Targum Yonatan translates zona as innkeeper. However, it appears that in those days an inn was not merely a place for lodging (see Radak; see also Rashi, 2:1, 11; Abravanel; Ibn Ezra, Joel 4:3). The decision of the spies to lodge in the house of a prostitute was both clever and effective. As foreigners, they realized that they would stand out, even in a commercial city such as Jericho. Even if they traveled in disguise and could speak the native language, they would likely have been accosted and interrogated regarding the intentions of their visit. They therefore chose to lodge in a prostitute’s house, where men would enter and exit quietly and discreetly, without anyone inquiring as to their identities, thereby remaining unnoticed. Moreover, a prostitute would know what was truly on people’s minds, her knowledge based not on official declarations and speeches of the king or his ministers but on the unbridled, authentic conversation of the city residents. Rahav could therefore faithfully and accurately speak of the mood of Jericho’s people. Despite its undignified nature, the house of a prostitute was the most suitable place for the fulfillment of the spies’ mission (see Malbim).

And they came to the house of a prostitute [zona]

DISCUSSION

Many researchers identify this with Khirbet-el-Kefrein, north of Wadi el-Kefrein, roughly 20 km east of Jericho. Others claim that it is Tel el-Hammam, east of Khirbet-el-Kefrein.

Shitim

BACKGROUND

אף על פי שלפי התרגום הייתה רחב פונדקאית, נראה שפונדקה שימש לא רק כמקום ללון. (יונתן מתרגם כאן ובמקומות נוספים זוֹנָה - פונדקיתא, אך כפי שמציין רד"ק, אין בכך כדי להכריע אם מכרה שם מזון בלבד. וראו גם רש"י פס' א ופס' יא; אברבנאל כאן; ראב"ע יואל ד,ג). את ההתאכסנות בביתה של אשה זונה אפשר לראות כצעד חכם ויעיל מאוד. המרגלים היו זרים, ואפילו ביריחו, שהייתה כנראה עיר מסחר פעילה, הם היו בולטים לעין. גם אם הכירו מעט את השפה והתחפשו, לוּ היו מתהלכים ברחובות היו עלולים להיתפס ולהישאל למעשיהם מיד. לכן הם בחרו בביתה של זונה, שכן אליו מגיעים אנשים בשקט ובהיחבא ומסתלקים ממנו מבלי שאיש בודק את זהותם. שם יכלו המרגלים לשהות בלי שיתייחסו אליהם. יתר על כן, אשה זונה היא שתדע מה חושבות הבריות באמת, ועל מה מדברים האנשים, לא מתוך הצהרות ונאומים רשמיים של המלך או שריו, אלא מתוך שיחתם המשוחררת והאותנטית של תושבי העיר. ועל כן היא תוכל לשקף נאמנה את הלכי הרוח של האוכלוסייה. למרות שבית כזה אינו מקום מכובד, היה זה המקום הנכון ביותר למילוי שליחותם. (ראו עוד מלבי"ם).

ויבֹאו בית אשה זונה

הרחבות

Joshua son of Nun sent two men from Shitim<notes|b1/> near the Jordan, where the people were encamped,<footnote data-lang="eng" data-id="25" data-num="25"/> as spies, covertly,<footnote data-lang="eng" data-id="26" data-num="26"/> saying: Go see the land, and in particular Jericho. Joshua thereby hinted to the spies that Israel’s first objective upon entry into the land would be to conquer the city of Jericho. Several places near Jericho are referred to as the fords of the Jordan,<footnote data-lang="eng" data-id="27" data-num="27"/> and any one of these could have been used to cross the Jordan River. There were no fortified cities in the vicinity of these fords aside from the city of Jericho, which was exceptional in its strong fortification.<footnote data-lang="eng" data-id="28" data-num="28"/> They went and they came to the house of a prostitute<notes|d1/> whose name was Rahav, and they lodged there.

וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים, מקום הנמצא בסמיכות לירדן, שבו העם שהה,<footnote data-lang="heb" data-id="32" data-num="4"/> שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ, בחשאי<footnote data-lang="heb" data-id="33" data-num="5"/> לֵאמֹר: לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ, ובמיוחד ְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ, ואֶת יְרִיחוֹ. בכך רמז להם שיעד הכיבוש הראשון עם הכניסה לארץ יהיה יריחו. ישנם כמה מקומות באזור יריחו, המכונים 'מעברות הירדן',<footnote data-lang="heb" data-id="34" data-num="6"/> שבהם אפשר לחצות את הירדן. בקרבת המעברות הללו אין ערים בצורות. בין הערים הסמוכות לירדן הייתה יריחו חריגה בביצוריה החזקים.<footnote data-lang="heb" data-id="35" data-num="7"/> וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב, וַיִּשְׁכְּבוּ, התאכסנו שָׁמָּה.

א וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ ואֶת יְרִיחוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה

It was said to the king of Jericho, saying: Behold, men came here tonight from the children of Israel to spy the land. Perhaps the spies tried to dress like the locals, but even so they were recognized as foreigners. Since Jericho was not a large city, they were soon spotted, and it was even known where they were lodging.

וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר: הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר, לרגל אֶת הָאָרֶץ. הם בלטו בזרותם גם אם ניסו להתאים את בגדיהם למקובל במקום, שכן נראה שיריחו לא הייתה עיר גדולה. זהותם התגלתה מהר, ואף ידעו לאן הם הלכו.

ב וַיֵּאָמַר לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ לֵאמֹר הִנֵּה אֲנָשִׁים בָּאוּ הֵנָּה הַלַּיְלָה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחְפֹּר אֶת הָאָרֶץ

The king of Jericho sent to Rahav, saying: Bring out to us the men who came to you, who came to your house, as they came to reconnoiter the land.

וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי אלינו את הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ, כִּי לַחְפֹּר, לרגל אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ.

ג וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ

Rahav could have invited the king’s messengers inside and surrendered the spies, but she chose the opposite course of action: The woman took the two men, and hid him. The singular form indicates that she hid each spy in a different place, so that they would not be easily discovered.<footnote data-lang="eng" data-id="29" data-num="29"/> She said to the king’s messengers: Yes, the men whom you seek came to me, but I did not know from where they were. I am not supposed to know the identities of the men who enter this place.

האשה יכלה להכניס לביתה את שליחי המלך ולהסגיר את המרגלים, אך היא בחרה באפשרות ההפוכה.וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ, החביאה כל אחד מהם במקום אחר, על מנת שמחפשיהם לא יגלו אותם בנקל.<footnote data-lang="heb" data-id="36" data-num="8"/> וַתֹּאמֶר לשליחי המלך: כֵּן, בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים שאתם מחפשים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה. אינני אמורה לדעת את זהותם של הבאים אל הבית.

ד וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַתִּצְפְּנוֹ וַתֹּאמֶר כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה

Rahav chose to deceive the king and his men and cooperate with the enemy’s spies. Perhaps she was motivated to do so because she herself was a foreigner in Jericho (see Tosafot, Megilla 14b; Radak, 6:25) and therefore did not feel close to the rulers of the city or personally involved in their fate. Perhaps she was a member of a different tribe, or she had arrived in Jericho as part of a passing convoy and decided to stay in the city with her family (see 2:12–13) and, as a foreigner, she eventually became a prostitute. If Rahav was, in fact, a local, she could still have been motivated by self-interest. It is possible that she was keenly aware of the low morale on the streets of Jericho, more so than the king, and recognized that although these two lone strangers could easily be captured and executed, they represented a large and threatening force that was fast approaching. She therefore estimated that her best course of action was to help her guests, and place her hopes in them and their senders, rather than collaborate with the king, whose days were numbered.

Chase quickly after them, for you will overtake them

רחב בחרה לרמות את מלך העיר ואת אנשיו ולשתף פעולה עם מרגלי האויב. ייתכן שמניעיה נעוצים בכך שהייתה אשה זרה ביריחו, (ראו תוספות מגילה יד ע"ב; רד"ק להלן ו,כה), ולכן לא חשה קרבה אל שליטי העיר או מעורבות בגורלה. אולי הייתה בת לשבט אחר, או שבאה בשיירה שעברה בעיר והחליטה להישאר עם משפחתה, (ראו פס' יב-יג להלן), ובתור זרה הפכה לזונה בעיר. גם אם רחב הייתה מקומית, ייתכן שהניעו אותה שיקולים אינטרסנטיים. אפשר שמלך יריחו ידע פחות מרחב על הלך הרוחות בעירו. רחב, שישבה בתוך עמה, חשבה שלמרות ששני האנשים הללו הם זרים בודדים ביריחו, ובקלות אפשר לתפשם ולהרגם, הם מייצגים כוח גדול ומאיים הקרב ובא. היא העריכה שעדיף שתנסה לסייע לאורחיה ולהשליך את יהבה עליהם ועל שולחיהם, מאשר לשתף פעולה עם המלך, שימיו ספורים בין כה וכה.

