אֲכִילַת הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ (שמות כט,לג) — הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִין וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁאוֹכְלִין הַכֹּהֲנִים, שֶׁאֲכִילָתָן מִצְוָה.

וְכֵן אֲכִילַת שְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו״ וכו׳ (ויקרא ו,ט).

וְאֵין חַטָּאת וְאָשָׁם וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה בָּעֲזָרָה, וְאִם נֶאֶכְלוּ בַּהֵיכָל — נֶאֶכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכָל מִנְחָתָם וּלְכָל חַטָּאתָם וּלְכָל אֲשָׁמָם וכו׳ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ כָּל זָכָר יֹאכַל אֹתוֹ״ (במדבר יח,ט-י). וְכֵן שַׁלְמֵי צִבּוּר — הֲרֵי הֵן כְּחַטָּאת וְאָשָׁם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: ״לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ״ (במדבר יח,יא). וְכֵן הַמּוּרָם מִתּוֹדָה וְהַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַיי נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ״ (שם יח,יט).

וְכֵן הַבְּכוֹר, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בּוֹ: ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין״ (שם יח,יח). וְכָל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִין לַכֹּהֶנֶת — נֶאֱכָלִין לְעַבְדֵי הַכֹּהֲנִים וְלִנְשֵׁיהֶם, כַּתְּרוּמָה.

וְכֻלָּן נֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה״ וכו׳ (ויקרא י,יד); לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן ״בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״, שֶׁהִיא הָעֲזָרָה, אֶלָּא ״טָהוֹר״, שֶׁהוּא כָּל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּנֶגְדוֹ לְדוֹרוֹת יְרוּשָׁלַיִם. וְהוּא הַדִּין לְמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁהֲרֵי הֵן קָדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים. וְהַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה — כְּלִפְנִים.

הַשְּׁלָמִים נֶאֱכָלִים בְּיוֹם הַזְּבִיחָה, וְכָל הַלַּיְלָה, וְכָל יוֹם הַמָּחֳרָת עַד שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וכו׳ וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״ (ויקרא ז,טז-יח). נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, בֵּין חֵלֶק הַכֹּהֲנִים בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים. וְהוּא הַדִּין לִבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר, שֶׁהֲרֵי הֵן קָדָשִׁים קַלִּים כַּשְּׁלָמִים.

אֲבָל הַתּוֹדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא קָדָשִׁים קַלִּים — אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא בְּיוֹם הַזְּבִיחָה עִם הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: ״בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל, לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ (ויקרא ז,טו). וְכֵן אֵיל הַנָּזִיר וְהַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, בֵּין חֵלֶק הַכֹּהֲנִים בֵּין חֵלֶק הַבְּעָלִים. וְהוּא הַדִּין לַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וּלְשַׁלְמֵי צִבּוּר וְלִשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהַכֹּל נֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּיוֹם קָרְבָּנוֹ יֵאָכֵל״ — כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּמַשְׁמַע, חוּץ מִן הַשְּׁלָמִים שֶׁפֵּרֵשׁ בָּהֶן הַכָּתוּב, וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר הַדּוֹמִין לָהֶן.

כָּל אֵלּוּ הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם וְלַיְלָה — דִּין תּוֹרָה שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּכְדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה.

כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים — אֵין אוֹכְלִין אוֹתָן אֶלָּא הַטְּהוֹרִים הַמּוּלִים. אֲפִלּוּ הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ — אֵינוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים. וְהַטֻּמְטוּם אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, לְפִי שֶׁהוּא סָפֵק עָרֵל, אֲבָל הָאַנְדְּרָגִינָס — יֵרָאֶה לִי שֶׁהוּא אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים קַלִּים.

וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֶת הַקֳּדָשִׁים בְּכָל מַאֲכָל. אֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים מֻתָּרִין לֶאֱכֹל חֶלְקָם, בֵּין מִקָּדָשִׁים בֵּין מִקָּדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּכָל מַאֲכָל, וּלְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן, וּלְאָכְלָן צְלוּיִין שְׁלוּקִין וּמְבֻשָּׁלִין, וְלָתֵת לְתוֹכָן תְּבָלִין שֶׁל חֻלִּין, אֲבָל לֹא תַּבְלֵי תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה לִידֵי פְּסוּל. וְהָעֲצָמוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מֻתָּרוֹת, וְעוֹשֶׂה אָדָם מֵהֶן כָּל כֵּלִים שֶׁיִּרְצֶה.

