אֶחָד הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת״ אוֹ ״חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת״ אוֹ ״חֵרֶם לַשָּׁמַיִם״. וְכֵן בְּכָל נְכָסָיו, אִם אָמַר כָּל נְכָסָיו הֶקְדֵּשׁ אוֹ חֵרֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת אוֹ חֵרֶם לַשָּׁמַיִם — הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אֲבָל אִם אָמַר ״חֵרֶם״ סְתָם — הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים, שֶׁסְּתָם חֲרָמִין לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה״ (במדבר יח,יד).

מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ וּמֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִיִּים וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, אֲבָל לֹא יַחֲרִים כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְלֹא כָּל עֲבָדָיו וְלֹא כָּל שְׂדוֹתָיו וְלֹא כָּל מִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשְּׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם״ וכו׳ (ויקרא כז,כח). וְאִם הֶחֱרִים אֶת הַכֹּל, אֲפִלּוּ הֶחֱרִים כָּל נְכָסָיו — הֲרֵי אֵלּוּ מֻחְרָמִין, בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לַכֹּהֲנִים בֵּין שֶׁהֶחֱרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

וְכָל מִי שֶׁהֶחֱרִים אוֹ הִקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו — לוֹקְחִין כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וַאֲפִלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּלֵי אֻמָּנוּתוֹ וּבְגָדָיו, הַכֹּל הֶקְדֵּשׁ אוֹ חֵרֶם.

מַה בֵּין חֶרְמֵי כֹּהֲנִים לְחֶרְמֵי שָׁמַיִם? שֶׁחֶרְמֵי שָׁמַיִם הֶקְדֵּשׁ, וְנִפְדִּין בְּשָׁוְיֵיהֶן, וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיֵצְאוּ הַנְּכָסִים לְחֻלִּין; וְחֶרְמֵי כֹּהֲנִים — אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן לְעוֹלָם, אֶלָּא נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים כַּתְּרוּמָה. וְעַל חֵרֶם כֹּהֲנִים הוּא אוֹמֵר: ״לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל״ (ויקרא כז,כח) — לֹא יִמָּכֵר לְאַחֵר, וְלֹא יִגָּאֵל לַבְּעָלִים.

וְאֶחָד הַמַּחֲרִים קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין — הֲרֵי אֵלּוּ נִתָּנִין לְכֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱרִים.

חֶרְמֵי כֹּהֲנִים, כָּל זְמַן שֶׁהֵן בְּבֵית הַבְּעָלִים — הֲרֵי הֵן הֶקְדֵּשׁ לְכָל דִּבְרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיי״ (ויקרא כז,כח). נְתָנָן לַכֹּהֵן — הֲרֵי הֵן כְּחֻלִּין לְכָל הַדְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה״ (במדבר יח,יד).

כֹּהֵן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה חֵרֶם שֶׁזָּכָה בָּהּ אַחַר הַיּוֹבֵל, וְהֶחֱרִימָהּ — הֲרֵי זוֹ מֻחְרֶמֶת, וְיוֹצְאָה לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״ (ויקרא כז,כא) — מְלַמֵּד שֶׁשְּׂדֵה חֶרְמוֹ לוֹ כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הֶחֱרִימָהּ תִּהְיֶה מֻחְרֶמֶת.

מָכַר הַכֹּהֵן שְׂדֵה חֶרְמוֹ וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ, אֲפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהֶחֱרִימוּהָ — הֲרֵי זוֹ כִּשְׂדֵה מִקְנָה, וְחוֹזֶרֶת לַכֹּהֵן שֶׁמְּכָרָהּ, בַּיּוֹבֵל. אֲבָל קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין שֶׁל כֹּהֲנִים וּלְוִיִּים — אֵינָן מַחֲרִימִין אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּשָּׂדֶה: ״כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם״ (ויקרא כה,לד), וּמִטַּלְטְלִין הֻקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת בַּחֲרָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ... וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״ (שם כז,כח).

הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לְבֶדֶק הַבַּיִת — הֲרֵי הַהֶקְדֵּשׁ חָל עֲלֵיהֶן, וְתֵעָרֵךְ הַבְּהֵמָה וְתִפָּדֶה וְיִפְּלוּ דָּמֶיהָ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְהַבְּהֵמָה תִּקְרַב לְמַה שֶּׁהָיְתָה בַּתְּחִלָּה. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לַמִּזְבֵּחַ וְאָמַר: ״הֲרֵי זוֹ עוֹלָה״ אוֹ ״שְׁלָמִים״ אוֹ שֶׁהֶחֱרִימָהּ לַכֹּהֲנִים — לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ וְלֹא הַחֵרֶם חָל עַל קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

הָאוֹמֵר: ״שׁוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. הִקְדִּישׁוֹ לַמִּזְבֵּחַ — הֲרֵי זֶה מֻקְדָּשׁ לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם אָמַר: ״הֲרֵי זֶה הֶקְדֵּשׁ מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּשְׁחָטוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְאִם הִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ הַשְּׁלֹשִׁים לַמִּזְבֵּחַ — אֵינוֹ מֻקְדָּשׁ.

