So said the Lord to Jeremiah: Go down to the house of the king of Judah, and speak there this matter.

כֹּה אָמַר ה' אל ירמיהו: רֵד אל בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה.

א כֹּה אָמַר ה' רֵד בֵּית־מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדִבַּרְתָּ שָׁם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה

Say: Hear the word of the Lord, king of Judah, who sits upon the throne of David, you and your servants and your people, who come through these gates.

וְאָמַרְתָּ: שְׁמַע את דְּבַר־ה', מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד, אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה.

ב וְאָמַרְתָּ שְׁמַע דְּבַר־ה' מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיֹּשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה

Unlike robbery, extortion [ḥamas] is not necessarily illegal, but it is immoral. The extortion referred to here is when wealthy and powerful people exert pressure on others, by monetary means or otherwise, in order to acquire their property (see Bereshit Rabba, 31:5; Rabbi Samson Raphael Hirsch, Genesis 6:11).

Do not extort

DISCUSSION

So said the Lord: Perform justice and righteousness, and deliver the robbed from the hand of the exploiter,<footnote data-lang="eng" data-id="3717" data-num="327"/> and do not mistreat the stranger, the orphan, or the widow by cheating, short-changing, or otherwise causing them distress,<footnote data-lang="eng" data-id="3718" data-num="328"/> and do not extort,<notes|d1/> by compelling them to sell their property against their wishes, and innocent blood do not shed in this place.

כֹּה אָמַר ה': עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק, עושק,<footnote data-lang="heb" data-id="4169" data-num="2"/> וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ, תרמו, תקפחו ותצערו,<footnote data-lang="heb" data-id="4170" data-num="3"/> אַל־תַּחְמֹסוּ, תאלצו אותם למכור את רכושם שלא מרצונם.<footnote data-lang="heb" data-id="4171" data-num="4"/> וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

ג כֹּה אָמַר ה' עֲשׂוּ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיַּד עָשׁוֹק וְגֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל־תֹּנוּ אַל־תַּחְמֹסוּ וְדָם נָקִי אַל־תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה

For if you perform this matter of justice and righteousness as required of you, like King David himself, as it is stated: David reigned over all Israel; and David performed justice and righteousness for all his people,<footnote data-lang="eng" data-id="3719" data-num="329"/> then kings sitting for David upon his throne will enter through the gates of this house, riding in chariots and on horses, he and his servants and his people.

כִּי אִם־עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה הנדרש מכם – עשיית משפט וצדקה כפי שעשה דוד המלך –<footnote data-lang="heb" data-id="4172" data-num="5"/> וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאוֹ, רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים, הוּא, המלך וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ.

ד כִּי אִם־עָשׂוֹ תַּעֲשׂוּ אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וּבָאוּ בְשַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה מְלָכִים יֹשְׁבִים לְדָוִד עַל־כִּסְאוֹ רֹכְבִים בָּרֶכֶב וּבַסּוּסִים הוּא וַעֲבָדָו וְעַמּוֹ

But if you do not heed these words, I have taken an oath by Myself – the utterance of the Lord – that this house will become a ruin.

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, נְאֻם־ה', כִּי־לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה.

ה וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה – בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם־ה' כִּי־לְחָרְבָּה יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה

For so said the Lord concerning the house of the king of Judah: You are like Gilad to Me, as precious to Me as the summit of the Lebanon mountain range, with its glorious cedar trees. Gilad was a region renowned for its lush vegetation.<footnote data-lang="eng" data-id="3720" data-num="330"/> Alternatively, the verse means: You, the glorious summit of Lebanon, have become like Gilad, which I destroyed due to the corruption of its inhabitants.<footnote data-lang="eng" data-id="3721" data-num="331"/> And yet, will I not render you a wilderness, uninhabited cities? I take an oath that I will.<footnote data-lang="eng" data-id="3722" data-num="332"/>

כִּי־כֹה אָמַר ה' עַל־בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה: כמו הגִּלְעָד המצוין בצמחייתו,<footnote data-lang="heb" data-id="4173" data-num="6"/> כך אַתָּה יקר לִי, כרֹאשׁ הַלְּבָנוֹן המהודר בארזיו. ולמרות זאת – אִם־לֹא, נשבע אני שאֲשִׁיתְךָ, אהפוך אותך למִדְבָּר ולעָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ, שאינן מיושבות.<footnote data-lang="heb" data-id="4174" data-num="7"/>

ו כִּי־כֹה אָמַר ה' עַל־בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן אִם־לֹא אֲשִׁיתְךָ מִדְבָּר עָרִים לֹא נוֹשָׁבוּ

I will summon destroyers against you, each man with his weapons, and they will cut down your choice cedars and cast them into the fire.

וְקִדַּשְׁתִּי, אזמין עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים, אִישׁ וְכֵלָיו, כלי מלחמתו, וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ, וְהִפִּילוּ אותם עַל־הָאֵשׁ.

ז וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אִישׁ וְכֵלָיו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל־הָאֵשׁ

Afterward, many nations will pass by this city, and each man will say to his neighbor: For what did the Lord do so to this great city?

לאחר מכן – וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת, וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ: "עַל־מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת?" לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת?"

ח וְעָבְרוּ גּוֹיִם רַבִּים עַל הָעִיר הַזֹּאת וְאָמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל־מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת

They will say: It is because they forsook the covenant of the Lord their God, and they prostrated themselves to other gods, and they worshipped them. For this reason, the land of Judah was destroyed and Jerusalem rendered desolate.

וְאָמְרוּ: "עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית ה' אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם". על זה תאבד ארץ יהודה וירושלים תהפוך לשממה.

ט וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת־בְּרִית ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּעַבְדוּם

Do not weep for the dead and do not bewail him, as he is no longer suffering; rather, weep for him who goes forth into exile, as he will not return again and see the land of his birth.

אַל־תִּבְכּוּ לְזה שמֵת, וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ, שהרי הוא כבר איננו סובל. בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ לגלות, כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה, לראות אֶת־אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

י אַל־תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל־תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת־אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ

According to one opinion, Shalum, who is mentioned only here and in I Chronicles 3:15, is Yeho’ahaz, who was taken to Egypt and died there (Ibn Ezra; Abravanel; see II Kings 23:33–34; Ezekiel 19:3–5). Others maintain that Shalum was a different son of Yoshiyahu, who sought to reign over Judah but was exiled to Egypt with his brother Yeho’ahaz (Samuel David Luzzatto). Conversely, the Sages identify Shalum with Tzidkiya, whom Nebuchadnezzar exiled to Babylon (see II Kings 25:6; Horayot 11b). Yet others contend that Shalum is Yehoyakhin, who died in exile in Babylon (Radak).

Shalum son of Yoshiyahu

For so said the Lord concerning Shalum son of Yoshiyahu<notes|d1/> king of Judah, who reigns in place of Yoshiyahu his father, who departed from this place: He will not return there, to the place from where he came, anymore. After the king of Egypt killed Yoshiyahu, he took his son Shalum to Egypt. The prophet states that Shalum will not return.

כִּי־כֹה אָמַר־ה' אֶל, על שַׁלֻּם בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, אֲשֶׁר יָצָא מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה. לאחר שמלך מצרים הרג את יאשיהו, הוא לקח את בנו למצרים.<footnote data-lang="heb" data-id="4175" data-num="8"/> הוא לֹא־יָשׁוּב שָׁם, למקום שיצא ממנו עוֹד.

יא כִּי־כֹה אָמַר־ה' אֶל שַׁלֻּם בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא־יָשׁוּב שָׁם עוֹד

For in the place where they exiled him, there he will die, and this land he will see no more.

כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתוֹ – שָׁם יָמוּת, וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עוֹד. וכך אכן אירע לו.

יב כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־הִגְלוּ אֹתוֹ – שָׁם יָמוּת וְאֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא־יִרְאֶה עוֹד

The reign of Yoshiyahu’s firstborn son, Yeho’ahaz, was followed by that of his second son, Yehoyakim, who was subjugated by the king of Babylon. The prophet criticizes his behavior: Woe! He builds his house without righteousness, and his upper stories without justice, works his neighbor without pay, and does not give him his wages. The king uses workers but does not pay them for their labor.