הָיְתָה לָהֶן אֲכִילָה מוּעֶטֶת — אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וְהַתְּרוּמָה, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַשֹּׂבַע. הָיְתָה לָהֶן אֲכִילָה מְרֻבָּה — אֵין אוֹכְלִין עִמָּהּ חֻלִּין וּתְרוּמָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נֶאֱכֶלֶת עִם הַגַּסָּה. וְכֵן בִּשְׁיָרֵי הַמְּנָחוֹת.

אֵין מְבַשְּׁלִין חַטָּאת אוֹ אָשָׁם עִם מוּרָם מִתּוֹדָה אוֹ מֵאֵיל נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן; וְלֹא מוּרָם מִתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר עִם בְּכוֹר אוֹ עִם חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט זְמַן אֲכִילָתָן; וְלֹא מוּרָם מִשְּׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ עִם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּאוֹכְלֵיהֶן וּבִמְקוֹם אֲכִילָתָן וּבִזְמַן אֲכִילָתָן. אֲבָל חַטָּאת וְאָשָׁם מִתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה, וְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר זֶה עִם זֶה, וְהַבְּכוֹר וְחָזֶה וְשׁוֹק זֶה עִם זֶה.

חֲתִיכָה שֶׁל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אוֹ שֶׁל פִּגּוּל אוֹ נוֹתָר שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה עִם חֲתִיכוֹת אֲחֵרוֹת — אוֹתָן הַחֲתִיכוֹת אֲסוּרוֹת לְזָרִים וּמֻתָּרוֹת לַכֹּהֲנִים.

בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים אוֹ בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בְּשַׂר תַּאֲוָה — הֲרֵי בְּשַׂר הַתַּאֲוָה אָסוּר לַטְּמֵאִים וּמֻתָּר לַטְּהוֹרִים.

נֶאֱמַר בָּעוֹלָה: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״ (ויקרא ז,ח), וְנֶאֱמַר בַּחַטָּאת: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ (שם ו,יט), וְנֶאֱמַר בָּאָשָׁם: ״לַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ לוֹ יִהְיֶה״ (שם ז,ז, ושם: הַכֹּהֵן), וְנֶאֱמַר בַּשְּׁלָמִים: ״לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה״ (שם ז,יד), וְנֶאֱמַר בַּמִּנְחָה: ״הַמַּקְרִיב אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ (שם ז,ט, ושם: לוֹ תִהְיֶה) — אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּכָל אֵלּוּ אֶלָּא בָּרָאוּי, שֶׁהַכֹּהֵן הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה זוֹ הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל, וּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, כְּגוֹן שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא — אֵין לוֹ חֵלֶק לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ כְּשֶׁיִּטְהַר לָעֶרֶב. אֲבָל לְעִנְיַן חֲלֻקָּה — הַכֹּל לְאַנְשֵׁי בֵּית אָב שֶׁמַּקְרִיבִין בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, וְכֻלָּן חוֹלְקִין בְּכָל קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ אִישׁ כְּאָחִיו, בֵּין זֶה שֶׁהִקְרִיב בֵּין אָחִיו שֶׁעִמּוֹ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא הִקְרִיב.

