מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ (דברים לא,יט), כְּלוֹמַר כִּתְבוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁירָה זוֹ, לְפִי שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַתּוֹרָה פָּרָשִׁיּוֹת פָּרָשִׁיּוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ לָאָדָם אֲבוֹתָיו סֵפֶר תּוֹרָה, מִצְוָה לִכְתֹּב מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם כְּתָבוֹ בְּיָדוֹ — הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קִבְּלוֹ מִסִּינַי. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִכְתֹּב — אֲחֵרִים כּוֹתְבִין לוֹ. וְכָל הַמַּגִּיהַּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת — הֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ כְּתָבוֹ כֻּלּוֹ.

הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, יָתֵר עַל סֵפֶר שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ״ (דברים יז,יח). וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. זֶה שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט — מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, וְזֶה שֶׁכָּתַב אוֹ שֶׁנִּכְתַּב לוֹ אַחַר שֶׁמָּלַךְ — יִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד: אִם יֵצֵא לְמִלְחָמָה — סֵפֶר תּוֹרָה זֶה עִמּוֹ, נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ, יֵשֵׁב בַּדִּין וְהוּא עִמּוֹ, מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו״ (שם יז,יט).

לֹא הָיָה לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְלֹךְ — צָרִיךְ לִכְתֹּב אַחַר שֶׁמָּלַךְ שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה: אֶחָד מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד, לֹא יָסוּר מֵעִמּוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה אוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹ לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ.

סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא בְּשִׂרְטוּט, אוֹ שֶׁכָּתַב מִקְצָתוֹ עַל הַגְּוִיל וּמִקְצָתוֹ עַל הַקְּלָף — פָּסוּל; אֶלָּא אוֹ כֻּלּוֹ עַל הַגְּוִיל, אוֹ כֻּלּוֹ עַל הַקְּלָף. וְכֵיצַד כּוֹתְבִין סֵפֶר תּוֹרָה? כּוֹתֵב כְּתִיבָה מְתֻקֶּנֶת נָאָה בְּיוֹתֵר. יַנִּיחַ בֵּין כָּל תֵּבָה וְתֵבָה כִּמְלֹא אוֹת קְטַנָּה, וּבֵין כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה כִּמְלֹא שִׁיטָה. וְאֹרֶךְ כָּל שִׁיטָה וְשִׁיטָה — שְׁלֹשִׁים אוֹתִיּוֹת, כְּדֵי לִכְתֹּב ״לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם״, שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וְזֶה הוּא רֹחַב כָּל דַּף וְדַף. וְלֹא תְּהֵא הַשִּׁיטָה קְצָרָה מִזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא הַדַּף כְּאִגֶּרֶת, וְלֹא אֲרֻכָּה יָתֵר עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת בַּכְּתָב.

לֹא יְמַעֵט אֶת הַכְּתָב מִפְּנֵי הָרֶוַח שֶׁיֵּשׁ בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה. נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּבָה בַּת חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת — לֹא יִכְתֹּב שְׁנַיִם בְּתוֹךְ הַדַּף וְשָׁלֹשׁ חוּץ לַדַּף, אֶלָּא כּוֹתֵב שָׁלֹשׁ בְּתוֹךְ הַדַּף וּשְׁתַּיִם חוּץ לַדַּף. לֹא נִשְׁאַר מִן הַשִּׁיטָה כְּדֵי לִכְתֹּב שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת — מַנִּיחַ הַמָּקוֹם פָּנוּי וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַשִּׁיטָה.

נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּבָה בַּת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת — לֹא יִזְרְקֶנָּה בֵּין הַדַּפִּין, אֶלָּא יַחֲזֹר לִתְחִלַּת הַשִּׁיטָה. נִזְדַּמְּנָה לוֹ בְּסוֹף הַשִּׁיטָה תֵּבָה בַּת עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת אוֹ פָּחוֹת אוֹ יָתֵר, וְלֹא נִשְׁאַר מִן הַשִּׁיטָה כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ הַדַּף: אִם יָכוֹל לִכְתֹּב חֶצְיָהּ בְּתוֹךְ הַדַּף וְחֶצְיָהּ חוּץ לַדַּף — כּוֹתֵב; וְאִם לָאו — מַנִּיחַ הַמָּקוֹם פָּנוּי וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַשִּׁיטָה.