שיתוף הפעולה של רחב

Nevertheless, I have information regarding their whereabouts: It was when the city gate was about to close, at dark,<footnote data-lang="eng" data-id="30" data-num="30"/> which is not the usual time for entering and exiting the city, that the men departed. I do not know where the men went; chase quickly after them, for you will overtake them.<notes|d1/> Rahav misled the king’s messengers, convincing them to leave quickly in search of the spies outside the city.

מכל מקום – וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר, לקראת סגירת שערי העיר בַּחשֶׁךְ,<footnote data-lang="heb" data-id="37" data-num="9"/> שאינו זמן כניסה ויציאה, וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ. לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים. רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם. היא הטעתה את שליחי המלך, ופיתתה אותם לצאת במהירות לחפשם בחוץ.

ה וַיְהִי הַשַּׁעַר לִסְגּוֹר בַּחשֶׁךְ וְהָאֲנָשִׁים יָצָאוּ לֹא יָדַעְתִּי אָנָה הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים רִדְפוּ מַהֵר אַחֲרֵיהֶם כִּי תַשִּׂיגוּם

Flax threads are produced from flax stalks. The outer shell is removed, and the stalks then undergo a process that includes drying, soaking, and beating. Some claim that the verse is referring to bundles of the fibers found beneath the stem of the flax plant.

The stalks of flax

גבעולי הפשתן הקשים והעציים לאחר קצירתם. את הפשתה מפיקים מפנים הגבעולים לאחר הסרת קליפתה. עיבודה כולל ייבוש, השרייה וחביטה. יש אומרים כי פִּשְׁתֵּי הָעֵץ הם הסיבים המרוכזים בהיקף קליפת הגבעול.

פִּשְׁתֵּי הָעֵץ

But she took them up to the roof. In many Middle Eastern lands, houses were constructed with flat roofs, which were used during part of the year for sleeping and various other needs. This episode occurred at the beginning of spring:<footnote data-lang="eng" data-id="31" data-num="31"/> And she hid them in the stalks of flax<notes|b1/> that were arranged for her on the roof for drying, after having been harvested.<footnote data-lang="eng" data-id="32" data-num="32"/>

וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה. הגג השטוח ברבות מארצות המזרח שימש בחלק מעונות השנה לשינה ולצרכים שונים. התרחשות זו אירעה בתחילת האביב.<footnote data-lang="heb" data-id="38" data-num="10"/> וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ, גבעולי הפשתן לאחר קצירתו.<footnote data-lang="heb" data-id="39" data-num="11"/> הָעֲרֻכוֹת, המסודרות לָהּ עַל הַגָּג לייבוש.

ו וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל הַגָּג

In those places where the water of the Jordan River was shallow due to the accumulation of sediment, the ground would be paved with stones in order to stabilize the surface and enable passage on foot. Along the length of the Jordan, between the Sea of Galilee and the Dead Sea, there are dozens of such spots that were used for crossing, mainly near the points where tributaries connected to the river; six of them were in the region of Jericho.

The fords

במקומות שבהם המים רדודים בגלל הצטברות סחף, בעיקר מול שפכי יובליו של הירדן, היו מרפדים את הקרקעית באבנים כדי לעשותה מוצקה יותר לשם מעבר רגלי. לאורך הירדן, בין הכנרת לים המלח, יש עשרות נקודות ששימשו מעברות. שש מהן נמצאות באזור יריחו.

מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן

The men who were searching for the spies chased after them toward the Jordan, to the fords<notes|b1/> of the Jordan River. These men made the logical assumption that the spies were headed for the Israelite encampment beyond the Jordan River, and that the spies would therefore need to find a place where they could cross the river, which was surging at that time of year.<footnote data-lang="eng" data-id="33" data-num="33"/> Presumably, the two spies were traveling on foot, while the king’s men were in pursuit on horses. They therefore had high hopes of catching the spies. And they shut the city gate<footnote data-lang="eng" data-id="34" data-num="34"/> after them when the pursuers departed after them, to prevent the spies from leaving the city in the event that they were still inside.<footnote data-lang="eng" data-id="35" data-num="35"/>

וְהָאֲנָשִׁים המחפשים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל, עד<footnote data-lang="heb" data-id="40" data-num="12"/> הַמַּעְבְּרוֹת, מעברי הירדן, כמתבקש, שכן הניחו שפניהם מועדות למחנה ישראל, ולשם כך עליהם לעבור במקומות שבהם אפשר לעבור את הנהר הגואה בעונה זו.<footnote data-lang="heb" data-id="41" data-num="13"/> שני המרגלים הלכו מן הסתם ברגל, ואילו הרודפים היו מן הסתם רכובים על סוסים, ולכן קיוו להשיגם. וְאת הַשַּׁעַר של העיר<footnote data-lang="heb" data-id="42" data-num="14"/> סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר, לאחר<footnote data-lang="heb" data-id="43" data-num="15"/> שיָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, כדי שהשער לא ישמש דרך מילוט מן העיר, אם המרגלים נותרו בה בכל זאת.<footnote data-lang="heb" data-id="44" data-num="16"/>

ז וְהָאֲנָשִׁים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם דֶּרֶךְ הַיַּרְדֵּן עַל הַמַּעְבְּרוֹת וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ אַחֲרֵי כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ הָרֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם

As for them, the spies, before they had gone to sleep, she, Rahav, went up to them on the roof to speak with them.

וְהֵמָּה – המרגלים טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן לישון, וְהִיא – רחב עָלְתָה עֲלֵיהֶם, אליהם עַל הַגָּג כדי לשוחח אִתם.

ח וְהֵמָּה טֶרֶם יִשְׁכָּבוּן וְהִיא עָלְתָה עֲלֵיהֶם עַל הַגָּג

She said to the men, whose identity and purpose she now knew: I know that the Lord has given you the land, and that dread of you has fallen upon us, and that all the inhabitants of the land have melted from before you. Morale in Jericho was very low.

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים, שכעת נודעו לה זהותם ותכלית בואם: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ, נמסו כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. המורל הלאומי כאן ירוד מאוד.

ט וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם

For we have heard how the Lord dried the waters of the Red Sea for you upon your exodus from Egypt. The splitting of the Red Sea, which had occurred some forty years earlier, was such a dramatic event that news of it had spread as far as Jericho. And we have also heard that which you did to the two kings of the Emorites, who were beyond the Jordan, to Sihon and to Og, whom you utterly destroyed. Although the inhabitants of Canaan had not yet encountered the Israelites, news of the miraculous splitting of the Red Sea, along with Israel’s recent military victories against two powerful kings just east of the Jordan, were enough to strike fear in them. These reports created the impression that Israel was an exceedingly mighty nation. Moreover, the inhabitants of Jericho could see from a distance the size of the Israelite army.

כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ, יִיבש ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. קריעת ים סוף, שאירעה לפני כארבעים שנה, הייתה מאורע כה דרמטי ששמעו התפשט מים סוף עד יריחו. ואת אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם, השמדתם אוֹתָם. אף על פי שיושבי הארץ טרם נפגשו עם בני ישראל, די היה בשמועות על נס קריעת ים סוף ועל הניצחונות הקרובים יותר – בזמן ובמקום – של ישראל על שני מלכים גדולים מעברו השני של הירדן, להטיל עליהם אימה. שמועות אלה יצרו רושם שישראל הוא עם עצום ביותר. נוסף על כך, יכלו יושבי הארץ לראות בעיניהם מרחוק את גודלו של צבא בני ישראל.

י כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם ואֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם

We heard and our hearts melted in fear, and a fighting spirit did not remain in any man because of you. Our courage and valor have disappeared entirely, because I am sure that the Lord your God, He is God in the heavens above and on earth below.

וַנִּשְׁמַע – וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ מרוב פחד, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ להתאזר בעוז מִפְּנֵיכֶם. האומץ והגבורה שלנו התפוגגו כליל, ואני בטוחה שכך קרה כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. כאן התממשה תכלית שליחותם של המרגלים: רחב תיארה באוזניהם את הלכי הרוח של בני המדינה – את בהלתם ואימתם מן התבוסה שנכונה להם מצבא ישראל.

