כָּל הַמְאַבֵּד שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים שֶׁנִּקְרָא בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם״ (דברים יב,ג-ד).

וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הֵן: הַשֵּׁם שֶׁנִּכְתָּב יוֹ״ד הֵ״א וָא״ו הֵ״א, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, אוֹ הַנִּכְתָּב אַלֶ״ף דַּא״ל נוּ״ן יוֹ״ד; וְאֵל, וֶאֱלוֹהַּ, וֵאלֹהִים, וְאֶהְיֶה, וְשַׁדַּי, וּצְבָאוֹת. כָּל הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלּוּ — לוֹקֶה.

כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו — מֻתָּר לְמָחֳקוֹ. כְּגוֹן לָמֶ״ד מִ׳לַּיי׳, וּבֵי״ת מִ׳בֵּאלֹהִים׳, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵינָן כִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְכָל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מֵאֲחוֹרָיו, כְּגוֹן כָּא״ף שֶׁל ״אֱלֹהֶיךָ״, וְכָא״ף מִי״ם שֶׁל ״אֱלֹהֵיכֶם״, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵינָן נִמְחָקִין, וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם מְקַדְּשָׁן. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְאָסוּר לְמָחֳקָן — הַמּוֹחֵק אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּטְפָּלוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

כָּתַב אַלֶ״ף לָמֶ״ד מֵ׳אֱלֹהִים׳, יוֹ״ד הֵ״א מֵ׳יי׳ — אֵינוֹ נִמְחָק. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר ״יָהּ״, שֶׁהוּא שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הַשֵּׁם מִקְצָת שֵׁם הַמְפֹרָשׁ הוּא. אֲבָל הַכּוֹתֵב שִׁי״ן דָּלֶ״ת מִ׳שַּׁדַּי׳, צָדִ״י בֵּי״ת מִ׳צְּבָאוֹת׳ — הֲרֵי זֶה נִמְחָק.

שְׁאָר הַכִּנּוּיִין שֶׁמְּשַׁבְּחִין בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן חַנּוּן וְרַחוּם, הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, קַנָּא וְחָזָק, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמֻתָּר לְמָחֳקָן.

כְּלִי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עָלָיו — קוֹצֵץ אֶת מְקוֹם הַשֵּׁם וְגוֹנְזוֹ. אֲפִלּוּ הָיָה הַשֵּׁם חָקוּק בִּכְלִי מַתָּכוֹת אוֹ בִּכְלִי זְכוּכִית, וְהִתִּיךְ הַכְּלִי — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, אֶלָּא חוֹתֵךְ אֶת מְקוֹמוֹ וְגוֹנְזוֹ. וְכֵן אִם הָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחֹץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמֹד בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת. נִזְדַּמְּנָה לוֹ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה — כּוֹרֵךְ עָלָיו גֶּמִי וְטוֹבֵל. וְאִם לֹא מָצָא גֶּמִי — מְסַבֵּב אַחֲרָיו. וְלֹא יְהַדֵּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָחֹץ, שֶׁלֹּא אָמְרוּ לִכְרֹךְ עָלָיו אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַשֵּׁם עָרֹם.

הַסּוֹתֵר אֲפִלּוּ אֶבֶן אַחַת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הַהֵיכָל אוֹ מִשְּׁאָר הָעֲזָרָה — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: ״כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן״ (שמות לד,יג), וְכָתוּב: ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי״ (דברים יב,ד). וְכֵן הַשּׂוֹרֵף עֲצֵי הַקֹּדֶשׁ דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן... לֹא תַעֲשׂוּן״ (שם יב,ג-ד).

כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן — אָסוּר לִשְׂרֹף אוֹתָן אוֹ לְאַבְּדָן בַּיָּד. וְהַמְאַבֵּד בַּיָּד — לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁכָּתְבוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל מִין יִשְׂרְאֵלִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְלֹא כְּתָבוֹ אֶלָּא וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְהוֹאִיל וְדַעְתּוֹ כֵּן — לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, וּמִצְוָה לְשָׂרְפוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ שֵׁם לַמִּינִים וְלֹא לְמַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל גּוֹי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵּׁם — גּוֹנְזִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּלוּ אוֹ שֶׁכְּתָבָן גּוֹי — יִגָּנְזוּ.

כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּאַבְרָהָם — קֹדֶשׁ. אַף זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״ (בראשית יח,ג) — הֲרֵי הוּא קֹדֶשׁ. כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּלוֹט — חֹל, חוּץ מִזֶּה: ״אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן״ (שם יט,יח-יט). כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין — קֹדֶשׁ. כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּמִיכָה — חֹל. כָּל הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּנָבוֹת — קֹדֶשׁ.

כָּל שְׁלֹמֹה הָאָמוּר בְּשִׁיר הַשִּׁירִים — קֹדֶשׁ, וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַכִּנּוּיִין, חוּץ מִזֶּה: ״הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ (שיר השירים ח,יב). כָּל מַלְכַיָּא הָאָמוּר בְּדָנִיֵּאל — חֹל, חוּץ מִזֶּה: ״אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא״ (דניאל ב,לז), וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר הַכִּנּוּיִין.