הַמַּקְדִּישׁ עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת — אֵין בָּהּ אֶלָּא עִכּוּב גִּזְבָּרִין בִּלְבַד. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא תִּשָּׁחֵט עַד שֶׁתִּפָּדֶה. לְפִיכָךְ, אִם עָבַר וּשְׁחָטָהּ — הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה.

מַחֲרִים אָדָם בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים — בֵּין חֶרְמֵי כֹּהֲנִים בֵּין חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת. וְאִם הָיוּ קָדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן — נוֹתֵן אֶת דְּמֵיהֶן בֵּין לַכֹּהֲנִים בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת, וְיִקְרְבוּ אוֹתָן הַקֳּדָשִׁים אַחַר שֶׁיִּפָּדוּ לְמַה שֶּׁהֵן.

הָיוּ נְדָבָה וְהֶחֱרִימָן, כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתָן? אוֹמְרִין: כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְהֵמָה זוֹ לְהַעֲלוֹתָהּ עוֹלָה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ? וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר — יַקְרִיב בְּהֵמָה זוֹ נְדָבָה כְּמָה שֶׁהָיְתָה.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱרִים אֶת בְּכוֹר בְּהֵמָה לַשָּׁמַיִם, בֵּין שֶׁהָיָה תָּמִים בֵּין שֶׁהָיָה בַּעַל מוּם — הֲרֵי זֶה מָחֳרָם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הֶחֱרִימוֹ הַכֹּהֵן לַשָּׁמַיִם אַחַר שֶׁבָּא לְיָדוֹ.

וְכֵיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ? אוֹמְרִין: כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְכוֹר זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ וְתִהְיֶה רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִתְּנוֹ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, לִקְרוֹבוֹ אוֹ לְרֵעוֹ? וְכָל הַנּוֹתֵן אוֹתוֹ שִׁעוּר — יִקַּח הַבְּכוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְיִפְּלוּ הַדָּמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת.

הַמַּחֲרִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר — הֲרֵי זֶה כְּמַחֲרִים שַׁלְמֵי נְדָבָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ.

הַמַּקְדִּישׁ שִׁקְלוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת — הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ. הִקְדִּישׁ בִּכּוּרִים לְבֶדֶק הַבַּיִת — אֵינָן קֹדֶשׁ. אֲבָל אִם הִקְדִּישָׁן הַכֹּהֵן אַחַר שֶׁבָּאוּ לְיָדוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ קֹדֶשׁ.

הַמַּחֲרִים חֲצִי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ — הוּא וְהַכֹּהֲנִים שֻׁתָּפִין בּוֹ. אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶחֱרִים לַשָּׁמַיִם חֲצִי עַבְדּוֹ — כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכָל הַמַּקְדִּישׁ עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִיִּים אוֹ הַמַּקְדִּישׁ כָּל נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים — הֲרֵי גּוּפָן קֹדֶשׁ. לְפִיכָךְ אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן עַד שֶׁיִּפָּדוּ.

וְאֵין הַגִּזְבָּרִין רַשָּׁאִין לִקַּח דְּמֵיהֶן מֵאֲחֵרִים וּלְהוֹצִיא אוֹתָן לְחֵרוּת, אֶלָּא מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵרוּת אִם רָצוּ.

הַמַּקְדִּישׁ יְדֵי עַבְדּוֹ — כָּל הַיָּתֵר עַל פַּרְנָסָתוֹ, קֹדֶשׁ. וְכֵיצַד הוּא מִתְפַּרְנֵס עֶבֶד זֶה? לֹוֶה וְאוֹכֵל, וְעוֹשֶׂה וּפוֹרֵעַ, וְהוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה פָּחוֹת פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְיִפְרַע. שֶׁאִם עָשָׂה בִּפְרוּטָה — רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה הֶקְדֵּשׁ.

הַמַּקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ — לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא דָּמָיו, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב בִּדְמֵי עַצְמוֹ. וּמֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת וְלֶאֱכֹל, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְקַדֵּשׁ גּוּפוֹ כְּעֶבֶד.

אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהֶחֱרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים אוֹ שְׂדֵה מִקְנָתוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ אֵינָן מֻחְרָמִין, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיצַד? הָיָה לוֹ פִּקָּדוֹן בְּיַד אַחֵר, וְכָפַר בּוֹ זֶה שֶׁהוּא אֶצְלוֹ — אֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁוֹ. אֲבָל אִם לֹא כָּפַר בּוֹ — הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת בְּעָלָיו בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִטַּלְטְלִין. אֲבָל קַרְקַע שֶׁגְּזָלָהּ אֶחָד וְכָפַר בָּהּ, אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בְּדַיָּנִין — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַקְדִּישָׁהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָהּ, שֶׁהַקַּרְקַע עַצְמָהּ הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת בְּעָלֶיהָ.

הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ וְלֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים — שְׁנֵיהֶן אֵין יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

מִי שֶׁהָיָה מוֹכֵר דִּלּוּעִים אוֹ בֵּיצִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבָא לוֹקֵחַ וְנָטַל אַחַת וְהָלַךְ לוֹ: אִם הָיוּ דְּמֵי כָּל אַחַת קְצוּבִין — הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁפָּסַק, וְאֵין הַמּוֹכֵר יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דְּלַעַת זוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ; וְאִם אֵין הַדָּמִין קְצוּבִין וְהִקְדִּישָׁהּ — הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת, שֶׁעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ הִיא, שֶׁזֶּה שֶׁלְּקָחָהּ לֹא לְקָחָהּ דֶּרֶךְ גְּזֵלָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. כֵּיצַד? ״מַה שֶּׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם — קֹדֶשׁ״, ״מַה שֶּׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ מִפֵּרוֹת — חֵרֶם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ — מֻקְדֶּשֶׁת״, וּלְקָחָהּ — אֵינָהּ מֻקְדֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁכְּשֶׁהִקְדִּישָׁהּ לֹא בָּאת לִרְשׁוּתוֹ.

וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ מַעֲשֵׂה יְדֵי אִשְׁתּוֹ — הֲרֵי זוֹ עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת, וְהַמּוֹתָר חֻלִּין. אָמַר לָהּ: ״יִקְדְּשׁוּ יָדַיִךְ לְעוֹשֵׂיהֶן״ — הוֹאִיל וְהֵן מְשֻׁעְבָּדִין לוֹ, הֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ קֹדֶשׁ. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לָאוֹמֵר: ״אִילָן זֶה קֹדֶשׁ״, שֶׁכָּל פֵּרוֹת שֶׁעוֹשֶׂה לְהַבָּא — קֹדֶשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ״שָׂדֶה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ תִּתְקַדֵּשׁ״ — הֲרֵי זוֹ מֻקְדֶּשֶׁת כְּשֶׁיִּקָּחֶנָּה, שֶׁהֲרֵי עַתָּה בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישָׁהּ. ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁמִּשְׁכַּנְתִּי לְךָ, לִכְשֶׁאֶפְדֶּנָּה תְּהִי קֹדֶשׁ״ — כְּשֶׁיִּפְדֶּה אוֹתָהּ תְּהֵא הֶקְדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה מְמֻשְׁכֶּנֶת לִזְמַן קָצוּב, שֶׁהֲרֵי בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתָהּ אַחַר הַזְּמַן.

הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, וְחָזַר וְהִקְדִּישׁוֹ — הֲרֵי זֶה קֹדֶשׁ, וּפָקְעָה הַשְּׂכִירוּת, וְאִם דָּר בּוֹ הַשּׂוֹכֵר — מָעַל.

יֵרָאֶה לִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, אִם אָמַר: ״הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁוֹ״ — הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהַקְדִּישׁוֹ כְּשֶׁיָּבֹא לָעוֹלָם, מִשּׁוּם נֶדֶר. וְאִם לֹא הִקְדִּישׁ — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תְאַחֵר״ (דברים כג,כב), ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ (במדבר ל,ג), וּמִשּׁוּם ״כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״ (שם), כִּשְׁאָר הַנְּדָרִים.

כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי לְהַקְדִּישׁ כָּל שֶׁתַּעֲלֶה מְצוּדָתִי מִן הַיָּם״, ״הֲרֵי עָלַי לִתֵּן לַעֲנִיִּים פֵּרוֹת שֶׁתּוֹצִיא שָׂדֶה זוֹ״, ״הֲרֵי עָלַי לְהַחֲרִים״ אוֹ ״לִתֵּן לִשְׁבוּיִים״ ״כָּל שֶׁאֶשְׂתַּכֵּר בְּשָׁנָה זוֹ״, וְכָל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ — הֲרֵי זֶה חַיָּב לַעֲשׂוֹת בָּהֶן מַה שֶּׁאָמַר כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְיָדוֹ. וְזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בִּכְלַל נְדָרִים הוּא, לֹא בִּכְלַל הֶקְדֵּשׁוֹת.

רְאָיָה לְדָבָר זֶה, מַה שֶּׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ: ״וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ״ (בראשית כח,כב), וְנֶאֱמַר: ״אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר״ (שם לא,יג). וַהֲרֵי הָאוֹמֵר: ״לֹא אֶפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֶהֱיֶה נָזִיר״ — חַיָּב לִנְהֹג נְזִירוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נָדַר בְּנָזִיר, הוֹאִיל וְאָמַר שֶׁיִּדּוֹר בְּנָזִיר — חַיָּב לְהִנָּזֵר. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְכָזֶה רָאוּי לָדוּן.

הֶקְדֵּשׁ טָעוּת אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: ״שׁוֹר שָׁחֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְיָצָא לָבָן — אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלָה שֶׁל כֶּסֶף — אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלָת שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּין שֶׁהַיַּיִן יָקָר מִן הַשֶּׁמֶן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹ הַשֶּׁמֶן יָקָר מִן הַיַּיִן — אֵינָהּ הֶקְדֵּשׁ. הִתְפִּיס בָּהּ אַחֶרֶת וְאָמַר: ״זוֹ כְּזוֹ״ — הֲרֵי הַשְּׁנִיָּה הֶקְדֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.