וְלָמָּה חָלַק הַכָּתוּב בַּמְּנָחוֹת בֵּין מְנָחוֹת הָאֲפוּיוֹת וּמִנְחוֹת הַסֹּלֶת, שֶׁהֲרֵי בָּאֲפוּיוֹת הוּא אוֹמֵר: ״וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל וכו׳ לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ״ וכו׳ (ויקרא ז,ט), וּבְמִנְחַת הַסֹּלֶת הוּא אוֹמֵר: ״וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״ (שם ז,י)? שֶׁהָאֲפוּיָה, כְּשֶׁחוֹלְקִין אוֹתָהּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב, כְּשֶׁיַּגִּיעַ לוֹ חֶלְקוֹ אֲפִלּוּ כַּזַּיִת פַּת — הֲרֵי הוּא רָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי אוֹכְלוֹ מִיָּד; אֲבָל הַסֹּלֶת, אִם יְחַלְּקוּ אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן — נִמְצָא מַגִּיעַ לָזֶה מְלֹא כַּפּוֹ סֹלֶת אוֹ פָּחוֹת, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֹא לָלוּשׁ אוֹתוֹ וְלֹא לֶאֱפוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּחְלְקוּ מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, וְלֹא יַחְלְקוּ מִנְחָה זוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל כָּל אַנְשֵׁי בֵּית אָב — הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר בָּהּ: ״לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״, שֶׁיַּחְלְקוּ אוֹתָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין חוֹלְקִין מִנְחָה כְּנֶגֶד מִנְחָה, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה מַחֲבַת אוֹ סֹלֶת כְּנֶגֶד סֹלֶת, אֶלָּא כָּל אַחַת וְאַחַת חוֹלְקִין שְׁיָרֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ.

וְכֵן אֵין חוֹלְקִין עוֹף כְּנֶגֶד עוֹף, וְלֹא חַטָּאת כְּנֶגֶד חַטָּאת, וְלֹא חָזֶה וְשׁוֹק כְּנֶגֶד חָזֶה וְשׁוֹק, אֶלָּא כָּל חֵלֶק וָחֵלֶק — חוֹלְקִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה.

אֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אֲפִלּוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהַאֲכִילוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְכֵן אִשָּׁה וְאַנְדְּרָגִינָס — אֵין חוֹלְקִין לָהֶן בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ כְּאָחִיו״ (ויקרא ז,י). אֲבָל בַּעַל מוּם, בֵּין קָבוּעַ בֵּין עוֹבֵר, בֵּין שֶׁנּוֹלַד בְּמוּמוֹ בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים וְנִפְסַל — חוֹלֵק וְאוֹכֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים״ וכו׳ (שם כא,כב), וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לַאֲכִילָה. אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא — אֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.

וְכֹהֵן גָּדוֹל אוֹכֵל שֶׁלֹּא בַּחֲלֻקָּה, אֶלָּא נוֹטֵל כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה.

כָּל הָרָאוּי לַאֲכִילַת הַקֳּדָשִׁים בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן — חוֹלֵק לֶאֱכֹל, וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי הוּא רָאוּי לֶאֱכֹל לָעֶרֶב — אֵינוֹ חוֹלֵק כְּדֵי לְהַנִּיחַ חֶלְקוֹ לָעֶרֶב. כֵּיצַד? טְבוּל יוֹם, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וְהָאוֹנֵן בְּיוֹם הַקְּבוּרָה, בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט — אֵינָן חוֹלְקִין לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.

כָּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל — אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא עוֹבֵד וְאֵינוֹ אוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל אִישׁ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד — אֵינוֹ רָאוּי לֶאֱכֹל, חוּץ מִבַּעַל מוּם, שֶׁהֲרֵי נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה.

כָּל שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּבָּשָׂר — אֵין לוֹ בָּעוֹרוֹת. אֲפִלּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים — אֵינוֹ חוֹלֵק בַּבָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה״ (ויקרא ז,לג) — עַד שֶׁיִּהְיֶה טָהוֹר וְרָאוּי לָעֲבוֹדָה בִּשְׁעַת זְרִיקָה עַד אַחַר הֶקְטֵר חֲלָבִים.

נִטְמָא אַחַר זְרִיקָה וְטָבַל, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר אַף בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים — הַדָּבָר סָפֵק אִם חוֹלֵק אוֹ אֵינוֹ חוֹלֵק. לְפִיכָךְ, אִם תָּפַס — אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ.

קָרְבַּן צִבּוּר הַבָּא בְּטֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַטְּמֵאִין מַקְרִיבִין בּוֹ — אֵין חוֹלְקִין עִם הַטְּהוֹרִים לֶאֱכֹל לָעֶרֶב, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה.