כָּל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, בֵּין מוּם קָבוּעַ בֵּין מוּם עוֹבֵר — לֹא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִגַּשׁ״ (ויקרא כא,כג). וְאִם עָבַר וְנִכְנַס — לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד. וְאִם עָבַד בַּמִּקְדָּשׁ — פָּסַל וְחִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ, וְלוֹקֶה אַף עַל הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב״ (שם כא,יז), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאַזְהָרָה זוֹ שֶׁלֹּא יִקְרַב לָעֲבוֹדָה.

וְכֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר שֶׁעָבַד — פָּסַל וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב״ (ויקרא כא,יח), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. וְאֵין בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁעָבְדוּ בְּמִיתָה, אֶלָּא בְּמַלְקוּת בִּלְבַד.

כָּל הַמּוּמִין כֻּלָּן, אֶחָד שֶׁהָיוּ בּוֹ מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְאֶחָד שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ אַחַר כֵּן, בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹבְרִין בֵּין עוֹבְרִין — הֲרֵי הוּא פָּסוּל עַד שֶׁיַּעֲבֹרוּ.

מוּם קָבוּעַ — כְּגוֹן: ״שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד״ (ויקרא כא,יט). וּמוּם עוֹבֵר — כְּגוֹן: ״גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת״ (שם כא,כ), וְהִיא הַחֲזָזִית. וְלֹא הַמּוּמִין הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה בִּלְבַד הֵם שֶׁפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים, אֶלָּא כָּל הַמּוּמִין הַנִּרְאִין בַּגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל... אֲשֶׁר בּוֹ מוּם״ (שם כא,כא) — מִכָּל מָקוֹם, וְאֵלּוּ הַכְּתוּבִין בַּתּוֹרָה דֻּגְמָא הֵן.

שְׁלוֹשָׁה מִינֵי מוּמִין הֵן: יֵשׁ מוּמִין שֶׁהֵן פּוֹסְלִין הַכֹּהֵן מִלַּעֲבֹד וְהַבְּהֵמָה מִלִּקְרַב, וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁפּוֹסְלִין הָאָדָם בִּלְבַד מִלַּעֲבֹד, וְיֵשׁ מוּמִין שֶׁאֵין פּוֹסְלִין, אֲבָל מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אָמְרוּ שֶׁכָּל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵהֶן אֵינוֹ עוֹבֵד.

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם שֶׁפּוֹסֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה וְעָבַד, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, וְאִם הָיָה מֵזִיד — לוֹקֶה. וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם מִן הַמּוּמִין הַמְיֻחָדִין לָאָדָם וְעָבַד, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לוֹקֶה — לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ. וְאִם הָיָה בּוֹ דָּבָר מִדְּבָרִים שֶׁהֵן מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן — אֵינוֹ לוֹקֶה, וַעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

אֵין פּוֹסֵל בָּאָדָם אֶלָּא מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי, אֲבָל מוּמִין שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף, כְּגוֹן שֶׁנִּטְּלָה כִּלְיָתוֹ שֶׁל אָדָם אוֹ טְחוֹל שֶׁלּוֹ, אוֹ שֶׁנִּקְּבוּ מֵעָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁנַּעֲשָׂה טְרֵפָה — עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁבֶר רָגֶל אוֹ שֶׁבֶר יָד״ (ויקרא כא,יט) — מָה אֵלּוּ בַּגָּלוּי, אַף כָּל בַּגָּלוּי.

הֶעָרֵל — הֲרֵי הוּא כְּבֶן נֵכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר״ (יחזקאל מד,ט). לְפִיכָךְ, עָרֵל שֶׁעָבַד — חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ וְלוֹקֶה, כְּזָר שֶׁעָבַד, אֲבָל אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה.

כֹּהֵן שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא נָשִׁים בַּעֲבֵרָה — אֵינוֹ עוֹבֵד, עַד שֶׁיַּדִּירוּהוּ בֵּית דִּין עַל דַּעַת רַבִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ הֲפָרָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף לַחֲטֹא, וְעוֹבֵד וְיוֹרֵד וּמְגָרֵשׁ. וְכֵן אִם הָיָה מִטַּמֵּא לַמֵּתִים — פָּסוּל, עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא. וְאִם עָבַר וְעָבַד קֹדֶם שֶׁיִּדֹּר אוֹ שֶׁיְּקַבֵּל, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נָשׂוּי בַּעֲבֵרָה — לֹא חִלֵּל עֲבוֹדָה.

כֹּהֵן שֶׁעָבַד, וְנִבְדַּק וְנִמְצָא חָלָל — עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה לְשֶׁעָבַר, וְאֵינוֹ עוֹבֵד לְהַבָּא. וְאִם עָבַד — לֹא חִלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּרֵךְ יי חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה״ (דברים לג,יא) — אֲפִלּוּ חֻלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה.

בֵּית דִּין הַגָּדוֹל הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְעִקַּר מַעֲשֵׂיהֶן הַתָּדִיר שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וְדָנִין אֶת הַכְּהֻנָּה, וּבוֹדְקִין אֶת הַכֹּהֲנִים בַּיּוֹחָסִין וּבַמּוּמִין. כָּל כֹּהֵן שֶׁנִּמְצָא פְּסוּל בְּיִחוּסוֹ — לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים וְיוֹצֵא מִן הָעֲזָרָה. וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁלֵם וְכָשֵׁר — לוֹבֵשׁ לְבָנִים וְנִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

מִי שֶׁנִּמְצָא כָּשֵׁר בְּיִחוּסוֹ וְנִמְצָא בּוֹ מוּם — יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הָעֵצִים מְתַלֵּעַ עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, וְחוֹלֵק בַּקֳּדָשִׁים עִם אַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״ (ויקרא כא,כב).