יא וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹקֵיכֶם הוּא אֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת

Rahav was aware that when the city was conquered, the lives of all its inhabitants would be endangered. She therefore asked for something in exchange for saving the spies: Now please take an oath to me by the Lord, since I have done kindness to you, you too will do kindness to my father’s house; provide me with a reliable sign that you will comply with my request,<footnote data-lang="eng" data-id="36" data-num="36"/>

רחב ידעה שכשהעיר תיכבש תישקף סכנה לחיי כל תושביה. על כן ביקשה תמורה למה שעשתה למען הצלתם:וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה', כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד – וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד, וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת, סימן יציב שתקיימו אותו.<footnote data-lang="heb" data-id="45" data-num="17"/>

יב וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ נָא לִי בַּה' כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד וַעֲשִׂיתֶם גַּם אַתֶּם עִם בֵּית אָבִי חֶסֶד וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת

Little is known from the Bible itself about Rahav. In the Talmud there are accounts that elaborate on her and her history (see Megilla 14b–15a; Zevaḥim 116b). It appears that she was an exceptional individual: A woman of faith, opinionated, and clever enough to comprehend the events unfolding in the city. She used her insight to take advantage of this chance opportunity and request that her family be spared.

Deliver our lives from death

מן המקרא לא ידוע הרבה על רחב עצמה. בתלמוד מופיעות דרשות המרחיבות עליה ועל קורותיה. (ראו מגילה יד ע"ב - טו ע"א; זבחים קטז ע"ב). נראה כי הייתה זו דמות לא רגילה, מאמינה, דעתנית ובעלת כישורים להבין את המתרחש לאשורו. בתבונתה ניצלה את ההזדמנות שנקרתה בדרכה לבקש על הצלתם של בני משפחתה.

רחב

that you will keep alive my father, my mother, my brothers, my sisters, and everything that is theirs. It is possible that as a prostitute, Rahav had neither a husband nor children; she sought to rescue the other members of her family who were living in the city.<footnote data-lang="eng" data-id="37" data-num="37"/> And you will deliver our lives from death.<notes|d1/>

וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. ייתכן שכאשה זונה לא היו לה בעל ובנים, אך בעיר חיו הוריה, אחיה ואחיותיה, שאותם ביקשה להציל.<footnote data-lang="heb" data-id="46" data-num="18"/> וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת.

יג וְהַחֲיִתֶם אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וְאֶת אַחַי וְאֶת אַחְיוֹתַי וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְהִצַּלְתֶּם אֶת נַפְשֹׁתֵינוּ מִמָּוֶת

The men, the spies, said to her: Our lives are instead of yours to die. We will bear responsibility for the lives of all those you mentioned, if you and your family do not tell of these matters of ours; it shall be, when the Lord gives us the land, we will act with kindness and truth to you. We will ensure your safety, just as you ensured ours.<footnote data-lang="eng" data-id="38" data-num="38"/>

וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים המרגלים: נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת, אנו נישא באחריות לחייו של כל מי שהזכרת, אִם את ומשפחתך לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה. וְהָיָה בְּתֵת, כשייתן ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ – וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת, וצדק. נדאג לשלומך, כמו שאת עשית לנו.<footnote data-lang="heb" data-id="47" data-num="19"/>

יד וַיֹּאמְרוּ לָהּ הָאֲנָשִׁים נַפְשֵׁנוּ תַחְתֵּיכֶם לָמוּת אִם לֹא תַגִּידוּ אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיָה בְּתֵת ה' לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת

Portions of the walls surrounding Jericho were very thick. Some of these portions were several meters wide, occasionally surrounded by a moat. Other portions were so thick that small houses could be contained within them, so that some people literally lived inside the city walls. Rahav apparently resided in such a house, and it was therefore easy for her to help the spies escape.

As her house was at the side of the wall

החומות בחלק מהמקומות היו עבות מאוד - חלקן בעובי כמה מטרים ולעתים היה סביבן חפיר. פעמים שהחומה עצמה הייתה מספיק רחבה אפילו כדי להכיל בתוכה בתים קטנים, וכך גרו אנשים בתוך חומת העיר ממש. רחב התגוררה באחד הבתים הללו, ומשום כך קל היה לה להבריח אותם אל מחוץ לעיר.