אחרי בנו הבכור של יאשיהו מָלך הבן השני, יהויקים. הוא היה משועבד למלך בבל, והנביא מבקר את התנהגותו: הוֹי, בֹּנֶה את בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק ואת עֲלִיּוֹתָיו, חדריו העליונים בְּלֹא מִשְׁפָּט – בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם, וּפֹעֲלוֹ, שכר עבודתו לֹא יִתֶּן־לוֹ. המלך משתמש בעובדים ואינו משלם להם את שכרם.

יג הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא־צֶדֶק ועֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט – בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן־לוֹ

Woe to one who says: I will build myself an impressive edifice as a home, and spacious upper stories, and who opens airy windows for himself,<footnote data-lang="eng" data-id="3723" data-num="333"/> and it, the house, is paneled<footnote data-lang="eng" data-id="3724" data-num="334"/> with cedar wood, and covered with red paint, so that it would be conspicuous in its magnificence.

הוי, הָאֹמֵר: אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדּוֹת, בית גדול וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים, וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי, ופתח בו חלונות לרווחה,<footnote data-lang="heb" data-id="4176" data-num="9"/> וְהבית סָפוּן, מקורה או מצופה מתוכו<footnote data-lang="heb" data-id="4177" data-num="10"/> בָּאָרֶז בעצי ארזים, וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר, בצבע אדום, כדי להבליטו ולפארו.

יד הָאֹמֵר אֶבְנֶה־לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר

Will you continue to reign, because you compete with other kings with the cedar of your palace? Didn’t your father, Yoshiyahu, eat and drink in the manner of kings, and yet he would also perform justice and righteousness? Then it was good for him.<footnote data-lang="eng" data-id="3725" data-num="335"/>

הֲתִמְלֹךְ, האם מלכותך תתקיים כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז, בגלל תחרותך במלכים בארזי ארמונך?! אָבִיךָ יאשיהו הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה, אמנם חי חיי מלכים, וְאולם הוא עָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ, שהרי אין המלך נדרש להסתגף.<footnote data-lang="heb" data-id="4178" data-num="11"/>

טו הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טוֹב לוֹ

He adjudicated the case of the poor and the indigent, and then it was good for him. Isn’t that kind of leadership the knowledge of Me? – the utterance of the Lord. By performing justice and righteousness, one knows God and cleaves to His ways.<footnote data-lang="eng" data-id="3726" data-num="336"/>

הוא דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן, ואָז טוֹב לו, הֲלֹא הנהגה זו הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם־ה'. על ידי משפט וצדקה יודעים את ה' ודבקים בדרכיו.<footnote data-lang="heb" data-id="4179" data-num="12"/>

טז דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־ה'

For you, Yehoyakim, your eyes and your heart are only on your lucre, your monetary gain, and on the blood of the innocent to shed, and for exploitation and for corruption to perform. You are a small, despicable man, who seeks only to seize a bit more property, without concern for honesty or justice.<footnote data-lang="eng" data-id="3727" data-num="337"/>

כִּי, אבל אתה, יהויקים, אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ, כספך, וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה, רציצה, גזלה לַעֲשׂוֹת. הנך איש קטן ונבזה, שכל עניינו לחטוף עוד קצת רכוש בלא יושר והגינות.<footnote data-lang="heb" data-id="4180" data-num="13"/>

יז כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת

Therefore, so said the Lord concerning Yehoyakim son of Yoshiyahu king of Judah: Ultimately, they will not lament him with the conventional formula:<footnote data-lang="eng" data-id="3728" data-num="338"/> Woe, my brother, or: Woe, my sister. They will not lament him: Woe, lord, or: Woe, his majesty, as is customary in the lamenting for a king.<footnote data-lang="eng" data-id="3729" data-num="339"/>

לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֶל, על יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה: בסופו של דבר, לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ כנוסח הקינה המקובל:<footnote data-lang="heb" data-id="4181" data-num="14"/> "הוֹי אָחִי" וְ"הוֹי אָחוֹת". לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ: "הוֹי אָדוֹן" וְ"הוֹי הֹדֹה, הודו", כנהוג במספד למלך,<footnote data-lang="heb" data-id="4182" data-num="15"/>

יח לָכֵן כֹּה־אָמַר ה' אֶל יְהוֹיָקִים בֶּן־יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָחִי וְהוֹי אָחוֹת לֹא־יִסְפְּדוּ לוֹ הוֹי אָדוֹן וְהוֹי הֹדֹה

He will be buried the burial of a donkey, cast away and abandoned like the carcass of a donkey, dragged in a humiliating manner and cast beyond the gates of Jerusalem. This was Yehoyakim’s fate, when Nebuchadnezzar came to punish him for his rebellion.<footnote data-lang="eng" data-id="3730" data-num="340"/>

כי קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר, הוא יורחק וייעזב כגוויית חמור – סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ, הוא ייגרר בביזיון גדול מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם. כך אכן אירע לו, כאשר בא נבוכדנאצר לנקום בו על מרידתו.<footnote data-lang="heb" data-id="4183" data-num="16"/>

יט קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָם

Here the prophet addresses the daughter of Zion, which is the symbolic representation of the nation: Go up to the Lebanon and cry out, and in the Bashan raise your voice in weeping. You should climb mountains to call for help,<footnote data-lang="eng" data-id="3731" data-num="341"/> and cry out from Avarim, or: Cry from all sides [avarim],<footnote data-lang="eng" data-id="3732" data-num="342"/> as all your lovers, those with whom you made covenants, were destroyed. The residents of Jerusalem sought to rebel against Nebuchadnezzar, but they found no support from any of the powerful political players of the region, as all were subjugated under the harsh control of the king of Babylon.<footnote data-lang="eng" data-id="3733" data-num="343"/> Years of diplomacy, including obtaining commitments from other nations, were to no avail.

כאן פונה הנביא לבת ציון, הדמות הסמלית של האומה:עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצֳעָקִי, וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ בבכי. ראוי שתעלי להרים לשווע לעזרה,<footnote data-lang="heb" data-id="4184" data-num="17"/> וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים, מכל עבר,<footnote data-lang="heb" data-id="4185" data-num="18"/> כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ, בעלי בריתך. תושבי ירושלים ניסו למרוד בנבוכדנאצר, אבל אף גורם פוליטי חזק לא תמך בהם, מפני שכולם נכנעו תחת ידו הקשה של מלך בבל.<footnote data-lang="heb" data-id="4186" data-num="19"/> שנים של עיסוק בדיפלומטיה, שליחת מכתבים וקבלת הבטחות, היו לריק ולא הועילו כלל.

כ עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצֳעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל־מְאַהֲבָיִךְ

I spoke to you in your former state of tranquility, and you said: I will not hear. You had no interest in listening to My messages. This was your way from your youth, for you did not heed My voice ever.<footnote data-lang="eng" data-id="3734" data-num="344"/>

דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ, בזמן שהיית שקטה ושלֵווה, ואת אָמַרְתְּ: "לֹא אֶשְׁמָע". אינני מעוניינת לשמוע. זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ, כִּי לֹא־שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי מעולם.<footnote data-lang="heb" data-id="4187" data-num="20"/>

כא דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ בְּשַׁלְוֹתַיִךְ אָמַרְתְּ לֹא אֶשְׁמָע זֶה דַרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ כִּי לֹא־שָׁמַעַתְּ בְּקוֹלִי

All your shepherds, your rulers, the wind will blast and break,<footnote data-lang="eng" data-id="3735" data-num="345"/> or: The wind will carry away;<footnote data-lang="eng" data-id="3736" data-num="346"/> and your lovers, those with whom you maintained ties of friendship, will go into captivity, for then you will be ashamed and humiliated due to all your evildoing.

