מִצְוָה רִאשׁוֹנָה מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹהַּ זוּלָתִי יי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי״ (שמות כ,ב; דברים ה,ו).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל, לֹא יַעֲשֶׂה בְּיָדוֹ וְלֹא יַעֲשׂוּ לוֹ אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה״ (שמות כ,ג).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲפִלּוּ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם״ (ויקרא יט,ד).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרוֹת לְנוֹי וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹבְדִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי״ וכו׳ (שמות כ,יט).

שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם״ (שמות כ,ד; דברים ה,ח).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בִּדְבָרִים שֶׁדַּרְכָּהּ לְהֵעָבֵד בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָעָבְדֵם״ (שמות כ,ד; כג,כד; דברים ה,ח).

שֶׁלֹּא לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ״ (ויקרא יח,כא).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת״ (ויקרא יט,לא).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים״ וכו׳ (שם).

שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם״ (ויקרא יט,ד).

שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה״ (דברים טז,כב).

שֶׁלֹּא לִתֵּן אֶבֶן מַשְׂכִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם״ (ויקרא כו,א).

שֶׁלֹּא לִטַּע אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ״ וכו׳ (דברים טז,כא).

שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע בַּעֲבוֹדָה זָרָה לְעוֹבְדֶיהָ וְלֹא מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״ (שמות כג,יג).

שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ״ (שם) – זוֹ אַזְהָרָה לַמַּדִּיחַ.

שֶׁלֹּא לְהָסִית אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּמֵּסִית: ״וְלֹא יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרָע״ וגו׳ (דברים יג,יב).

שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב הַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאבֶה לוֹ״ (דברים יג,ט).

שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה לַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו״ (שם).

שֶׁלֹּא לְהַצִּיל הַמֵּסִית, אֶלָּא עוֹמֵד עַל דָּמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו״ (שם).

שֶׁלֹּא יְלַמֵּד הַמּוּסָת זְכוּת עַל הַמֵּסִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַחְמֹל״ (שם).

שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַמּוּסָת מִלְּלַמֵּד חוֹבָה עַל הַמֵּסִית אִם יָדַע לוֹ חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״ (שם).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּצִפּוּיֵי נֶעֱבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״ (דברים ז,כה).

שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיָת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִבָּנֶה עוֹד״ (דברים יג,יז).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה״ וכו׳ (דברים יג,יח).

שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבְכָל מְשַׁמְּשֶׁיהָ וּבַתִּקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ וּבַיַּיִן שֶׁנִּתְנַסֵּךְ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ״ (דברים ז,כו).

שֶׁלֹּא לְהִתְנַבֵּא בִּשְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים״ וגו׳ (דברים יח,כ).

שֶׁלֹּא לְהִתְנַבֵּא בְּשֶׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו״ (שם).

שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ לַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא״ (דברים יג,ד).

שֶׁלֹּא נִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא נִירָא מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ״ (דברים יח,כב).

שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּמִנְהֲגוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי״ (ויקרא כ,כג).

שֶׁלֹּא לִקְסֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ וגו׳ קֹסֵם קְסָמִים״ (דברים יח,י).

שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְעוֹנֵנוּ״ (ויקרא יט,כו).

שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְנַחֲשׁוּ״ (שם).

שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִמָּצֵא בְךָ״ וגו׳ עַד ״וּמְכַשֵּׁף״ (דברים יח,י).

שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חֶבֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחֹבֵר חָבֶר״ (דברים יח,יא).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בְּאוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֹׁאֵל אוֹב״ (שם).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בְּיִדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי״ (שם).

שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל בַּחֲלוֹם מִן הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״ (שם).

שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה״ (דברים כב,ה).

שֶׁלֹּא יַעְדֶּה הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״ (שם). מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה מִנְהַג עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן מְפֹרָשׁ בְּסִפְרֵי עֲבוֹדָתָהּ.

שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בַּגּוּף כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם״ (ויקרא יט,כח).

שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז כְּמוֹ שֶׁלּוֹבְשִׁין כָּמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז״ (דברים כב,יא).

שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת רֹאשׁ כְּכָמְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״ (ויקרא יט,כז).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית כָּל הַזָּקָן כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ״ (שם).

שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִתְגֹּדְדוּ״ (דברים יד,א). וּגְדִידָה וּשְׂרִיטָה אַחַת הִיא.

שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב״ וכו׳ (דברים יז,טז).

שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשָׁבוֹת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם״ (במדבר טו,לט).

שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עֲמָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית״ (דברים ז,ב).

שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת אָדָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״ (דברים כ,טז).

שֶׁלֹּא לָחֹן עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְחָנֵּם״ (דברים ז,ב).

שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בְּאַרְצֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ״ (שמות כג,לג).

שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם״ (דברים ז,ג).

שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי״ וכו׳ (דברים כג,ד).

שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע עֵשָׂו מִן הַקָּהָל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי״ (דברים כג,ח).

שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי מִלָּבוֹא בַּקָּהָל אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְתַעֵב מִצְרִי״ (שם).

שֶׁלֹּא לִקְרֹא שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב בַּתְּחִלָּה בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה כִּשְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם״ (דברים כג,ז).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל, וְכֵן כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״ (דברים כ,יט).

שֶׁלֹּא יִירְאוּ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְלֹא יִפְחֲדוּ מִן אוֹיְבֵיהֶם בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם״ (דברים ז,כא), “לֹא תִּירָאוּם״ (שם ג,כב).

שֶׁלֹּא יָסוּר מִלִּבֵּנוּ מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק הָרַע שֶׁעָשָׂה לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִּשְׁכָּח״ (דברים כה,יט).

שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״ (שמות כב,כז), וְנֶאֱמַר בָּעֹנֶשׁ: “וְנֹקֵב שֵׁם יי מוֹת יוּמָת״ (ויקרא כד,טז), וְזֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁעָנַשׁ עָלָיו הַכָּתוּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין – הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, חוּץ מִמִּילָה וּפֶסַח, שֶׁהֵן בְּכָרֵת וְהֵן מִצְוַת עֲשֵׂה.

שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר״ (ויקרא יט,יב).

שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יי אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״ (שמות כ,ו; דברים ה,י).

שֶׁלֹּא לְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי״ (ויקרא כב,לב).

שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת אֶת דְּבַר יי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְנַסּוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם״ (דברים ו,טז).

שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אוֹ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְכֵן אֵין מוֹחֲקִין הַשֵּׁמוֹת הַמְקֻדָּשִׁין וְאֵין מְאַבְּדִין אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן וכו׳ וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן... לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם״ (דברים יב,ב-ד).

שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ״ (דברים כא,כג).

שֶׁלֹּא לְהַשְׁבִּית שְׁמִירָה סָבִיב לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״ (במדבר יח,ה).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן לַהֵיכָל בְּכָל עֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ״ (ויקרא טז,ב).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם מִן הַמִּזְבֵּחַ וְלִפְנִים לַהֵיכָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא״ (ויקרא כא,כג).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם לֹא יִקְרַב״ (ויקרא כא,יז).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד בַּעַל מוּם עוֹבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב״ (ויקרא כא,יח).

שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְלֹא כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת הַלְוִיִּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ (במדבר יח,ג).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יוֹרֶה בַּתּוֹרָה שְׁתוּי יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ... בְּבֹאֲכֶם וכו׳ וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (ויקרא י,ט-יא).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד הַזָּר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם״

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וכו׳ (ויקרא כב,ב).

שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם״ (ויקרא כא,ו).

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״ (במדבר ה,ג) – זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה.

שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיָּה שֶׁכְּנֶגְדוֹ לְדוֹרוֹת הַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה״ (דברים כג,יא) – זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה.

שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית״ (שמות כ,כא).

שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי״ (שמות כ,כב).

שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה״ (ויקרא ו,ו).

שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב בְּמִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״ וכו׳ (שמות ל,ט).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ״ (שמות ל,לב).

שֶׁלֹּא לָסוּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה זָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ״ (שם).

שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם״ (שמות ל,לז).

שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ״ (שמות כה,טו).

שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן״ וכו׳ (שמות כח,כח; לט,כא).

שֶׁלֹּא יִקָּרַע הַמְּעִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ״ (שמות כח,לב).

שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ״ וכו׳ (דברים יב,יג).

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב וכו׳ וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וכו׳ וְנִכְרַת״ (ויקרא יז,ג-ד).

שֶׁלֹּא לְהַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ״ (ויקרא כב,כ) – זֶה הוּא אִסּוּר הֶקְדֵּשׁוֹ.

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיי״ (ויקרא כב,כב).

שֶׁלֹּא לִזְרֹק דַּם בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּבַעֲלֵי מוּמִין: ״לֹא תַקְרִיבוּ לַיי״ (ויקרא כב,כד), וְזֶה הוּא אִסּוּר זְרִיקַת דָּמוֹ.

שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (ויקרא כב,כב).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם עוֹבֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִזְבַּח לַיי אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם״ (דברים יז,א) – זֶה מוּם עוֹבֵר.

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם מִיַּד הַגּוֹיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ״ (ויקרא כב,כה).

שֶׁלֹּא לִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״ (ויקרא כב,כא), כְּלוֹמַר: וְאַל תִּתֵּן בּוֹ מוּם.

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאֹר אוֹ דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ״ וכו׳ (ויקרא ב,יא).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב תָּפֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ״ (ויקרא ב,יג).

שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנָן וּמְחִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב״ (דברים כג,יט).

שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ״ (ויקרא כב,כח).

שֶׁלֹּא לִתֵּן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ (ויקרא ה,יא).

שֶׁלֹּא לִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה״ (שם).

שֶׁלֹּא לִתֵּן זַיִת בְּקָרְבַּן שׂוֹטָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן״ (במדבר ה,טו).

שֶׁלֹּא לִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה״ (שם).

שֶׁלֹּא לְהָמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״ (ויקרא כז,י).

שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּכוֹר: ״לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אֹתוֹ״ (ויקרא כז,כו), כְּלוֹמַר לֹא יַקְדִּישֶׁנּוּ לְקָרְבָּן אַחֵר.

שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר וכו׳ לֹא תִפְדֶּה״ (במדבר יח,יז).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר מַעְשַׂר בְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִגָּאֵל״ (ויקרא כז,לג).

שֶׁלֹּא לִמְכֹּר שְׂדֵה הַחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל חֵרֶם... לֹא יִמָּכֵר״ (ויקרא כז,כח).

שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת שְׂדֵה הַחֵרֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִגָּאֵל״ (שם).

שֶׁלֹּא יַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל״ (ויקרא ה,ח).

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ״ (דברים טו,יט).

שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ״ (שם).

שֶׁלֹּא יִשְׁחַט הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״ (שמות לד,כה).

שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּלִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בּקֶר״ (שמות כג,יח).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ (ויקרא כב,ל).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מֵחֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר״ (דברים טז,ד). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבִּבְשַׂר חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר “לַבֹּקֶר״ (שם) – לְבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַשְּׁחִיטָה.

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ (במדבר ט,יב).

שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַתּוֹדָה עַד בֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ (ויקרא כב,ל), וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתָן לְאַחַר זְמַן אֲכִילָתָן.

שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם בַּפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ״ (שמות יב,מו).

שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם בְּפֶסַח שֵׁנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ״ (במדבר ט,יב).