וּמַנִּיחַ בֵּין כָּל חֻמָּשׁ וְחֻמָּשׁ אַרְבַּע שִׁיטִין פְּנוּיוֹת בְּלֹא כְּתִיבָה, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר, וְיַתְחִיל הַחֻמָּשׁ מִתְּחִלַּת שִׁיטָה חֲמִישִׁית. וּכְשֶׁיִּגְמֹר הַתּוֹרָה, צָרִיךְ שֶׁיִּגְמֹר בְּאֶמְצַע שִׁיטָה שֶׁבְּסוֹף הַדַּף. וְאִם נִשְׁאַר מִן הַדַּף שִׁיטִין הַרְבֵּה — מְקַצֵּר וְעוֹלֶה, וְיַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַשִּׁיטָה וְלֹא יִגְמֹר אֶת הַשִּׁיטָה, וּמִתְכַּוֵּן עַד שֶׁיִּהְיֶה ״לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל״ (דברים לד,יב) בְּאֶמְצַע שִׁיטָה בְּסוֹף הַדַּף.

וְיִזָּהֵר בָּאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת הַנְּקוּדוֹת וּבָאוֹתִיּוֹת שֶׁצּוּרָתָן מְשֻׁנּוֹת, כְּגוֹן הַפֵּ״יִין הַלְּפוּפוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת הָעֲקֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ הַסּוֹפְרִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ. וְיִזָּהֵר בַּתָּגִין וּבְמִנְיָנָם: יֵשׁ אוֹת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ תָּג אֶחָד, וְיֵשׁ אוֹת שֶׁעָלֶיהָ שִׁבְעָה. וְכָל הַתָּגִין — כְּצוּרַת זַיִ״ן הֵן, דַּקִּין כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְאִם שִׁנָּה בְּתִקּוּן זֶה אוֹ שֶׁלֹּא דִּקְדֵּק בַּתָּגִין וְכָתַב הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן כְּתִקְנָן, אוֹ שֶׁקֵּרֵב אֶת הַשִּׁיטִין אוֹ הִרְחִיקָן אוֹ הֶאֱרִיךְ בָּהֶן אוֹ קִצְּרָן, הוֹאִיל וְלֹא הִדְבִּיק אוֹת לְאוֹת, וְלֹא חִסֵּר וְלֹא הוֹתִיר, וְלֹא הִפְסִיד צוּרַת אוֹת אַחַת, וְלֹא שִׁנָּה בִּפְתוּחוֹת וּסְתוּמוֹת — הֲרֵי זֶה סֵפֶר כָּשֵׁר.

יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ אוֹתָן בַּתַּלְמוּד, וְנָהֲגוּ בָּהֶן הַסּוֹפְרִים וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, וְהֵן: שֶׁיִּהְיוּ מִנְיַן הַשִּׁיטִין שֶׁבְּכָל דַּף לֹא פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים וְלֹא יָתֵר עַל שִׁשִּׁים; וְשֶׁיִּהְיֶה הָרֶוַח שֶׁבֵּין כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה כְּמוֹ תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת: ״אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר״; וְשֶׁיִּהְיֶה בְּרָאשֵׁי הַשִּׁיטִין לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַיָּם: ״הַבָּאִים״, ״בַּיַּבָּשָׁה״, ״יי״, ״מֵת״, ״בְּמִצְרַיִם״ — חָמֵשׁ שִׁיטִין; וּלְמַטָּה מִן הַשִּׁירָה חָמֵשׁ שִׁיטִין, תְּחִלַּת כָּל שִׁיטָה מֵהֶן כָּךְ: ״וַתִּקַּח״, ״אַחֲרֶיהָ״, ״סוּס״, ״וַיֵּצְאוּ״, ״וַיָּבֹאוּ״; וְיִהְיֶה בְּרָאשֵׁי הַשִּׁיטִין לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ: ״וְאָעִידָה״, ״אַחֲרֵי״, ״הַדֶּרֶךְ״, ״בְּאַחֲרִית״, ״לְהַכְעִיסוֹ״, ״קְהַל״ — שֵׁשׁ שִׁיטִין; וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה חָמֵשׁ: ״וַיָּבֹא״, ״לְדַבֵּר״, ״אֲשֶׁר״, ״הַזֹּאת״, ״אֲשֶׁר״.

וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, וְאִם שִׁנָּה — לֹא פָּסַל.

