. ארזים בדרך כלל לא נטעו, אלא מצאו אותם ביערות. נָטַע אֹרֶן, כנראה עץ יער גדול שאינו האורן של ימינו. אולי הוא דומה לברוש. וְהגֶשֶׁם יְגַדֵּל אותו מאליו.<footnote data-lang="heb" data-id="3353" data-num="16"/>

יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל

After chopping down the tree, it will be for a person for fuel; he takes of it and is warmed; he burns it and bakes bread. He uses a portion of the wood to heat his house, another for igniting the oven, and with a third portion, he even makes a god and prostrates himself; he makes it into an idol and worships it. The prophet illustrates the various human needs for which the chopped wood provides, and one of them is the need for an idol.

וְהָיָה העץ לאחר חטיבתו לְשימוש אָדָם לְבָעֵר, להבערת אש, וַיִּקַּח מֵהֶם האדם וַיָּחָם, אַף יַשִּׂיק, יסיק וְאָפָה לָחֶם. בחלק מן העץ הוא משתמש למדורות, בחלק להסקת תנור, ובחלק אחר אַף יִפְעַל אֵל, מכין אליל וַיִּשְׁתָּחוּ לו. עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ, לו. הנביא חוזר וממחיש את הצרכים האנושיים שהעץ מספק, ובכללם הצורך האנושי באליל:

טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ

Half of it he burns in fire; on half of it he eats meat, he roasts a roast upon it, and is satiated; he even warms himself and says: Ah, I am warm, I see the flame. Once he has warmed himself, he exclaims how wonderful it is to see the fire burning in front of him.

חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ, בתוך אֵשׁ. עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל, כלומר יִצְלֶה עליו צָלִי וְיִשְׂבָּע, אַף יָחֹם וְיֹאמַר: הֶאָח! חַמּוֹתִי, רָאִיתִי אוּר, אש. לאחר שנתחממתי, מה טוב ונעים לראות לפנַי את להבת האש.

טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח! חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר

Its remainder he makes into a god; his idol, he worships it and prostrates himself and prays to it and says: Deliver me, for you are my god.

וּשְׁאֵרִיתוֹ – לְאֵל עָשָׂה, דהיינו לְפִסְלוֹ אשר יִסְגָּד לוֹ. וְיִשְׁתַּחוּ, ומשתחווה לו וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו, וְיֹאמַר: הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.

יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה

They do not know and they do not understand, for their eyes are sealed from seeing, and their hearts are also covered, from understanding.

לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, עיניהם מטויחות, כמו מכוסות בטיח, מֵהַשְׂכִּיל כוסו גם לִבֹּתָם.

יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם

He does not reflect in his heart and it, his heart, has no knowledge and no understanding, saying: Half of it, the tree, I burned in fire, and I even baked bread on its coals; I roasted meat and ate it; the rest of it I will make into an abomination, an idol, I will worship the stock of a tree. The term “abomination” here is the language of the prophet, not that of the speaker, who fashions the idol. Now that my body has derived benefit from two parts of the tree, I will transform the remainder of the wood into a sacred image for myself, from which it is forbidden to derive benefit. To this image I will prostrate myself, and from it I will request assistance. The prophet emphasizes the absurdity of using the very same wood both for his physical needs, such as consuming meat and warming himself, and for creating a supposedly powerful idol.

וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה בלבו, לֵאמֹר: חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ, וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם, אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל, וְיִתְרוֹ, ומהנותר לְתוֹעֵבָה, אליל<footnote data-lang="heb" data-id="3354" data-num="17"/> אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ שלו אֶסְגּוֹד. לאחר שנהנה גופי משני חלקי העץ, אני הופך את סרח העודף לדמות קדושה בעבורי, שאסורה בהנאה. לה אסגוד, וממנה אבקש עזרה.

יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד

He, the person described in the previous verses, is guided by ashes, items that are worth no more than ashes; a foolish heart has led him astray and he does not deliver his soul and does not say: Is there not falsehood in my right hand? It is obvious that the creation and worshipping of these idols is futile, yet people continue to do so.

אדם זה רֹעֶה, נוטה אחר אֵפֶר, הולך אחרי דברים חסרי ערך, שערכם אינו עולה על אפר. לֵב הוּתַל, שוטה הִטָּהוּ, עיקם אותו, וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, וְלֹא יֹאמַר: הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי. העובדות הללו ניכרות לעין, ובכל זאת אנשים ממשיכים לעבוד את אליליהם.

כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי

Remember these, Jacob and Israel, for you are My servant. Remember your identity and your mission; I fashioned you as My servant, Israel, do not abandon Me, and I will not forsake you.

זְכָר אֵלֶּה, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, כִּי עַבְדִּי אָתָּה. זכור מי אתה, ומה אתה צריך להיות. יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי, אַתָּה, יִשְׂרָאֵל, לֹא תִנָּשֵׁנִי, תזנח אותי. צורת הפועל הסבילה משמעה גם לא תישָּׁכח ממני, כלומר, אני לא אעזבך.

כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי

I have wiped away your transgressions like a thick cloud that is dispelled by the wind, and your sins like a cloud are dispersed. You are not fixed in a state of sin. Therefore, return to Me, for I have redeemed you.

מָחִיתִי כָעָב, כענן מאפיל שנשבה בו הרוח ואינו, את פְּשָׁעֶיךָ, וְכֶעָנָן מתפזר העברתי את חַטֹּאותֶיךָ. אינך מקובע בחטא. על כן, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.

כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ

Sing and rejoice, heavens, as the Lord has acted; shout, depths of the earth; mountains, break into song, forest and every tree in it, for all will see that the Lord has redeemed Jacob, and in Israel He is glorified.

רָנּוּ, שִׂמחו ושירו שָׁמַיִם, כִּי עָשָׂה ה', הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, שירה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ – כִּי גָאַל ה' את יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. הכול יראו זאת.

כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה' הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ – כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר

So says the Lord, your Redeemer, Israel, and your Fashioner from the womb: I am the Lord, who made everything, who stretched the heavens alone, who spreads the earth by Myself, through My power alone;

כֹּה אָמַר ה' גֹּאֲלֶךָ, ישראל, וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן: אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל, נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי, מכוחי בלבד.

כד כֹּה אָמַר ה' גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן אָנֹכִי ה' עֹשֶׂה כֹּל נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי

who negates the omens of deceivers<footnote data-lang="eng" data-id="2996" data-num="641"/> and leads diviners astray, who turns around the wise and makes their knowledge foolishness by causing them to discover eventually that their ideas are unfounded.

מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים, כזב,<footnote data-lang="heb" data-id="3355" data-num="1"/> וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל, יוליכם שולל. מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר, וְדַעְתָּם יְסַכֵּל, יהפוך לסכלות, לטפשות. לבסוף יגלו שמחשבותיהם מופרכות.

כה מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל

In the same way, it is He who confirms the word of His servant and fulfills the counsel of His messengers the prophets; who says of Jerusalem through those prophets: It will be inhabited once again, and of the cities of Judah: They will be rebuilt and I will reestablish its, Jerusalem’s, ruins;

לעומת אלה, מֵקִים, מקיים את דְּבַר עַבְדּוֹ הנביא, וַעֲצַת מַלְאָכָיו, שליחיו הנביאים יַשְׁלִים, הָאֹמֵר על ידי הנביא לִירוּשָׁלִַם, על ירושלים שהיא תּוּשָׁב, תתיישב מחדש, וּלְעָרֵי יְהוּדָה שהן תִּבָּנֶינָה, וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם.

כו מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים הָאֹמֵר לִירוּשָׁלִַם תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם

who says to the depths, the deep waters: Desiccate, and I will dry up your rivers. God can overturn the entire natural order. Just as He can transform the wilderness into an irrigated, blossoming oasis (see 41:18), so too, He can dry up areas submerged underwater. Likewise, God will destroy the built-up city of Babylon and cause the ruined city of Jerusalem to thrive.

הָאֹמֵר לַצּוּלָה, למצולה: חֳרָבִי, התייבשי, וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ, אייבש. ה' מטלטל ומשנה את סדרי העולם. כשם שהוא מרטיב ומפריח את המדבר,<footnote data-lang="heb" data-id="3356" data-num="2"/> כך הוא מייבש את מקומות המים. הוא מחריב את בבל הבנויה, ומפריח את ירושלים החרבה.

כז הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָבִי וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ

It is possible that there was an Achaemenid king named Cyrus during Isaiah’s time but the reference here is to Cyrus II, who lived many years later. Cyrus the Great, as he came to be called, is considered the founder of the Persian Empire in that it was under his reign that the various warring elements of Persia, Media, and Elam were united under one rule. He went on to conquer Babylon and subsequently the entire region of Mesopotamia and the entire Babylonian Empire, whose boundaries extended beyond those of its antecedent, the Assyrian Empire. The Persian conquest of the Babylonian Empire was a great achievement, as Babylon was still regarded as the great power in the region.

Cyrus

ייתכן שכבר בזמנו של ישעיהו היה מלך בשם כורש בשושלת האחמנית הארוכה שבפרס, אבל כאן מדובר על כורש השני, שחי שנים רבות לאחר מכן. הוא כבש את כל אזור מסופוטמיה וסיפח אותו למדינתו — שכללה את פרס, מדי ועילם, אך כנראה לא ערך מלחמות גדולות לשם כך. שערי המדינות כמו נפתחו בפניו. נראה כי אפילו המצור על בבל — שהייתה עיר הבירה של מעצמה גדולה — לא היה חמור. אפילו שם לא נתקל כורש בהתנגדות חזקה ולא נדרש לנהל קרבות קשים. צבאות פרס ומדי כבשו את כל שטחה של הממלכה הבבלית — שגבולותיה הורחבו מעבר לאלה שהיו שייכים לאשור לפניה. למרות התפוררותה הפנימית של בבל, היא עדיין הייתה אז ממלכת הצפון הגדולה.

כורש

It is Hewho says of Cyrus:<notes|d1/> He is My shepherd, a king over My people, and he will fulfill all My desires, saying of Jerusalem: It will be built; and the Sanctuary will be established.<footnote data-lang="eng" data-id="2997" data-num="642"/>

הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ: הֱיה רֹעִי, מלך על עמי, וְכָל חֶפְצִי, רצוני הוא יַשְׁלִם, ימלא. וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם שתִּבָּנֶה וְלהֵיכָל: תִּוָּסֵד.<footnote data-lang="heb" data-id="3357" data-num="3"/>

כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלִַם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד

God knows that according to the strict rules of justice, the people of Israel cannot be exonerated for their sins. Nevertheless, He will forgive them, and in His divine grace He will allow them to begin again with a clean slate: Now hear, Jacob, My servant, and Israel, whom I have chosen, 