את כָּל־רֹעַיִךְ, מנהיגייך תִּרְעֶה, תשבור,<footnote data-lang="heb" data-id="4188" data-num="21"/> או: תוליך<footnote data-lang="heb" data-id="4189" data-num="22"/> הרוּחַ, וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ. כל אלה שהיית קשורה אליהם בקשרי ידידות ואהבה יִגלו כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ.

כב כָּל־רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ

You who dwell in the Lebanon, who nest in the cedars. This is referring to the king’s palace, which is called: The House of the Forest of the Lebanon. It might be a reference to the Temple as well. Although you feel elevated and protected, what grace<footnote data-lang="eng" data-id="3737" data-num="347"/> will there be for you when pangs come to you, pain and trembling like a woman in childbirth?

יֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּ, שׁוּכנת בָּאֲרָזִים. הביטויים הללו רומזים לבית המלך, שנקרא 'בית יער הלבנון', ואולי גם למקדש. את, המרגישה גבוהה וחסינה, מַה־נֵּחַנְתְּ, אילו חן או רחמים יהיו לך<footnote data-lang="heb" data-id="4190" data-num="23"/> בְּבֹא־לָךְ חֲבָלִים וחִיל, צירים, כאב ורעד כַּיֹּלֵדָה.

כג יֹשַׁבְתְּ בַּלְּבָנוֹן מְקֻנַּנְתְּ בָּאֲרָזִים מַה־נֵּחַנְתְּ בְּבֹא־לָךְ חֲבָלִים חִיל כַּיֹּלֵדָה

After the death of Yehoyakim, his son Yehoyakhin, referred to here as Konyahu, was crowned king in his stead. Jeremiah prophesies a harsh fate for him as well: As I live – the utterance of the Lord – for even if Konyahu son of Yehoyakim king of Judah would be like a permanent signet ring upon My right hand, then even from there I would sever you.<footnote data-lang="eng" data-id="3738" data-num="348"/>

לאחר שמת יהויקים המליכו את בנו יהויכין, הנקרא פה כניהו. גם עליו מנבא ירמיהו דברים קשים. חַי־אָנִי, אני נשבע, נְאֻם־ה', כִּי גם אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה כחוֹתָם בטבעת קבועה עַל־יַד יְמִינִי – כִּי אפילו מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ, אנתק אותך,<footnote data-lang="heb" data-id="4191" data-num="24"/>

כד חַי־אָנִי נְאֻם־ה' כִּי אִם־יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן־יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל־יַד יְמִינִי – כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ

I will deliver you into the hand of the seekers of your life, and into the hand of those from whom you are afraid, and into the hand of Nebuchadrezzar king of Babylon, and into the hand of the Chaldeans. Yehoyakhin thought that he might avoid a tragic end because his father was already dead, and the king of Babylon might pardon him; but his hopes were dashed.<footnote data-lang="eng" data-id="3739" data-num="349"/>

וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אלו אֲשֶׁר־אַתָּה יָגוֹר, מפחד מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים. יהויכין קיווה שהרעה לא תפגע בו, משום שיהויקים אביו כבר מת, ואולי מלך בבל ימחל ויסלח, אך לא כך היה.<footnote data-lang="heb" data-id="4192" data-num="25"/>

כה וּנְתַתִּיךָ בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁךָ וּבְיַד אֲשֶׁר־אַתָּה יָגוֹר מִפְּנֵיהֶם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ־בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים

I will cast you and your mother who bore you into another land where you were not born, and there you will die. The king and his mother are both destined to be exiled to Babylonia.

וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת־אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־יֻלַּדְתֶּם שָׁם, וְשָׁם תָּמוּתוּ. המלך ואמו עתידים לגלות לבבל,

כו וְהֵטַלְתִּי אֹתְךָ וְאֶת־אִמְּךָ אֲשֶׁר יְלָדַתְךָ עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא־יֻלַּדְתֶּם שָׁם וְשָׁם תָּמוּתוּ

And to the land to which they yearn to return, there they will not return.

וְעַל, ואל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם, משתוקקים לָשׁוּב שָׁם – שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ.