אֲבָל אִם כָּתַב הַמָּלֵא חָסֵר, אוֹ הֶחָסֵר מָלֵא, אוֹ שֶׁכָּתַב מִלָּה שֶׁהִיא ״קְרָא״ וְכָתַב כִּקְרִיאָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב ״יִשְׁכָּבֶנָּה״ מְקוֹם ״ישגלנה״ (דברים כח,ל), וּ״בַטְּחֹרִים״ מְקוֹם ״בעפלים״ (שם כח,כז) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה פְּתוּחָה סְתוּמָה, אוֹ שֶׁכָּתַב הַסְּתוּמָה פְּתוּחָה, אוֹ שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה כִּשְׁאָר הַכְּתָב, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה אַחַת כְּשִׁירָה — הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה כְּלָל, אֶלָּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת.

סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מֻגָּהּ — אָסוּר לַשְׁהוֹתוֹ יָתֵר עַל שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֶלָּא יְתַקֵּן אוֹ יִגְנֹז. סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ טָעֻיּוֹת בְּכָל דַּף וְדַף — יְתַקֵּן, אַרְבַּע — יִגְנֹז. וְאִם הָיָה רֹב הַסֵּפֶר מֻגָּהּ וְהַשְּׁאָר יֵשׁ בּוֹ אַרְבַּע טָעֻיּוֹת בְּכָל דַּף, וְנִשְׁאַר אֲפִלּוּ דַּף אֶחָד מֵאוֹתוֹ הַשְּׁאָר הַמְשֻׁבָּשׁ בְּלֹא אַרְבַּע טָעֻיּוֹת — הֲרֵי זֶה יְתַקֵּן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁכָּתַב הַמָּלֵא חָסֵר, שֶׁנִּמְצָא תּוֹלֶה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁשָּׁכַח בֵּינֵי הַשִּׁיטוֹת. אֲבָל אִם כָּתַב הֶחָסֵר מָלֵא, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּכָל דַּף וְדַף כַּמָּה טָעֻיּוֹת — הֲרֵי זֶה מְתַקְּנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גּוֹרֵד וְאֵינוֹ תּוֹלֶה.

מֻתָּר לִכְתֹּב הַתּוֹרָה חֻמָּשׁ חֻמָּשׁ, כָּל חֻמָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין בָּהֶן קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה הַתָּם. אֲבָל לֹא יִכְתֹּב מְגִלָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ פָּרָשִׁיּוֹת. וְאֵין כּוֹתְבִין מְגִלָּה לַתִּינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ, וְאִם דַּעְתּוֹ לְהַשְׁלִים עָלֶיהָ חֻמָּשׁ — מֻתָּר. כָּתַב מְגִלָּה שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת בְּשִׁיטָה אַחַת — מֻתָּר.

מֻתָּר לְדַבֵּק תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּמַנִּיחַ בֵּין כָּל חֻמָּשׁ וְחֻמָּשׁ אַרְבַּע שִׁיטִין, וּבֵין כָּל נָבִיא וְנָבִיא מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁלֹשׁ שִׁיטִין, שֶׁאִם בָּא לַחְתֹּךְ — חוֹתֵךְ. וְסִדּוּרָן שֶׁל נְבִיאִים כָּךְ הוּא: יְהוֹשֻׁעַ וְשׁוֹפְטִים, שְׁמוּאֵל וּמְלָכִים, יִרְמְיָה וִיחֶזְקֵאל, יְשַׁעְיָה וּתְרֵי עֲשַׂר. וְסֵדֶר הַכְּתוּבִים: רוּת, וְתִלִּים, וְאִיּוֹב, וּמִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וְקִינוֹת, וְדָנִיֵּאל, וּמְגִלָּה, וְעֶזְרָא, וְדִבְרֵי הַיָּמִים.

כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ — אֵין כּוֹתְבִין אוֹתָם אֶלָּא בְּשִׂרְטוּט, אֲפִלּוּ כְּתָבָן עַל הַנְּיָר. וּמֻתָּר לִכְתֹּב שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת בְּלֹא שִׂרְטוּט. יָתֵר עַל זֶה — אָסוּר.

כֶּרֶךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים — אֵין קְדֻשָּׁתוֹ כִּקְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה, אֶלָּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין; דִּין הַיָּתֵר כְּדִין הֶחָסֵר.