כי ביתה בקיר החומה

Rahav did not want the men to remain in her house any longer, as she feared that the king’s messengers might return upon failing to find them outside the city. Since the city gates were locked, she lowered them with a rope through the window, as her house was at the side of the wall,<notes|d1/> and she lived in the wall.

רחב לא רצתה להשהות עוד את האנשים בביתה, כי חששה שאנשי המלך יחזרו לאחר שלא ימצאו את המרגלים בחוץ. כיוון ששערי העיר ננעלו – וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד, דרך הַחַלּוֹן, כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה, וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת.

טו וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת

She said to them, before they departed: Go to the highlands, lest the pursuers encounter you. The area near the Jordan is exposed; it is not densely wooded and lacks sufficient hiding places. If you try to move toward it now, you will likely be captured by your pursuers, who may be quite numerous. You should therefore travel in the opposite direction, to the hills west of Jericho, and hide there three days, until the pursuers’ return to the city, and then go on your way to your camp, as by that time your pursuers will have abandoned their search.

וַתֹּאמֶר לָהֶם לפני שנפרדו ממנה: הָהָרָה לֵּכוּ, פֶּן יִפְגְּעוּ, יפגשו בָכֶם הָרֹדְפִים. אם תנסו ללכת לכיוון הירדן, רודפיכם – שאולי הם רבים – עלולים לתפוס אתכם. האזור חשוף, אינו מיוער בצפיפות, ואין בו מקומות מסתור רבים. על כן עלולים לראותכם בקלות. לכו אפוא בכיוון ההפוך – אל ההרים שממערב ליריחו, וְנַחְבֵּתֶם, התחבאו שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים, וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם, ותשובו למחנכם, שכן הרודפים יתייאשו מן החיפושים.

טז וַתֹּאמֶר לָהֶם הָהָרָה לֵּכוּ פֶּן יִפְגְּעוּ בָכֶם הָרֹדְפִים וְנַחְבֵּתֶם שָׁמָּה שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים וְאַחַר תֵּלְכוּ לְדַרְכְּכֶם

The men said to her: We are absolved of this oath of yours that you administered to us. We will not be required to fulfill the terms of our oath to you if you do not follow these instructions:

וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים: נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִדבר שְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ, האחריות לשבועה תוסר מעלינו, אם לא תמלאי אחר דברינו –

יז וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים נְקִיִּם אֲנַחְנוּ מִשְּׁבֻעָתֵךְ הַזֶּה אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ

Behold, when we come into the land, you will tie this cord<footnote data-lang="eng" data-id="39" data-num="39"/> of scarlet thread in the window through which you have lowered us. A cord dyed bright red,<footnote data-lang="eng" data-id="40" data-num="40"/> with a dye extracted from scale insects, will mark your house prominently. And your father, your mother, your brothers, and your father’s entire household, only the members of your family, you will gather to you, into the house. They will be granted protection in your merit.

הִנֵּה כאשר אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ, אֶת תִּקְוַת, החבל השזור<footnote data-lang="heb" data-id="48" data-num="20"/> מחוּט הַשָּׁנִי, האדום הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ, הורדת אותנו בוֹ. החוט הצבוע באדום עז<footnote data-lang="heb" data-id="49" data-num="21"/> שהופק מתולעת השני, יסמן בהבלטה את ביתך. וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֶת כָּל בֵּית אָבִיךְ, את משפחתך בלבד תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה. הם יקבלו חסות בזכותך.

יח הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָאִים בָּאָרֶץ אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ וְאֶת אָבִיךְ וְאֶת אִמֵּךְ וְאֶת אַחַיִךְ וְאֶת כָּל בֵּית אָבִיךְ תַּאַסְפִי אֵלַיִךְ הַבָּיְתָה

It shall be that anyone who will exit from the doors of your house outside, his blood shall be on his head, he shall bear responsibility for causing his own death,<footnote data-lang="eng" data-id="41" data-num="41"/> and we will be absolved. If you wish to protect the members of your family from harm, you must insist that they remain inside the house, as that will be the only guaranteed place of refuge. Anyone who ventures outside will be exposed to the dangers of war. But anyone who will be with you in the house, his blood shall be on our head, if a hand will be upon him to harm him. We accept upon ourselves responsibility for the safety of all your family members who remain inside your house.