כז וְעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם מְנַשְּׂאִים אֶת־נַפְשָׁם לָשׁוּב שָׁם – שָׁמָּה לֹא יָשׁוּבוּ

Is this man Konyahu a spurned, broken idol?<footnote data-lang="eng" data-id="3740" data-num="350"/> Is he an unwanted, worthless vessel? Why have they been thrown away, he and his descendants, and cast aside upon the land that they did not know, even though he did not act as wickedly as his father?

הַאם עֶצֶב, פסל<footnote data-lang="heb" data-id="4193" data-num="26"/> נִבְזֶה, בזוי ונָפוּץ, מנופץ, שבור הוא הָאִישׁ הַזֶּה, כָּנְיָהוּ, אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ, נטול כל ערך?! מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ, אף על פי שהוא לא הרשיע כאביו?!

כח הַעֶצֶב נִבְזֶה נָפוּץ הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אִם־כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ ! מַדּוּעַ הוּטְלוּ הוּא וְזַרְעוֹ וְהֻשְׁלְכוּ עַל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעוּ !

Land, land, land, hear the word of the Lord.

אֶרֶץ, אֶרֶץ, אָרֶץ, שִׁמְעִי דְּבַר־ה'.

כט אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר־ה'

Elsewhere it is stated that although Yehoyakhin remained in captivity for many years, ultimately Nebuchadnezzar’s son removed him from his cell and accorded him special status. It is also related that he had children and grandchildren in Babylon (see II Kings 25:27–30; I Chronicles 3:17). However, these descendants did not reign over Israel, as the prophet foresaw, and he did not live to see a ruler of any sort from his offspring. Only after a lengthy exile, at the beginning of the Second Temple period, his grandson Zerubavel served as the governor of Judah, and his descendants served as rulers of Babylonian Jewry for roughly one thousand years. Clearly, at some point the decree imposed upon Yehoyakhin was annulled, and the offspring of the house of David continued through his descendants for many generations (see Rav Yosef Kara; Rav Yeshaya of Trani; Radak; Abravanel; Sanhedrin 37b–38a; Vayikra Rabba, 10:5; Pesikta Rabbati, 47).

Write this man childless, etc.

במקומות אחרים מסופר שיכניהו נאסר בשבי שנים רבות, ולבסוף בנו של נבוכדנאצר הוציא אותו מכלאו והעניק לו מעמד מיוחד. אף נולדו לו בבבל בנים ובני בנים. (ראו מלכים ב' כה,כז–ל; דברי הימים א' ג,יז). אכן, כדבר הנביא לא עמד איש מזרעו למלוך בישראל, ובימיו לא ראה שום מושל יוצא ממנו. רק לאחר גלות ממושכת, בזמן התקומה בראשית ימי הבית השני, היה נכדו זרובבל הפחה הראשון ביהודה, וצאצאיו אחריו שימשו מושלי יהדות בבל במשך כאלף שנים. כך שבשלב מסוים הגזרה שנגזרה על יכניהו בטלה, וממנו נמשך זרע בית דוד למשך דורות רבים. (ראו ר"י קרא, ר"י מטראני, רד"ק ואברבנאל; סנהדרין לז ע"ב — לח ע"א; ויקרא רבה י,ה; פסיקתא רבתי מז).

כִּתבו את האיש הזה ערירי, גבר לא יצלח בימיו, כי לא יצלח מזרעו איש יֹשב על כסא דוד ומֹשל עוד ביהודה

הרחבות

So said the Lord: Write and mark this man, Konyahu, as childless, a man who will not succeed in his days; as, even if he will father children, no man of his descendants will succeed, sitting upon the throne of David, and ruling anymore in Judah.<notes|d1/> This will be the end of both the man and the royal dynasty.

כֹּה אָמַר ה': כִּתְבוּ, ציינו אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה, כניהו, שיהיה עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו, כִּי גם אם ייוולדו לו ילדים, לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה. זה סופו של האיש וסופה של השושלת.

ל כֹּה אָמַר ה' כִּתְבוּ אֶת־הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא־יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל־כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה

So said the Lord to Jeremiah: Go down to the house of the king of Judah, and speak there this matter. 