וְהָיָה, כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה – דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ, הוא עצמו אשם בהריגתו,<footnote data-lang="heb" data-id="50" data-num="22"/> וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם. אם תרצי לשמור על בני משפחתך מכל פגע, הקפידי שיישארו בתוך הבית, שכן רק הוא המקלט הבטוח. כל מי שיימצא מחוצה לו – יהיה חשוף לפגיעת המלחמה. וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת – דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ לרעה. אנחנו נקבל על עצמנו את האחריות לשלומם של כל בני משפחתך שיישארו בביתך.

יט וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתֵךְ הַחוּצָה דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ וַאֲנַחְנוּ נְקִיִּם וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה אִתָּךְ בַּבַּיִת דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ אִם יָד תִּהְיֶה בּוֹ

But if you tell of these matters of ours, that your house will be a place of refuge, we will be absolved of your oath that you administered to us.

וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה – שביתך ייחשב למקלט, וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ.

כ וְאִם תַּגִּידִי אֶת דְּבָרֵנוּ זֶה וְהָיִינוּ נְקִיִּם מִשְּׁבֻעָתֵךְ אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ

She said: In accordance with your words, so it is.<footnote data-lang="eng" data-id="42" data-num="42"/> I accept your terms. She sent them and they went on their way, and she immediately tied the scarlet cord in the window. She left the cord hanging in the window from that day onward, as she couldn’t know when the army of Israel would reach the gates of Jericho.<footnote data-lang="eng" data-id="43" data-num="43"/>

וַתֹּאמֶר: כְּדִבְרֵיכֶם – כֶּן הוּא. כך יהיה.<footnote data-lang="heb" data-id="51" data-num="23"/> אני מקבלת. וַתְּשַׁלְּחֵם, וַיֵּלֵכוּ לדרכם. וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן מיד. החוט הזה השתלשל מחלונה מאותו יום ואילך, משום שאיש לא ידע מתי יבוא צבא ישראל בשערי יריחו.<footnote data-lang="heb" data-id="52" data-num="24"/>

כא וַתֹּאמֶר כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא וַתְּשַׁלְּחֵם וַיֵּלֵכוּ וַתִּקְשֹׁר אֶת תִּקְוַת הַשָּׁנִי בַּחַלּוֹן

They went and came to the highlands, the hilly region west of the city, as per Rahav’s advice, and they stayed there three days, until the pursuers returned; the pursuers sought them along the entire way from Jericho eastward to the Jordan, back and forth, but they did not find them.

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה, לאזור ההררי שממערב לעיר, כמו שיעצה להם רחב. וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים. וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ מיריחו מזרחה לכיוון הירדן, הלוך ושוב, וְלֹא מָצָאוּ אותם.

כב וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ הָהָרָה וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים עַד שָׁבוּ הָרֹדְפִים וַיְבַקְשׁוּ הָרֹדְפִים בְּכָל הַדֶּרֶךְ וְלֹא מָצָאוּ

The two men sent by Joshua returned, and descended from the highlands, and crossed the Jordan, and came to Joshua son of Nun. They told him all that had befallen them, including their promise to Rahav, which obligated Joshua as well, as they had spoken in his name.

וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, המרגלים, שלוחי יהושע וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר, וַיַּעַבְרוּ את הירדן וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם, ובכלל זה גם את ההבטחה שהבטיחו המחייבת אף אותו, שכן הם פעלו בשמו.

כג וַיָּשֻׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וַיֵּרְדוּ מֵהָהָר וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וַיְסַפְּרוּ לוֹ אֵת כָּל הַמֹּצְאוֹת אוֹתָם

They said to Joshua: For it is clear that the Lord has given the entire land into our hands, and also, all the inhabitants of the land have melted before us.

וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: אפשר לראות בבירור כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ. ָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ.

כד וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ כִּי נָתַן ה' בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגַם נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ

Joshua son of Nun sent two men from Shitim near the Jordan, where the people were encamped, as spies, covertly, saying: Go see the land, and in particular Jericho. Joshua thereby hinted to the spies that Israel’s first objective upon entry into the land would be to conquer the city of Jericho. Sever